שתף קטע נבחר
 

ככה זה להיות אשתו של מחבל

לא באמת, אבל מורנה בקארין, שמגלמת את אשתו של ברודי בלהיט האדיר 'הומלנד', רואה את החיים אחרת עכשיו. ראיון

מורנה בקארין לא ראתה מעולם את 'חטופים', הבסיס הישראלי ל'הומלנד', הסדרה שהפכה אותה משחקנית אלמונית למי שהיתה השבוע מועמדת לפרס האמי. "העדפתי לא לראות כדי שזה לא ידפוק לי את הראש עוד יותר. הסדרה שלנו דופקת לי אותו מספיק", היא אומרת ומנסה לסדר שוב את תנוחת הישיבה שלה שמתנגשת עם כרס הריונית מתקדמת.

 

זו סדרה די שונה בסופו של דבר.

"זה מה ששמעתי, אבל אני מקווה לראות אותה כש'הומלנד' תסתיים. זה המינימום שאני יכולה לעשות, אנחנו חייבים להם הרבה".

 

כשלקחת את התפקיד ראית את ההצלחה הזו באה?

"לא. מי שאומר שהוא יודע אם סדרה תצליח או לא, לא אומר אמת. אין שום דרך לדעת. כל מה שאפשר לעשות הוא להתפלל שיפול לך לידיים תפקיד כזה. היתר כבר לא בשליטה שלך".

 

באקרין בת ה-34 מגלמת – למי שלא היה על כדור הארץ בשנתיים האחרונות – את ג'סיקה, אשתו של ניקולס ברודי, גיבור המלחמה/טרוריסט/קרבן/מניאק פסיכופט שחוזר הביתה אחרי 8 שנים בשבי, ומסתבך בכל הצרות שאפשר להמציא. ג'סיקה, האשה האוהבת, ושני ילדיהם נגררים כמובן לתוך הכאוס. באקרין כמעט דומעת כשהיא מדברת על האלטר אגו שלה. "היא מאוד מסכנה. בשלב הזה הדבר היחיד שעוד לא קרה לה זה לחלות בסרטן. מסכנה, אני מאוד עצובה בשבילה".

 

צפו: טריילר העונה השלישית

 

העונה השלישית של 'הומלנד', מתחילה מספר חודשים אחרי שמפקדת ה-CIA הועפה באוויר על ידי מכונית תופת וכל האצבעות הופנו כמובן לברודי, שחצה את הגבול בעזרת המאהבת/אוייבת/גאון/מניאקית פסיכופטית, קארי מת'יסון. "הרבה דברים קרו בזמן הקצר יחסית שעבר. ברודי נעלם והמשפחה נשארה מרוסקת לגמרי. הילדים קיבלו איומי מוות בבית ספר, אבנים נזרקו על החלונות בבית. דיינה, הבת הגדולה, התאשפזה במרכז גמילה. וג'סיקה רק מנסה להיאחז במשהו בשביל הילדים. היא הרבה יותר חזקה מכפי שאני הייתי בנסיבות כאלה. אני הייתי יושבת בפינה ובוכה בהיסטריה שלושה חודשים. איך בדיוק מתמודדים עם הידיעה שבעלך הוא טרוריסט נמלט?".

 

את היית נשארת עם ברודי כל הזמן הזה?

"אני באמת לא יודעת. רציונאלית אני חושבת שלא, אבל כשיש ילדים הכל משתנה. אני עכשיו בהריון, אפילו עוד לא ממש אמא, ואני כבר מבינה את ההבדל".

 

היא עוד אוהבת אותו?

"במידה מסויימת. היא בוודאי אוהבת את הברודי שהיא התחתנה איתו, אבל הוא כבר לא שם. אני חושבת שאחת הדינמיקות הכי מעניינות בסדרה היא העובדה שיש כאן שתי נשים שמאוהבות בשני ברודי שונים לגמרי. ג'סיקה מאוהבת בחייל המארינס שנעלם וקארי התאהבה בטרוריסט שחזר, ושתיהן לא אוהבות את הברודי השני. באופן כללי, כל הדמויות העונה מתעסקות בערימות בלי פוסקות של חרא שעף מסביב. המקומות שהסדרה הזו הולכת אליהם הם מזעזעים, זה ממש מעיק וצריך ללמוד לקבל את זה".

