שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    התעצמות מחנה השלום היהודי-אמריקאי

    הכנס השנתי של שדולת ג'יי סטריט בוושינגטון מראה על עליה משמעותית בתמיכה המספרית והפוליטית בעמדה שוחרת השלום אותה מייצג האירגון

    עד לאחרונה נראה היה כי נותרו רק שתי עמדות אפשרויות בשיח האמריקאי על ישראל: להיות "פרו-ישראלי", שמשמעותו להגן על כל דבר שמדינת ישראל עושה, או למתוח ביקורת על התנהלות ישראל בשטחים ולהיקרא "פרו-פלשתינאי" או אפילו "אנטי ציוני". אבל בשנתיים-שלוש האחרונות נראה כי עמדה נוספת
    הצטרפה לתפריט האפשרויות והשיח היהודי-אמריקאי כולו עובר שינוי. נכון להיום אירגון ג'יי סטריט, הידוע כשדולת השמאל היהודית-אמריקאית, ששם על דגלו את קידום פיתרון הסכסוך בין ישראל לפלשתינים על בסיס של שתי מדינות לשני עמים, זוכה לתמיכה ממסדית רחבה בתור אירגון פרו-ישראלי לכל דבר. את המהפך בתפישה אפשר היה לראות בבירור בכנס השנתי הרביעי במספר של האירגון, שהתקיים בסוף השבוע האחרון בוושינגטון. בעוד שהכנס של השנה שעברה בהחלט היה מרשים והתנאה בשמות מרשימים בין האורחים הדוברים שהגיעו מישראל, ובראשם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, והסופר, עמוס עוז, השנה הגיעה רשימת ענק של מנהיגים הן מישראל והן מארה"ב. בין השאר ניתן היה למצוא בוושינגטון בסוף השבוע האחרון את שרת המשפטים ציפי לבני, המנהלת בימים אלה את המשא ומתן עם המשלחת הפלשתינית, ראש מפלגת העבודה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ', חברת הכנסת רות קלדרון ממפלגת 'יש עתיד', חברת הכנסת זהבה גלאון ממר"צ, ואפילו צחי הנגבי מהליכוד וישי ועקנין מש"ס. מארה"ב הגיעו סגן הנשיא ג'ו ביידן, מנהיגת המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים, ננסי פלוסי, חבר הקונגרס ג'ון לואיס, המוכר כאחד הפעילים הגדולים ביותר למען זכויות אדם ואזרח בארה"ב, ועוד כ-50 חברי קונגרס שהגיעו להפגין נוכחות. עוד השתתפו מספר נציגים בכירים מהרשות הפלשתינית שנשאו דברים, בעוד שגריר ישראל היוצא בוושינגטון, מייקל אורן, שלח נאום מוקלט. מספר המשתתפים בכנס עלה השנה מ-2,500 ל-3,000, מספר המכיל בעיקר עליה משמעותית במספר הסטודנטים המגלים עניין בפעילות של ג'יי סטריט, כש-900 סטודנטים הגיעו לכנס השנה לעומת 650 בשנה שעברה. ההתעצמות של ג'יי סטריט המתבטאת בצמיחה המספרית והמנהיגותית של הכנס השתלבה יפה במסר אותו בא שם הכנס השנתי להעביר: "הזמן שלנו להוביל".

    "מאירגון שנלחם על לגיטימיות הוא הפך לא רק ללגיטימי, אלא גם למשמעותי מאד", אמר אורי זכי, המנכ"ל לשעבר של האירגון הישראלי לזכויות אדם, "בצלם אמריקה", שהוביל את הפאנל בנושא אירגוני זכויות אדם והזירה הפוליטית. "זאת נקודת מפנה גם עבור ג'יי סטריט, ועבור כל האנשים בקרב יהדות ארה"ב שתומכים במחנה השלום הישראלי. הכנס הזה הוכיח שהם לא איזה קול נידח ושולי, אלא קול משמעותי במרכז השיח היהודי-אמריקאי, והוא רק הולך ומתעצם, בעוד אירגוני השדולה הניציים נשארים פחות או יותר אותו הדבר".

