הסוד שיהפוך אתכם להורים מאושרים באמת

יש הורים שרואים עליהם שזה "בא להם טבעי", הם פשוט "נולדו לזה". הם לא רק אומרים שהם נהנים מההורות שלהם, באמת רואים עליהם! מה הסוד של ההורים האלה, ולמה יש הורים שלא משנה אם הם יאמרו שהכל סבבה, רואים עליהם שכל מה שהם רוצים זה ששמישהו יוציא אותם מהסרט הזה?

כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים - רק תעשו לייק

אם נשאל בעצת המומחים בסוגייה איך להיות הורים מאושרים, או לפחות איך ליהנות יותר מההורות, נקבל כל מיני תשובות שעיקרן "מה לעשות". למשל: תמצאו זמן איכות עם הילדים שלכם. רצוי עם כל אחד בנפרד. תשחקו איתם בקוביות, תרכיבו איתם פאזלים. תמצאו פעילות גופנית משותפת שכולם אוהבים, למשל רכיבה על אופניים. תמצאו תחביב משותף, כמו קרמיקה או בניית טיסנים.

הכתבות האחרונות של רוני בערוץ הורים :

זה אפשרי: כך תבנו יחסים טובים בין הילדים

"את תעשי מה שאני אומרת לך!"

הילדים לא מחונכים? הם פשוט מחקים אתכם

גם להורים מגיע לומר: "זה שלי!"

הכל טוב ויפה ואפילו די נכון, אבל לא תתקשו למצוא את ההורים שיורדים לגן השעשועים כי "ככה אמרו להם שצריך לבלות זמן איכות עם הילדים", והם שקועים באייפון וסופרים את הדקות עד שעולים הביתה, או את ההורים שיושבים עם הילדים שלהם לעשות יצירה כשהם בעצם שונאים גזירות והדבקות. אז אמנם אפשר וצריך לעשות (doing), אבל הרבה יותר חשוב להיות (being).

אומרים שמחשבה יוצרת מציאות, וזו לא סתם אמירה. התיאוריה של מודל אפר"ת אומרת בקצרה כי מה שאנחנו חושבים על מצב מסויים (מחשבה), יוצר את מה שאנחנו מרגישים כלפיו, והרגש הזה הוא שמניע אותנו לפעולה (יצירת המציאות החדשה) - והרי לכם מחשבה יוצרת מציאות. משמעות הדבר היא כי תפיסת העולם שלנו, זווית הראייה שלנו את הדברים - היא שתקבע איך אנחנו מתייחסים אליהם ומגיבים אליהם בפועל. לכן, זה שנצא לטייל בשבת עם הילדים שלנו ונקריא להם סיפורים לא יהפוך אותנו להורים מאושרים. אז מה כן? זה שנחשוב כך! וזה כן פשוט כמו שזה נשמע. אז הנה תשעה סודות של הורים מאושרים. את העשירי אתם מוזמנים להשלים בעצמכם.

1. הורות היא בחירה

להביא ילד זה המעשה הכי אגואיסטי שיש. הרי אנחנו בחרנו להביא ילדים לעולם, לא הם בחרו לבוא אליו, נכון? הורים מאושרים זוכרים שהורות זו בחירה שהם עשו - קודם כל ובעיקר עבור עצמם. זו הרגשה עילאית, כמעט אלוהית, ליצור אדם, לא? והרי בכל רגע אפשר לשאול את עצמנו: "האם למרות כל הקושי, היינו בוחרים אחרת?". רוב האנשים שאני מכירה לא מתחרטים על הבחירה הזו, אך יש אנשים שמתחרטים שלא עשו אותה כשכבר מאוחר מדי.

2. להודות על ההורות 

הורים מאושרים הם בדרך כלל אנשים אופטימיים, שמסתכלים על מה שיש ולא על מה שאין, ומודים על כך. אפשר להודות לאלוהים, לבן/בת הזוג, לרופא, לתורם הזרע או לכל מי שעזר לנו להביא את ילדינו לעולם, וגם להורים שלנו, שבלעדיהם לא היינו מגיעים עד הלום. אני גם נוהגת להודות לילדים שלי על שבחרו בי להיות אמא שלהם.

3. הורות היא מסע אל עצמי

האתגרים שמזמנת ההורות (וכל הורות מזמנת אתגרים) וההתמודדות עם אותם אתגרים, מאפשרים לנו לראות אילו יכולות, כוחות, עוצמות וחוזקות טמונות בנו. אם רק נבחר לראות אותם, כמובן. יכולות אלה מחזקות את הביטחון שלנו בעצמנו. כוחות שלא היינו יכולים לגלות בסיטואציות אחרות, אך בהחלט יכולות לשרת אותנו במצבים אחרים בחיים, בבחינת "אם עברנו את זה, נוכל לאתגרים הבאים". הורות שמה את החיים בפרופורציה.

