שתף קטע נבחר

פסק דין קבע את גבולות עבודת הבמאי

בעקבות תביעתו של הבמאי יוסי יזרעאלי את תיאטרון הקאמרי בנוגע לזכויות היוצרים במחזה "עוץ לי גוץ לי", קבע בית המשפט בפסיקה ראשונה מסוגה: "עיבוד ועריכה מחודשים של טקסט על ידי הבמאי אינו מקנה לו זכויות יוצרים"

פסק דין תקדימי מעורר שאלות עקרוניות בנושא זכויות יוצרים בעבודת בימוי בתיאטרון. פסק הדין, שניתן בשבוע שעבר, קבע כי הבמאי יוסי יזרעאלי, מי שביים את הגרסה המקורית של ההצגה "עוץ לי גוץ לי", אינו זכאי לתשלום תגמולים בעבור הפקה חדשה שהעלה תיאטרון הקאמרי.

 

הדיון בתביעה נמשך חמש שנים ועורר עניין רב בסצנת התיאטרון בשל הסוגיות העקרוניות שעולות מתכניו ובהן השאלה: מהן גבולות עבודתו של הבמאי? האם עיבוד מחדש של הטקסט המקורי, עריכה שינוי, השמטה, שנעשים על ידי הבמאי מזכים אותו בתמלוגים?

"עוץ לי גוץ לי". אינה מתבססת על הבימוי המקורי ()
"עוץ לי גוץ לי". אינה מתבססת על הבימוי המקורי

ב-2009 הגיש הבמאי יוסי יזרעאלי תביעה נגד תיאטרון הקאמרי בה טען לבעלות על זכויות הבימוי למחזה "עוץ לי גוץ לי" שעיבד, בנוגע להפקה חדשה שהעלה התיאטרון לרגל חגיגות ה-60 להיווסדו. יזרעאלי, שביים את הגרסה המקורית בשנת 1965, טען בתביעה כי מחובתו של התיאטרון היה לרכוש זכויות יוצרים לא רק ממנהלי העיזבון של אברהם שלונסקי, מחבר המחזה ומהמלחין, דובי זלצר, כותב השירים בהפקה המוזיקלית, אלא גם מהבמאי.

 

יזרעאלי טען כי הוא זה שהפך את המחזה מאת שלונסקי למחזמר, בין הית,ר בזכות עריכה של הטקסט המקורי ושילובו באופן אורגני בשירים. בתביעה, שכללה בקשה לצו מניעה שיאסור על התיאטרון העלות את ההפקה החדשה באם לא ישולמו התמלוגים, נטען עוד כי לאורך השנים זכה על חלקו בהצגה להכרה, קרדיט ותמלוגים.

 

בתיאטרון טענו מנגד כי מדובר בהפקה חדשה לחלוטין שאינה נסמכת על הבימוי המקורי. את ההפקה החדשה, שכללה צוות יוצרים חדש ובהם מעצבי תפאורה, תלבושות ותאורה, מעבד מוזיקלי, כוריאוגרף ושחקנים, ביים רוני פינקוביץ'. בתיאטרון הקאמרי כינו את דרישותיו של יזרעאלי "אבסורדיות" וטענו כי באם יתקבלו, תהיה זו קביעה חסרת תקדים ומסוכנת.

 

מעבר לכך השיב התיאטרון: "זכות היוצרים בהצגה נתונה אך ורק למחזאי, וככל שהבמאי מבצע גם עבודה של עריכת הטקסט או עיבודו, עליו להגיע להסכמות בנוגע לחלוקת זכות היוצרים והתמלוגים בהצגה מראש ועם המחזאי. התיאטרון אינו יכול לכפות על מחזאי לחלוק תמלוגים עם הבמאי ובוודאי שאינו כתובת לדרישת הכספים, כאמור". זכויותיו של הבמאי בהצגה, לטענת הקאמרי, הסתיימה עם רדת ההצגה המקורית מבימת התיאטרון. "חופש היצירה הוא שמחייב כי זכות הבימוי לא תתפרש גם על הפקות חדשות של אותה הצגה, על מנת לאפשר בימוי חדש והעלאת הפקות עדכניות ליצירות קלאסיות".

 

בפסיקת בית המשפט כתבה השופטת, ענת ברון: "חופש היצרה והבימוי מחייב להגביל את זכות היוצרים בגין עבודת הבימוי, כך שזו תפקע עם רדת ההצגה מן הבמה, ולא תוסיף להשתרע על הפקות מאוחרות בבימוי חדש. יש לייחס ליזרעאלי את הפיכת המחזה למחזמר ואף את חלוקת הטקסטים לקטעים מושרים ומדוברים, ונראה שאין חולק כי מדובר בעבודה אמנותית שהיתה לה תרומה ממשית להצלחת ההצגה וכניסתה לפנתיאון הצגות הילדים בישראל. עם זאת אין חולק שפינקוביץ' ביצע במסגרת ההפקה החדשה עבודת בימוי מקורית של המחזמר שאין בה משום העתקה או שחזור של עבודת הבימוי שביצע יזרעאלי".

 

לפיכך קבע בית המשפט: "יזרעאלי אינו בעל זכויות יוצרים בהפקה ועל כן יש לדחות את תביעתו לקבלת תמלוגים מהכנסותיה". השופטת ברון סייגה את הדברים והדגישה כי אין מדובר בפסיקה גורפת, אלא כזו המבוססת על נסיבות המקרה הספציפי הנתון.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יוסי יזרעאלי. לא זכאי לתמלוגים
צילום: עומר שוורץ
לאתר ההטבות
מומלצים