     

    ג'רמי בן עמי (צילום: גילי גץ) (צילום: גילי גץ)
    ג'רמי בן עמי(צילום: גילי גץ)

    "לפני חמש שנים, היינו חצי בכמות והתכנסנו בביימסנט של מלון", אמר נשיא ומייסד האירגון, ג'רמי בן-עמי בדברי הפתיחה שלו, שהועברו בזמן אמת באינטרנט. "היום אנחנו קול חיוני, קול עם כבוד, שעומד במרכז הדיון הלאומי והקהילתי בארה"ב בנושא ישראל והמזה"ת", הוסיף בן-עמי. באתר האירגון (jstreet.org), בן-עמי ציין כי הכנס השנתי בא לענות לקריאתו של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, שבחודש יוני האחרון ביקש מיהדות ארה"ב את עזרתם בקידום המו"מ בכך שיביעו את תמיכתם בפיתרון של שתי מדינות לשני עמים, פיתרון אותו כינה "הדרך היחידה לשמר את הזהות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".


    "זה ראש הממשלה אשם". סגן הנשיא ביידן (צילום: גילי גץ) (צילום: גילי גץ)
    "זה ראש הממשלה אשם". סגן הנשיא ביידן(צילום: גילי גץ)

    דחיפות הייתה חלק לא קטן מהמסר: סגן הנשיא ג'ו ביידן אמר כי ההפיכות בעולם הערבי יוצרות צורך בהול מאי-פעם להסדיר את הסכסוך הישראלי-פלשתינאי בהסכם של שלום, שיוכל להשפיע באופן משמעותי על ההתעצבות מחדש של האיזור כולו. "הרגע הספציפי הזה בהיסטוריה יכול להתברר כהזדמנות הטובה ביותר שלנו לשלום", הדגיש ביידן, "לכן חשוב מאד שננצל את מעמדנו כדי להביא את שני הצדדים לקראת פיתרון של שתי מדינות לשני עמים". ביידן הגיע לכנס באיחור של כמה שעות, כיוון שקודם לכן נפגש עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אתם יכולים להאשים את ראש הממשלה שלכם בזה", אמר לקהל, שצחק.


    תחילתה של שותפות מופלאה. חברי הכנסת מרב מיכאלי וצחי הנגבי (צילום: גילי גץ) (צילום: גילי גץ)
    תחילתה של שותפות מופלאה. חברי הכנסת מרב מיכאלי וצחי הנגבי(צילום: גילי גץ)

    "ביידן דיבר מצוין – לא כל כך בדברים שהוא אמר, אלא איך שהוא אמר אותם", אמר יונתן שפיר, יו"ר הסניף של ג'יי סטריט ברוצ'סטר. "הוא נתן לג'יי סטריט הרבה כבוד, ולי אישית זה נתן לי תחושה שמה שאני עושה זה חשוב ומשפיע". שפיר, 67, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת רוצ'סטר, הצטרף לג'יי סטריט לפני שנתיים "כדי להרגיש שגם אני, ישראלי שיושב כאן בארה"ב, יכול איכשהו להשפיע על מה שקורה בארץ. אמנם ישראל תכריע את גורלה בעצמה, אבל ליהדות ארה"ב יש השפעה לא מבוטלת".


     (צילום: גילי גץ) (צילום: גילי גץ)
    (צילום: גילי גץ)

     

    הדובר שהשאיר בו את הרושם העמוק ביותר, אמר פרופ' שפיר, היה חוסאם זולמוט, סגן הניצב לענייני פנים ברשות הפלשתינית. "כשאני מביט בכם כרגע", אמר זולמוט בהתרגשות, "אני יודע שזה האירוע, זה האירגון, וזו ההתאספות שחיכינו לה הרבה מאד זמן. העובדה שאתם כאן היום במספרים כל כך גדולים ועם כזו מחוייבות והשראה, מבחינתי זה מהווה נקודת מפנה במערכת היחסים הפוליטית שלנו עם ארה"ב".  

     

    לדברי זולמוט, הקונסנזוס הנרחב בשטחים הפלשתינים בגדה המערבית הוא כי אינתיפאדה אלימה לא תקדם אותם לעבר מדינה עצמאית, אלא רק תשיב אותם לאחור. "הוא דיבר בצורה כנה, ולפעמים אמר דברים שהיה קצת לשמוע", אמר שפיר, "אבל בסופו של דבר המסר שלו היה חיובי: שאם יהיה להם פרטנר ישראלי, הם רוצים שלום. הרגשתי שהוא מדבר איתי דוגרי, בגובה העינים ושאם הוא מייצג את הדור הבא של הפלשתינים, אני יודע שגם לי יש עכשיו פרטנר לשלום". 