 

"אני עכשיו בהריון ואני כבר מבינה את ההבדל" (צילום: AFP)
"אני עכשיו בהריון ואני כבר מבינה את ההבדל"

לפני שהתחילה לצלם את העונה הראשונה, צללה בקארין לתחקיר עמוק על חייהן של נשות חיילים בכלל ונשות נעדרים בפרט. תחקיר על חייה של אשת טרוריסט היה לה קצת יותר קשה להרים, אבל הומלנד שינתה את הצורה בה היא מביטה על העולם. "אני חושבת שהסדרה מצליחה גם כי היא מצויינת מכל בחינה, אבל גם כי היא אקטואלית ורלבנטית. זה עולם מסוכן מאוד. אין פה ניסיון לתת איזו הצהרה פוליטית, אבל זה שיקוף של הפחד שאנחנו חיים איתו מאז ה-11 בספטמבר. אני קצת יותר עירנית ומודעת למה שקורה בחוץ. כשאני פוגשת אנשים בוושינגטון הם אומרים שהסיטואציות שאנחנו מתארים מאוד מדוייקות".

 

נותנים לך דוגמאות ספציפיות?

"כן בטח, הם ממש יגלו לי".

 

רוב הסדרות הטובות ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה התחילו לאט, העונות הראשונות שלהן לא זכורות כמוצלחות ביותר והן בדרך כלל הגיעו לשיא בסביבות העונה השלישית-רביעית. 'הומלנד' היא דוגמא הפוכה לגמרי. העונה הראשונה שלה היתה טלוויזיה מושלמת. הסיכוי שהיא תשמור על אותה רמה היה אפסי, ואכן העונה השניה היתה מאוד לא יציבה, אבל הסיום הציל אותה.

 

"הכותבים תמיד מכניסים את עצמם לפינות שאי אפשר לראות איך הם ייצאו מהן, אבל הם תמיד יוצאים", אומרת בקארין, "אני מבינה את הביקורות, אבל זה לא ריאלי לצפות שסדרה כזו תהיה מושלמת 100 אחוז מהזמן. מה שאף פעם לא משתנה, לדעתי, זה האינטגריטי של הסיפור והאומץ ללכת למקומות שבדרך כלל לא מעזים ללכת אליהם בטלוויזיה. בסופו של דבר, לאנשים תמיד יהיו דיעות. אני בטוחה שגם בעונה הראשונה היו כאלה שלא אהבו אותנו".

 

את גולשת באינטרנט? קוראת מה אומרים?

"משתדלת מאוד שלא. אם את מאמינה בדברים הטובים שאומרים שם עלייך, את צריכה להאמין גם לדברים הרעים, ואני לא רוצה להאמין לדברים הרעים".

 

 

מרינה בקארין נולדה בריו דה ז'נירו, בת לאם שחקנית ואב עיתונאי. כשהיתה בת 7 עברה עם המשפחה לניו יורק, הלכה לבית ספר יסודי ציבורי ולמדה בתיכון עם אחת, קלייר דיינס. "זה באמת אחד מצירופי המקרים המטורפים של החיים. היינו ביחסים טובים בתיכון, אבל אני לא חושבת שהיינו ממש חברות טובות. לא היינו בקשר מאז, אבל כשנפגשנו על הסט זה כאילו הזמן לא עבר. לפעמים במהלך הצילומים קלייר ואני צריכות לעצור ולהזכיר לעצמנו שג'סיקה וקארי לא ממש מחבבות אחת את השניה והסצינות ביניהן כל כך טעונות, אבל זה לא קל. אנחנו חברות מאוד טובות עכשיו".

 

היא חתיכת שחקנית אינטנסיבית.

"כן, היא די רצינית", מחייכת בקארין, "היא שחקנית מאוד נדיבה. היא לא מפריעה לך. היא רק רוצה לעשות את הסצינה. היא עושה את הבחירות שלה ופתוחה לדבר כל הכל. העניין עם קלייר זה שהיא יודעת כל כך טוב מה היא רוצה לעשות, ואם את רק מקשיבה לה, חצי מהעבודה שלך נעשתה. הסוד הוא תמיד להקשיב לפרטנר שלך, כי רוב העבודה היא בצורה בה את מגיבה אליו. קלייר פנטסטית בלגרום לך להגיב באופן הכי נקי ואמיתי".