4. הורות היא הגשמה עצמית

את לא צריכה להיות אמא במשרה מלאה ואתה לא צריך להיות אבא בחופשת לידה כדי להרגיש שהורות היא חלק מההגשמה העצמית שלכם. כששאלתי חברות, נשות קריירה בכירות, מה הסוד שלהן להורות מאושרת, הן השיבו שלמרות הקריירה המשגשגת, התפקיד הבכיר, השכר וההטבות - ההורות היא הקריירה האמיתית שלהן. ובציטוט ישיר של מנהלת כספים בכירה: "האושר בהצלחה של הילדים גדול לעין שיעור מהאושר מסגירת עסקה של מיליונים".

5. הורות היא הנאה

הבעיה בליהנות מההורות היא שיש הרבה יועצים שלכאורה יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו מה "צריך לעשות עם הילדים". אז במיוחד בשעות הפנאי, אחרי שכל הצריך והתקתוק מאחוריכם (או לפניכם), תעשו עם הילדים דברים שעושים לכם טוב. דברים שתרגישו בהם עצמכם. למשל, רבים מחובבי המוזיקה שאני מכירה לוקחים את ילדיהם להופעות. חשוב להעביר לילד את האני שלכם, לא פחות מאת ההורה שאתם, להמשיך ליהנות מהחיים ולא להרגיש ש"הקרבתם" בשבילם. הילדים קולטים את הקורבניות הזו ולא צומחים ממנה.

6. הורות היא נתינה 

קודם כל לעצמנו, וכבר דיברנו על המתנה הגדולה להיות הורים. הורות היא גם נתינה אינסופית לילדינו, כי תפקיד ההורה שלקחנו על עצמנו הוא לכל החיים. הנתינה מלמדת גם את הילדים לתת מעצמם את הקסם הייחודי שהם באו איתו לעולם. כשאנחנו נותנים לילד את האהבה שלנו ומקבלים בחזרה (החל מהחיוך הראשון של התינוק, דרך ה"אמא אני אוהב אותך" של הילד, עד החייל שחוזר הביתה לאוכל של אמא וכן הלאה) - אין אושר גדול מזה.

7. הורות היא קבלה

הורים מאושרים מקבלים את הילדים שלהם כמו שהם, לא מנסים לשנות אותם (שזה לא כמו לחנך, כן?), לא מעמיסים הררי ציפיות על הילדים ולא מנסים להגשים את עצמם דרכם. "הורה מאושר הוא הורה שמוכן לקבל את ילדו כמו שהוא", אומר האבא הפרטי שלי. ילדים הרבה פעמים מחזירים לנו כמראה גם את התכונות שאנחנו פחות אוהבים בעצמנו ובבן זוגנו. לכן חשוב לזכור שכמו שאנחנו לא מושלמים - גם הילדים שלנו לא. ואי אפשר להפוך אותם לכאלה. לא בעזרת מומחים למיניהם ולא בעזרת כדורי קסם כלשהם.

8. הורות מאושרת ללא ייסורי מצפון 

בואו נודה על האמת, ייסורי מצפון לא מביאים אותנו למקומות טובים. גם אם הם גורמים לנו לעשות משהו, זה לא בלב שלם ולא עם מוטיבציה גבוהה ואנרגיות טובות. אחת האמהות המאושרות שאני מכירה מקדישה הרבה לעצמה, לקריירה שלה ולזוגיות שלה - וגם לילדים שלה, בלי ייסורי מצפון ורגשות אשם באף אחד מהתחומים. כי בכל מקום שהיא נמצאת היא מרגישה הכי שלמה, ולא חושבת למה היא לא במקום האחר. קל להגיד וקשה ליישם, בתור "פולנייה" אני יודעת היטב. אז מה עושים כשרגשות האשם בכל זאת צצים? מודעים לכך שהם אלה שמפעילים אותנו באותו רגע, ואומרים להם יפה ובנימוס "עופו מכאן!".

9. להורים מאושרים יש חזון הורי

כמו שיש לנו חזון בקריירה לאיזה תפקיד אנחנו רוצים להגיע, או במגורים - באיזה בית או באיזו עיר אנחנו רוצים לגור, כך גם בהורות. גם אם עדיין לא ניסחתם לעצמכם חזון, לא מאוחר. שבו עם עצמכם (ורצוי עם הפרטנר להורות) וחשבו: אילו אנשים היינו רוצים שייצאו מהמשפחה הזו? ואין הכוונה לעורך דין/ רופא/ מהנדס. אלא לאילו בני אדם אתם רוצים שיהיו: עצמאים, אחראים, חופשיים, סקרנים, פטריוטים, נדיבים, מכבדים - כל משפחה והערכים שלה. ייתכן שאתם כבר מתווים את הדרך גם בלי לנסח אותה במילים, אבל ייתכן שאיפשהו בדרך איבדתם חלק מהערכים שחשובים לכם, ולכן אינכם מאושרים?

הכותבת היא עתונאית ועורכת בתחום ההורות, לומדת הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר. לעמוד הפייסבוק של רוני