     

    עבור גילי גץ, איש תיאטרון ותקשורת ישראלי המתגורר בניו-יורק ופעיל בג'יי סטריט, הנאום של ציפי ליבני היה אחד הרגעים המרגשים יותר. "היא סיפרה לנו שהיא בדיוק דיברה עם אמא שלה בטלפון", סיפר גץ, "ואמא שלה כעסה עליה שהיא משתתפת בכנס של ג'יי סטריט, אירגון שלא תומך בנתניהו ובמדיניות של ממשלת ישראל הנוכחית. ליבני ענתה שהיא עושה את זה לא בשביל ההורים, אלא בשביל הילדים". 

     

    גץ, 39, מתגורר כאן כבר שנים רבות ויש לו עבר ארוך של פעילות פוליטית וחברתית. הוא ידע למה לצפות כשהגיע לכנס, אבל בכל זאת זכה להפתעה כשלמד מנציגים שהגיעו מהחוף המערבי שבמקומות מסוימים גם ג'יי סטריט נתפש כאירגון ימני-לאומני. "נציג ג'יי סטריט באוניברסיטאות ברקלי וסטנפורד סיפר לי שבקמפוסים האווירה היא לעיתים מאד אנטי-ציונית, וכנציג ג'יי סטריט, שבכל זאת דוגל ברעיונות ציוניים ופרו-ישראלים, הוא מגלה שהוא היחיד שמגן על הלגיטמיות של מדינת ישראל".

     

    במקרים מסויימים, הכנס הצליח לא רק להפריך את הגירסה לפיה "פרו-שלום = אנטי-ציונות", אלא ממש להפוך את הקערה על פיה. "זהבה גלאון אמרה בנאום שלה שמי שתומך בכיבוש, מי שנותן למצב הנוכחי להתקיים, הוא בעצמו אנטי ציוני. אני חושב שזה, במשפט אחד, מכניס את הכל למסגרת אחת", אמר אורי זכי. "מבין יהודי ארה"ב, מי שבוחר לתמוך בהמשך המצב הקיים בעצם מאיים על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". 

     

    בסוף הכנס, הכריזו ראשי האירגון על השקת קמפיין חדש, המכונה "קמפיין 2", המקדם את הסיסמה "פיתרון של שתי מדינות לשני עמים". מטרת הקמפיין היא ליידע את הציבור היהודי-האמריקאי לא רק בצורך בפיתרון הזה, אלא גם באיך בדיוק הוא יתבטא בשטח. באתר חדש, שהושק בתום הכנס, מוצגת תוכנית המיתאר הכללית: חזרה ישראלית לגבולות 67' עם חילופי שטחים; שמירה על השכונות היהודיות בירושלים בעוד השכונות הערביות יעברו לניהול אדמינסטרטיבי בידי המדינה הפלשתינית העתידית, וכן טיפול בבעיית הפליטים הפלשתינים מבלי להעניק את זכות השיבה למגורים במדינת ישראל. ג'יי סטריט הקציבה מיליון דולר להרצת הקמפיין החדש, מה שמבטא את ההוצאה הכספית הגדולה ביותר שלהם לפרויקט הסברתי. בראיון לעיתון "ג'ואיש פורוורד", ציין בן-עמי כי הבהרת פרטי התוכנית תעזור להם להתגבר על חלק ניכר מהחששות, המיתוסים וההתנגדויות הלא מבוססות שקיימים כרגע בקרב יהודי ארה"ב. בסיום הכנס עצמו, התייחס בן-עמי לבלגן הפוליטי בוושינטון ולהסחת הדעת התקשורתית שבאה עם סגירת משרדי הממשלה בשל אי ההסכמה של הנציגים הרפובליקאים בבית הנבחרים להצביע על התקציב. "בשנה הבאה", אמר ג'רמי בן עמי לנוכחים, "תזכירו לי בבקשה לא לערוך את הכנס בסוף השנה התקציבית".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גילי גץ
    ציפי לבני השבוע בג'יי סטריט
    צילום: גילי גץ
    מומלצים