שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הרדמה בטוחה: 5 אמצעי ניטור חדשים בחדר הניתוח

    הניתוחים היום, בהשוואה לאלו שלפני 15 שנה ויותר, הרבה יותר משוכללים ובעיקר - בטוחים יותר ברמת ניטור החולה המורדם. אילו שיטות חדשות קיימות ובמה הן שונות מהשיטות של פעם?

    ההתקדמות הטכנולוגית בעולם, לא פסחה גם על חדרי הניתוח. אין דמיון בין אפשרויות ניטור של החולה המנותח בהרדמה בימים אלה, לחולה אשר נותח לפני כ-15 שנים. התפתחות זו הביאה לביטחון רב יותר בטיפול בחולה המורדם, בין אם הוא חולה מורכב ומסובך מבחינה רפואית ו/ או מועמד לביצוע ניתוח מורכב ביותר.

     

    את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

     

    כתוצאה מכך ועקב התפתחות תרופות הרדמה חדשות ומתקדמות עם מיעוט תופעות לוואי, בטיחות החולה במהלך הרדמה עלתה מאד וכך גם תוצאות הניתוחים. שיעור הסיבוכים בחולה המורדם ירד פלאים ועוד יותר ירד שיעור התחלואה והתמותה. שיעור התמותה הינו היום בשיעורים זניחים.

     

    עוד כתבות על הרדמה

    ההרדמה יותר מסוכנת מהניתוח? מדריך מיוחד

    הרדמה לפני ניתוח: כך מתבצעת הערכת סיכונים

    הרדמה בזמן ניתוח - עד כמה זה בטוח?

     

    בסקירה זו יוצגו טכנולוגיות ומכשירי ניטור חדשים שהוכנסו לשימוש בחדרי הניתוח לניטור החולה המורדם. היום ניתן לנטר את עומק הרדמת החולה, ע"י שימוש בטכנולוגיה של ניטור פעילות גלי EEG (גלי הפעילות החשמלית של המוח). ניתן למדוד מדדים שונים אשר יחדיו נותנים ביטוי למידת הכאב אשר חולה מורדם חש. כמו למשל, פעילות מערכת העצבים הסימפתטית והפאראסימפטתית , בעזרת מדידת דופק ולחץ דם.

     

    תפוקת הלב, אשר בעבר נמדדה רק באמצעי ניטור פולשניים, ניתנת היום למדידה באמצעות מוניטורים לא פולשניים או פולשניים חלקית, על ידי ניתוח של עקומות מדידה המופיעות על פני צג מוניטור החולה בחדר ניתוח.

     

    1. ניטור EEG בניתוח – עומק ההרדמה

    אחת הטכנולוגיות החדישות המופעלות בחדר ניתוח בחולה המורדם. בטכנולוגיה זו מנוצל ניטור EEG (ניטור פעילות גלי המוח), לנסות ולקבוע את "עומק ההרדמה" של החולה המורדם.

     

    אחד מאמצעים אלה נקרא BIS (Bispectral Index) - . בניטור זה נעשה שימוש בסקלה מ- 0 - 100 ( 0 – אדם בחוסר הכרה עמוק. 100 אדם בערנות מוחלטת). בחולה המורדם המספרים הרצויים נעים בין 40 – 60.

     

    בשימוש באמצעי ניטור זה מונחות 4 אלקטרודות על מצח ורקת החולה וסך הקריאות מתבטא במספרים האמורים. יותר ויותר בתי חולים בעולם המערבי משתמשים באמצעי זה או דומיו בניטור החולה המורדם.

     

    בעקבות ניטור זה נעשה שימוש מדויק ומושכל במתן חומרי ההרדמה. התעוררות החולה מהרדמה כללית מהיר יותר ושביעות רצונם של המטופלים, אשר נשאלו על הרגשתם הייתה גבוהה יותר בהשוואה למטופלים אשר לא נוטרו בשיטה זו.

     

    2. ניטור תפוקת הלב בה רדמה בשיטות לא פולשניות

    מדידת תפוקת הלב בהרדמה: Low or Non Invasive Cardiac Output Monitoring, נמדדה בעבר בשיטות פולשניות – ע"י צנתרים שהוחדרו ללב ו/או לעורקי הריאה ומדדו בשיטות שונות את תפוקת הלב לחולים או בניתוחים מורכבים מאד. המערכת הייתה מסורבלת מאד לא נוחה לחולה ולוותה בסיבוכים לא מעטים. בשנים האחרונות פותחו מוניטורים שונים למדידת תפוקת הלב.

     

    לדוגמא, שיטת ניטור לתפוקת הלב אשר בה נמדד שטח עקומה של גל הדופק, המתורגם למדידת תפוקת הלב – Pulse Contour Analysis. באמצעי ניטור זה משתמשים בניתוחים מורכבים, למשל ניתוחי בטן גדולים, כמו כריתת כבד או כריתות נרחבות של מעי או לבלב. אמצעי ניטור זה מנצל צנרור עורקי לאחד מעורקי הידיים, למשל אשר מבוצע בצורה רוטינית בניתוחים מורכבים אלה.