 

הקריירה של בקארין עד הומלנד מורכבת מעשרות תפקידי אורח טלוויזיוניים ושום דבר לכתוב עליו הביתה לברזיל. הומלנד שינתה הכל. "הסדרה כל כך פופולארית בברזיל שסוף סוף המשפחה שלי יודעת מה אני לעזאזל אני עושה בחיים", היא חושפת חיוך ברזילאי קלאסי.

 

יש לך כמה סצינות עירום בהומלנד. לשחקניות אמריקאיות בדרך כלל קשה עם זה. זה העניין הברזילאי?

"כן, מכירה את הסטריאוטיפ. אולי קצת יותר נוח לי כי בילדות הייתי עירומה יותר זמן מילדות אמריקאיות. היינו בים כל היום ועד גיל 6 לא לבשתי בגד ים. אבל התפשטות על המסך זה עניין אחר לגמרי. אם הכותבים רצו שאהיה עירומה והרגשתי שזה לא קריטי לסצינה או לסיטואציה וזה סתם עירום לשם עירום, אז לא עשיתי את זה. לא נוח להתפשט מול המצלמה בשום מקרה, מי שאומרת אחרת משקרת, אבל זה יותר קל אם אני מבינה בדיוק למה אני עושה את זה".

 

'הומלנד' מצולמת בצפון קרוליינה ובשתי העונות הראשונות גר כל הקאסט באותו בית דירות בשארלוט. זה הפך אותם לחבורה מגובשת. "אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני. בילינו ביחד המון זמן, ישבנו בבריכה ודיברנו שעות על כל סצינה. דפקנו אחד לשני בדלת ב-2 בבוקר לבקש חלב. אני אוהבת לבשל והיה לי הרבה זמן פנוי, אז בישלתי ארוחות גדולות לכולם. הלכנו לסרטים, עשינו כל מה שאפשר לעשות כשאתה לא יכול לנסוע הביתה למשפחה. קלייר ואני קנינו בשארלוט כל כך הרבה ענתיקות ודברים שאנחנו לא צריכות, שזה היה ממש מגוחך. העונה הזו זה קצת אחרת, כי כולם יותר מפוזרים. לפחות בחלק הראשון של העונה אין לי אף סצינה עם דמיאן לואיס, למשל".

 

איך הוא, דמיאן?

"מאוד מפוקס ומאוד מצחיק. הוא נשאר במבטא האמריקאי כל היום ואז בערב הוא מוריד הכל ופתאום יוצא המבטא הבריטי האמיתי שלו. זה תמיד מצחיק אותי לכמה שניות. אני זוכרת שפעם הזמנתי את כולם לארוחת ערב והוא היה עסוק על הסט. שלחתי אסאמאס להזמין אותו, והוא לא ענה. סימסתי לו את התפריט והוא הגיב מיד 'אני בא'".

 

ההריון שלך ישתלב בסיפור?

"לא. צילמנו הרבה סצינות שלי מוקדם והם יעלימו את הבטן בכל מיני טריקים. יש להם כבר ניסיון מההריון של קלייר בשנה שעברה. ג'סיקה תישאר אשה רזה מאוד, לא חשוב כמה אני אתנפח".

 

החיים אחרי הומלנד חייבים להיות שונים מכפי שהיו לפני.

"ברמה האישית לא, אבל לפעמים אני שוכחת שאנשים מסתכלים עלי קצת אחרת. לפעמים הם סתם נועצים מבטים ברחוב, שזה יכול להיות מוזר וקריפי, אבל בדרך כלל התגובות מאוד טובות".

 

נפתחות יותר דלתות בתעשייה?

"קצת יותר. זה עסק לא קל ועדיין צריך לרדוף אחרי דברים, אבל זה עוזר".

 

מה תעשי אחרי הומלנד?

"מי יודע, בטח אצטרך טיפול פסיכולוגי ארוך".  

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
מבינה את הביקורות. מורנה בקארין
צילום: AP
מומלצים