שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    חתמה ערבות - ביהמ"ש קבע: לא תשלם החוב
    בפסק דין חריג, נדחתה תביעה לתשלום חוב כנגד ערבה חתומה. הסיבה: היא חתמה מתוך פחד ומבלי שהבנק יידע אותה על מה היא חותמת

    בעל חברת אחזקות פתח בשנת 2007 חשבון בבנק מזרחי-טפחות. החשבון היה על שם החברה, וכלל חתימה על ערבות לחובותיה. כשבוע לאחר מכן חתמה אשתו על ערבות אישית לחובות החברה, והבנק הקצה לעסק מסגרת אשראי בגובה של כ-150 אלף שקל.

     

     

    זמן קצר לאחר מכן עזב הבעל את אשתו ושני ילדיהם הקטינים. שנתיים לאחר מכן הבנק צמצם את מסגרת האשראי לחברה, שחובותיה תפחו. בהמשך הגיש נגד העסק תביעה לבית משפט השלום בחיפה, ודרש את כיסוי החוב גם מהבעל ואשתו.

     

    החברה והבעל טענו שהבנק התנהל כלפיהם בחוסר תום לב ואף ברשלנות, משהפר את הבטחותיו להגדיל את קו האשראי של העסק. בכך גרם לקריסתו הכלכלית. לטענתם, החברה החלה בביצוע פרויקט בנייה בהסתמך על הבטחת הבנק, אלא שללא התראה וללא צידוק צומצמה מסגרת האשראי והחברה החלה להתמוטט.

     

    האישה טענה כי כלל לא ידעה על פתיחת החברה, ולא הייתה לה כל נגיעה לניהול חשבונותיה. לדבריה, בינה לבין בעלה התנהלה מערכת יחסים בעייתית, שכללה איומים ואלימות. לטענתה היא כלל לא היתה מודעת לכך שהיא חותמת על ערבות לטובת החברה, שכן בעלה סיפר לה שהיא חותמת על הלוואת משכנתה על דירתם. לאור זאת, ביקשה לפטור אותה מערבותה.

     

    לא הציג אסמכתאות

    השופטת תמר נאות פרי פסקה כי יש לקבל את התביעה נגד החברה והבעל, ולדחות את התביעה נגד אשתו. בכך פטרה אותה מתשלום הערבות.

     

    לדברי השופטת, הנתבע לא הציג אסמכתאות - לא כאלה הנוגעות להתחייבויות שלקחה על עצמה החברה, ולא כאלה הנוגעות להבטחת האשראי מצד הבנק.

     

    באופן חריג, השופטת קיבלה את טענות האישה, שלא ידעה על מה היא חותמת וכלל לא ידעה על הקמת החברה. נקבע כי האישה אינה חייבת בתשלום חובות החברה, הן מהטעם שהבנק הפר את חובת הגילוי כלפיה במעמד החתימה על המסמכים, והן מהטעם שנמנע מלפנות ולעדכן אותה על מצב החברה לאחר מכן.

     

    השופטת ציינה שהיא מודעת לכך שיש לשקול היטב אם ניתן לקבל טענת ערב, לפיה לא ידע על מה הוא חותם. אלא שבמקרה זה, עדותה של הנתבעת הותירה רושם אמין, וזכתה לחיזוק מעדות נציגת הבנק.

     

    לסיכום, רק החברה והבעל חויבו לשלם לבנק את החוב - כ-156 אלף שקל. בנוסף ישלמו שכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.

     

    תגובות: העוול תוקן

    "השופטת עשתה צדק עם מרשתי, משראתה את העוול שנגרם לה הן במישור האישי

    והן במישור הציבורי". אומרת עו"ד שלומית לב, באת-כח האישה. "השופטת הבינה כי הבנק הוא בעל חובת אמון כלפי הציבור, ולפיכך מוטל עליו לנהוג בתום לב ולגלות ללקוח כל פרט בעל חשיבות לשירות.

     

    "הבנק לא יידע את מרשתי על מה היא חותמת, ובעוד סברה כי היא חותמת על שינוי תנאי משכנתה, חתמה בפועל על מסמכים לפתיחת חשבון אשראי. לכך הצטרף מחדלו של הבנק, שלא המציא לה הודעה על חריגות החברה ממסגרת האשראי".

      

    את תגובת בא-כוח הבנק, עו"ד נזיא חלבי, לא ניתן היה להשיג על למועד פרסום הכתבה.

     


    פורסם לראשונה 13/10/2013 21:33

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים