מאיגרא רמא - ולאו דווקא לבירא עמיקתא

בימים אלו, כשמצב התיירות בכי רע, ראיון עם מלונאי יכול לגרום לך להזיל דמעה. אם המרואיין הוא מלונאי מאילת – החוויה עשויה להיות קשה עוד יותר.

את יואב איגרא, ארכיטקט במקצועו, פגשתי במלון הרודס באילת, שנמצא בבעלותו. איגרא אגב, מבטל את המילה מלון ומבשר שהרודס הוא "ארמון" וכך יש לכנותו.

קשה היה לבכות על מצבו של בעל ה"ארמון". הקמת ה"ארמון" הסתכמה ב-150 מיליון דולר. איגרא השקיע חצי מהסכום ורשת שרתון הישראלית, שותפתו בהרודס, השקיעה את השאר.

יואב איגרא הוא אדם אופטימי. "מי שרוצה לעסוק במלונאות חייב להיות אופטימי. הגעתי למלונאות בשביל האגו, בגלל הכסף ובשם האידיאלים".

"כאשר עליתי ארצה לפני כ-13 שנה חשבתי ללמד בטכניון ארכיטקטורה, להעביר הלאה את הידע שלי. אחר–כך חשבתי להקים מרכז עיצוב ותכנון באילת, אבל הממסד נטרל את היוזמה. לבסוף הגעתי למסקנה שעליי להקים עסק עצמאי", מסביר איגרא את דרכו למלונאות.

לא מסתפקים בשמש וים

תחום זה, לדעתו, מעביר מסר. אנחנו מראים לתיירים את הבית שלנו, הוא אומר, ויש לנו עניין להראות את הצדדים הכי מעניינים שלו. המסר שאני רוצה להעביר הוא, שאנחנו חזקים בפרטים הקטנים. היום תייר רוצה הרבה יותר משמש וים. הוא מחפש את ההתמזגות עם המקום. אני רוצה לתת לו לחוש מעט מהחוויה ההיסטורית ואני עושה זאת בעזרת העיצובים ופינות מיוחדות המספרות על תקופות שונות בהיסטוריה של ארץ ישראל.

כשאיגרא שומע שנהגי המוניות בעיר קוראים למלון "מוזיאון" הוא נעלב. את כל הפינות המעוצבות תכנן איגרא בעצמו והוא גם האחראי להן. אפילו את המפיות והמלחיות הוא בחר בעצמו. כך שלא מפתיע שהוא מתייחס באופן אישי לכל מה שקשור למקום.

אבל בימים אלה, בהן התיירות דלילה, אין מי שיתרשם מהפרוייקט. "בחודשים האחרונים התיירות האירופית החזיקה את אילת. מהחודש הנוכחי הכל נגמר. אנחנו קרובים לאפס הזמנות וברור לנו שהחורף הזה אבוד. עכשיו יש לתכנן את החורף הבא".

הטענה הגדולה של יואב איגרא כלפי אילת היא שאין בה בידול של תיירות. כיו"ר פורום בעלי בתי המלון בעיר, הוא שואף לשנות בה את אופי התיירות. "כל בתי המלון מתחרים על כל סוגי האוכלוסייה. אני רוצה ליצור מצב שהתיירים, שפניהם מועדות למלון ברמה של חמישה כוכבים, לא יגיעו כלל למלון פחות יוקרתי, ולהפך. אני מעוניין שתהיה תיירות לאוכלוסייה עשירה ואוכלוסייה פחות עשירה. לאילת יש תדמית של עיר המונית ומטרתי להוביל מהלך שיחדד את התדמית הזו".

"התיירות כאן היא תיירות צ'רטריסטית (תיירות של טיסות צ'רטר, שאינה מעוניינת בהוצאה כספית גבוהה)", הוא מסביר, "זוהי תיירות שמתאימה לבתי מלון עד רמה של ארבעה כוכבים. אבל העיר התפתחה, ניבנו בה בתי מלון יוקרתיים בהשקעה של מאות מיליוני דולרים וצריכה להיות בה גם תיירות אחרת. הבעיה, שתיירות אחרת דורשת שדה תעופה, טיסות ישירות וקזינו".

איגרא אינו מאמין שבעלי בתי המלון ומשרד התיירות יסכימו להתחייב בפני חברות התעופה הזרות על מינימום תפוסה על חשבונם, כדי להבטיח המשך טיסות תיירים לאילת. הוא גם לא בטוח שבעלי המלונות בעיר יתמכו ברעיון הבידול.

לגבי המחירים הגבוהים שגובה מלון הרודס, אומר איגרא כי יש להתייחס לתמורה שמקבל התייר עבור כספו ולא לגובה המחיר.

אבל כשלילה במלון הרודס עולה כ-1,200 שקל, קצת קשה להאשים את התיירים המקומיים והזרים, על כך שאינם מגיעים.

ומקום המפלט - טאבה. "טאבה יצרה לעצמה שם של מקום זול", מודה איגרא, "אבל לי יש סבלנות ואני מחכה. אנשים יגיעו לבסוף למסקנה שעדיף להתארח בעיר מסודרת, שמספקת שרותי רפואה מתוקנים. אני בטוח שהישראלים יחזרו לנפוש באילת".

כאשר השקעת 150 מיליון דולר במלון חשבת שתאלץ להסתפק בתיירות של ועדי עובדים?

"בארץ, הכל מתבסס על ועדי עובדים, גם התיאטרון וגם האופרה. כך שאני בחברה טובה. לו ידעתי לפני 10 שנים מה שאני יודע היום, לבטח הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי נכנס לתחום. אבל אני לא מצטער על כל מה שעשיתי ויש לי סיפוק אדיר מהתוצאה".

מה מרגיש אדם שמתבונן בקומפלקס האדיר הזה ומבין שכל זה שייך לו?

"אני עדיין עסוק עד מאוד בעשייה ובתכנון. רק לפני שבועיים פתחנו מרכז קונגרסים במקום – הפורום - ועוד לא ממש הספקתי ליהנות מהמוצר. אבל ברגעים החטופים, אני מאוד מסופק מהיצירה. אני שמח שהייתה לי הזדמנות לעשות בדיוק את מה שאני אוהב ואיך שאני אוהב".

עד מתי תוכל ליהנות מהיצירה בלי לקבל פיצויים כספיים?

"עד שיגמר לי הכסף. מלונאות זה עסק שבתנאים רגילים מחזיר הוצאות אחרי 12 שנה. היום התנאים שונים, כך שאני לא יודע מתי תוחזר השקעה. כרגע אנחנו בהפסדים. אם המצב הנוכחי יימשך זה יאלץ אותנו להוריד את המחיר ל–100 דולר ללילה לחדר, וההפסדים יגדלו עוד יותר".

אל תשכח להודיע לנו, איגרא, כשהמחיר יירד ל-100 דולר ללילה. אולי נוכל גם אנחנו להתארח במקום המפואר.

ולמרות הכל, הוא שוקל להקים מלון נוסף בסדר גודל זהה במרכז הארץ ולהמשיך להשקיע את כספו בתיירות. "אני תמיד משקיע בפרוייקטים שלי, מכספי הפרטי. החלום שלי הוא שבפרוייקט הבא לא אצטרך לחכות 12 שנים להחזר ההשקעה".