     

    3. ניטור באמצעות גלים על קוליים – Ultrasound

    שיטה של ניטור תפקוד הלב על ידי אקו לב תוך וושטי, ע"י החדרת צינור (מתמר) דרך הוושט – Trans Esophageal Echocardiography, וממוקם מאחורי ומתחת ללב. באמצעות ניטור זה בניתוחי לב למשל, ניתן לראות בזמן אמת את הצלחת התיקון הניתוחי בהחלפת מסתם, לדוגמה. לראות ממצאים לא צפויים שלא אובחנו בשלב הבירור שנעשה לפני הניתוח.

     

    חולים אחרים אשר לא עוברים ניתוח לב, אך מצב בריאותם מורכב ונזקקים לניתוח מסובך, או חולים במחלות ריאה קשות או שמצבם ההמודינמי אינו יציב, כמו חולה באי ספיקת לב, או חולה שסבל מדמם ניכר ונזקק לניתוח דחוף, כל אלה נהנים מניטור מדויק וטוב יותר באמצעות מערכת לא פולשנית, אשר ניתן אולי להשוות אותה להחדרת צינור אנדוסקופי בחולה מורדם.

     

    שימוש נוסף בגלים על קוליים – אולטרסאונד, מנוצל למשל, בהרדמה בביצועה של הרדמה אזורית, כמו אלחוש גפה עליונה בניתוחי כתף, מרפק או כף יד. בהרדמה זו מוזרק חומר של מאלחש מקומי דרך מחט הממוקמת ליד מקלעת עצבית או ליד עצב מסוים בצורה מדויקת. אין צורך במקרים רבים בביצוע של הרדמה כללית וכמות החומר המוזרקת קטנה יותר, לעומת שיטות אשר בוצעו בעבר בטכניקות הרבה פחות מדויקות.

     

    למשל, אלחוש מקלעת עצבית בצוואר בעזרת אולטרסאונד נעשה על ידי השמת מתמר על עור הצוואר, זיהוי העצב המבוקש, החדרת מחט עדינה ליד העצב, הזרקת המאלחש בדיוק רב ואז הרדמות הגפה. האלחוש ממושך יותר והחולה אינו סובל מכאבים בתום הניתוח.

     

    4. ניטור של חמצון החולה ורמת ה- CO2 בחולה המורדם

    ניטור ריוויון החמצן בדם המטופל ורמת דו תחמוצת הפחמן CO2 באוויר הננשף, הינם אמצעי שגרתיים המחויבים על ידי משרד הבריאות בכל חולה בהרדמה כללית. ניטור זה בא להחליף שיטות פולשניות בעבר בחולים בהרדמה, אשר בוצעו על ידי צנרור עורקי ובדיקות אשר נעשו במעבדה ולא הראו את התוצאה בזמן אמת. היום ניטור זה הינו מיידי, בזמן אמת ובצורה לא פולשנית.

     

    ריוויון החמצן נמדד על ידי השמת מתמר בצורת אטב לאצבע החולה, ורמת ה- CO2 נמדדת על ידי מדידתו מהאוויר הננשף. ניתן למדוד מדדים אלה ע"י מדבקות המוצמדות לעור המטופל, אך שיטה זו מתאימה בעיקר לתינוקות ולפגים בעיקר.

     

    5. אמצעי עזר לצנרור קנה הנשימה בהרדמה.

    חלק גדול של החולים המורדמים בהרדמה כללית נזקקים לצנרור קנה הנשימה והחדרת "צינור" ( Endotracheal Tube) – אינטובציה, לצורך הנשמתו במהלך הניתוח. חולי טראומה לעיתים נזקקים להחדרת צינור זה לשם הנשמה.

     

    לעיתים אמצעי העזר הרגילים, כמו לרינגוסקופ, אינם יעילים מספיק. בשנים האחרונות פותחו מכשירים אופטיים לסיוע בביצוע צנרור זה. מכשיר מסוג כזה הינו למשל Glidescope, או בשם הכולל – Video Assisted Laryngoscope.

     

    חולים רבים חבים את חייהם למכשירים אלה אשר בזכותם ניתן היה להנשימם, בעיקר בחולי טראומה ובחולים אשר הנגישות לביצוע האינטובציה הינה קשה, כמו רבים מהמנותחים בניתוחי השמנת יתר לניתוחי "קיצור קיבה".

     

    הכותב הוא מנהל היחידה להרדמה, הדסה הר הצופים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutetrstock
    איך לנטר את החולה המורדם בצורה הכי בטוחה?
    צילום: shutetrstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים