גירלס פאוור
שנים לאחר שנפרדנו מהאנרגיה הנקבית היא חוזרת לככב ומקבלת פרשנות של אינטיליגנציה רגשית ואינטואיציה חזקה. שרונה פומס מפצחת את רזי האנרגיה הנשית בעידן החדש
מהי אנרגיה נקבית ומדוע מרבים אנשי העידן החדש, הרפואה האלטרנטיבית והקואצ'רים המודרניים, לעסוק בה בשנים האחרונות? ואיך זה באמת קשור לסינים?
האנרגיה הנקבית יוצרת חיבור מחדש לאינטליגנציה אינטואיטיבית המצויה אצל כל אחד מאיתנו. נפרדנו ממנה לפני אלפי שנות דור ואנו עומדים לגלות אותה מחדש. פרידה זו גבתה מחיר כבד של עומס, עייפות, מיאוס בקצב החיים הזה בעיות בריאות ובדידות עמוקה, גם בתוך מערכות יחסים ומשפחה תומכת. זה השתקף באופן מעניין מבחינה סמבולית גם בדיכוי האישה, למרות שאנרגיה נקבית לא באמת קשורה למגדר ונוכחת בכל אחד ואחת.
ניכר שקל יותר לנשים לחבור לאנרגיה זו, בשל התמיכה הנשית הקולקטיבית, אך זה משתנה ככל שגברים מתקשים למצוא את הזהות המגדרית שלהם בעולם המודרני. דוגמא לכך היא הגדרת התפקידים המשתנה וגם הם למשל, יכולים לבחור לצאת לחופשת לידה.
כל אחד מאתנו חווה את האנרגיה הזאת היא מצויה בבתי כנסת, למשל, כאשר הוא בעת תפילה, בכנסיות, במנזרים על ראשי ההרים, בעת יחסים בינאישיים ובאותם רגעים שאנו מפנים באמת זמן לעצמנו. אז אנו מתוודעים לאיכויות הרכות והנינוחות שבתוכנו.
דרך המדיטציה
כדי להתחבר לאיכות האנרגטית הזאת, נכניס אוויר פנימה ודרך מדיטציה ונשלב אותה בחיי היום יום. נעשה הפוגה מהבלי העולם הזה וממה שצריך ומחובות מלאכת החיים. בסופו של דבר, מעטים הרגעים שבאמת חווים את האנרגיה הנקבית, כי גם בתהליך של מדיטציה הראש עובד ללא הפסקה גם כשהגוף נח.
כשמודטים באופן יום-יומי ומצליחים לאמן את המוח לשקוט ובזכות מחויבות ותרגול מצליחים לחוות את השקט, את האין, את הריק הזה שהיה לפני שהעולם נברא.
כאשר אנחנו מתחברים לאנרגיה הנקבית אנו יכולים ליצור ולברוא עולם ייחודי שלנו שהכל בו אפשרי, מנותק מהשפעות חיצוניות וקיבעונות מחשבתיים שלנו ושל הסביבה.
כאשר נקשיב לקולות הצורמים, לשיפוט, לחדשות לטלוויזיה ולמה שקורה מבחוץ, נוכל להבחין שאנו מושפעים מהאנרגיה הזכרית, הנוכחת 95% מהזמן אצל מרבית האנשים, במשך רוב שעות היום והלילה. כאשר אנו פועלים, שולטים, שופטים ומחליטים החלטות קטנות כגדולות, אנו באנרגיה הזכרית. אבל כאשר אנו מגיבים, מקבלים, ומשחררים אנו באנרגיה הנקבית.
דיכאון למשל, זו פעילות פנימית רעילה של פחד, המאלצת אותנו לפנות מקום אל עצמנו כשאנחנו כבר לא יכולים יותר. האנרגיה הנקבית פורצת לעיתים כשאנו בהבזק של יצירתיות ורעיונות שהגיעו משום מקום. שתי האיכויות האנרגטיות הללו מצויות אצל כל אחד מאתנו, אך בעוד הנטיה האנושית להפריד בינהן, הסינים רואים את היין והינג השחור והלבן מחוברים זה לזה, בתקווה לאיזון אופטימלי. השלטון הגברי מאבד את הכתר ואילו השלטון הנשי עולה ועולה, עם כל שנה שחולפת.
במלחמה הזאת אין מנצחים ומנוצחים, אך יש צורך להתחיל מסלול מחדש. יקל עלינו אם נגביר את האיכות הנקבית ונפנה מקום להקשבה, לקול הפנימי הייחודי שלנו. הלב מייצג אנרגיה נקבית הקוראת לנו בלהט לבקר בתוך עצמנו, פנימה. בעולם כל כך זכרי נאזן את עצמנו כשנפנה מקום גדול יותר לאנרגיה הנקבית.
בלי לעשות כלום, רק לפנות, לשחרר, כמה קל. הללויה!
שרונה פומס , פנג שואי
לפנייה לכתב/ת 
