שתף קטע נבחר

אריה מליניאק

שלף, גור שלף / מליניאק ברביעי

הוא שימש כקפטן, היה שותף לזכייה בגביעי אירופה ובאליפויות, אבל גור שלף האדום היה ונשאר נטע זר במכבי ת"א ולכן הוא היה הראשון לשלם את מחיר אובדן האליפות

לגור שלף לקחו כמה שבועות להתאושש מהפיטורים ממכבי ת"א, עד שפרק את ליבו בראיון ל"ידיעות אחרונות". אולי הבין שלא יחזירו אותו לתפקיד אחר במועדון, אולי סתם ספר עד עשר לפני שדיבר. גור החליף את מוני פנאן, כאשר מכבי ת"א הייתה באחד מרגעי המשבר הגדולים שלה. כולם המומים עכשיו מהפיטורים שלו, כי הוא האחרון שאפשר להפיל עליו את הפסד האליפות, אבל אותי הפתיע דווקא המינוי שלו, כי לשלף לא היה ניסיון קודם בניהול.

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

שמלוק מחרובסקי ומוני ניהלו את מכבי בסגנון שונה. שמלוק היה חבר של השחקנים, פנאן היה ונשאר גרופי. קילל את השופטים מהיציע מאחורי הספסל, והמשיך לקלל אותם מהספסל. אוהד. גור לא היה חבר ולא אוהד. דאג לסידורים ועניינים, אבל כשמישהו לא בא לו טוב, הוא לא טרח להסתיר את זה. גם כשחקן היו שחקנים ומאמנים שלא הסתדרו עם גור. יש שחקנים שלא מזיזים את התחת ומקפיצים את מנהל הקבוצה על שטויות. מוני טיפל בהם באמצע הלילה. גור היה שולח מישהו. יכול להיות שכך צריך לנהוג, אבל כשהגיע הרגע לתלות מישהו, אני מבין למה זה היה שלף.

 

פנאן טיפל באמצע הלילה, שלף שלח מישהו (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
פנאן טיפל באמצע הלילה, שלף שלח מישהו(צילום: ראובן שוורץ)

 

להכניס אותו עם דייויד בלאט ואלי דריקס לאותה משבצת זה מגוחך. הם במעמד שונה. יש הסכמה מקיר לקיר שהיה צריך לסגור את הפיטורים של שלף אחרת, גם בחברות היי־טק אתה מקבל SMS שסיימת את עבודתך, ושומר מלווה אותך לפינת העבודה שלך לאסוף את החפצים האישיים. יכול להיות שזאת הרוח החדשה במכבי, למרות ששחקנים גדולים במכבי ת"א לא זכו לפרידה מכובדת. לא היה נעים להטיח בגור דברים, אז התפתלו וזה יצא רע.

 

הקטע המביך בראיון עם גור שלף נגע ל"משפחת מכבי ת"א". "התייחסתי לשמעון מזרחי כמו שהתייחסתי לסבא שלי, דייויד פדרמן ואודי רקנאטי היו כמו אבות שלי, ולחבר'ה הצעירים התייחסתי כמו לאחים שלי. חשבתי שיחד נוכל להוביל את מכבי לשנים הבאות. אבל מתברר שהם לא ראו בי אח".

 

בלאט. מגוחך לשים אותו ואת שלף באותה משבצת (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
בלאט. מגוחך לשים אותו ואת שלף באותה משבצת(צילום: גיל נחושתן)

 

בשנות ה־50 לשכות העבודה נשלטו בידי המפא"יניקים. את הג'ובים הטובים היו מקבלים אנשי שלומנו, אנשים שהיו מגיעים עם פתקים עליהם נכתב ביידיש: "פון אונזערע". בתרגום: "הוא משלנו". לנציגי הפועל במוסדות הספורט קראו "חברינו", לשרי ממשלת ישראל ממפלגת מפא"י קראו "שרינו", ומקומות עבודה חילקו למי שהיה "משלנו".

 

מה שאני חושב על סיבת הפיטורים מבוסס רק על תחושות שלי – שלמרות שגור שימש במשך שנים כקפטן, היה שותף לזכייה בגביעי אירופה ובאליפויות והתייחסו אליו בכבוד, הוא היה ונשאר נטע זר. מסיבה הפוכה בדיוק, מינו את עודד קטש, למשל, למאמן. מכבי לא הייתה מעזה למנות את קטש, אלמלא גדל ושיחק במכבי ת"א.

 

קטש. לא היה מתמנה למאמן אלמלא גדל במכבי ת"א (צילום: ראובן כהן) (צילום: ראובן כהן)
קטש. לא היה מתמנה למאמן אלמלא גדל במכבי ת"א(צילום: ראובן כהן)

 

גור לא פוטר כי הוא הפועל, היו סיבות אחרות, אולי כדי לפנות מקום לניקולה וויצ'יץ', אבל תמיד ריחפה אי שם מעל לראשו העננה. הוא לא "משלנו". לא חשוב כמה ניסה להיקלט ב"משפחה", שלף הוא לא מהפועל, אלא הוא הפועל. הפועל זה הוא. גור גדל בבית שכולו הפועל, אביו עמי שלף ז"ל היה איש הכדורסל מספר 1 בהפועל, ונחשב ליריב הקשה ביותר של שמעון מזרחי באיגוד הכדורסל. תמיד היה בחזית המאבק במכבי. אמנם בערוב ימיו הדברים התהפכו, ולעמי שלף היה חשבון כבד עם מנהליו ממרכז הפועל, והרבה סימפטיה משמעון, אבל זה לא משנה את העובדה שהילד גדל אצל מיכה שמבן האדום בהפועל גבעתיים, במשפחת הפועל, ואחיו הוא היום מנכ"ל הפועל ת"א.

 

גם אם הפועל ומכבי זה כבר לא מה שהיה פעם, רלף קליין, למרות שאימן בהפועל ת"א, נשאר עד יומו האחרון מכביסט. באחד המשחקים קפץ לו הסעיף והוא צרח על המשקיף איתן חפר: הפועל מסריח. מתחת לפני השטח זה עדיין קיים.

 

רלף קליין. נשאר מכביסט עד יומו האחרון (צילום: אלי אלגרט) (צילום: אלי אלגרט)
רלף קליין. נשאר מכביסט עד יומו האחרון(צילום: אלי אלגרט)

 

פרשת עמאשה: סחטנות או גניבת דעת?

אין לי מושג מה קורה מאחורי הקלעים במכבי חיפה כדורגל, אבל מוזר בעיניי שקבוצה שסובלת מחוסר מחץ, מגרשת את אחד החלוצים הישראלים המוכשרים. עמאשה ממש מסולק, אבל חיפה לא מוכנה לתת לו ללכת להפועל ת"א, שמתחרה איתה בצמרת. עמאשה מודע לעלויות הכספיות שמעיקות על התקציב של יענקל'ה שחר, ומסרב למצמץ. הוא לא מוכן לעבור לקבוצות "קטנות", והפועל ת"א מנצלת את המצב ולא מוכנה לשלם לחיפה אגורה.

 

ימי העבדות חלפו, ולמרות זאת קבוצות שלא מעוניינות בשחקנים, סוחרות בהם כאילו היו בקר. בעונה שעברה חיפה לא איפשרה לחן עזריאל לשחק מולה בבית"ר ירושלים. אם שחקן לא טוב בשבילך, תן לו ללכת, אבל כאן נכנס הכסף. מי שמשקיע בשחקן כסף, מגיעה לו תמורה. אם שתי הקבוצות והשחקן מגיעים להבנה, מצוין. אבל מה עושים כששחקן לא מסכים ללכת לקבוצה שמוכנה לשלם עבורו כסף?

 

עמאשה. פשוט סולק (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
עמאשה. פשוט סולק(צילום: עוז מועלם)

 

לעמאשה יש כנראה הבנות עם הפועל ת"א לגבי שכרו, אבל הקבוצה מנצלת את המצב ולא מוכנה לשלם למכבי חיפה. בדרך כלל המצב הפוך, קבוצות סוגרות ביניהן עסקת רכישה או השאלה, ומשאירות לשחקן להילחם על הפירורים שנשארו. לתת לשחקן לעבור רק לקבוצה פחות טובה בשכר נמוך ולהכריז ש"לא נעמוד בדרכו", זו גניבת דעת. לייבש שחקן כדי שיבחר בין פגיעה כזאת או אחרת בקריירה שלו, זה לא הוגן.

 

הגיע הזמן שיהיו כללים ברורים בעניין הזה, כדי שקבוצות לא ינהגו בשחקנים כמו בבקר, וגם כדי ששחקנים לא יסחטו קבוצות. כי כאשר שחקנים כמו עמאשה ואייל גולסה (עד לפני שבוע) מיובשים, זה בזבוז פוטנציאל לליגה והבעיה מוכרת גם בכדורסל. מכבי ת"א מחתימה לפעמים שחקנים שהיא לא צריכה, ושולחת אותם לקבוצות שהם לא רוצים לשחק בהן. גל מקל הלך בזמנו לגליל, רק שלא יגיע לירושלים. אלישי כדיר נשלח לחיפה, רק שלא יחזור לגלבוע שלקחה ממכבי ת"א תואר אליפות. מעניין מה יעשו עכשיו עם יובל נעימי.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים