שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לידת ואקום גרמה לנכות, הורים טענו לרשלנות
    הורים לתינוק שנולד בלידת ואקום, טענו כי ההליך הוביל לכך שבנם סובל משיתוק ביד שמאל - ותבעו את בית החולים. מה פסק בית המשפט?

    אישה בת 26 הגיעה לבית החולים אלדג'אני שבירושלים, בשבוע ה-40 להיריונה השלישי. האישה, שהייתה במצב של לידה פעילה, הציגה הפניה שהביאה עמה מהרופא המטפל. בעקבות זאת אותו רופא הוזעק לבית החולים כדי ליילדה.

     

     

    בבדיקה שערך רופא יומיים לפני הלידה, נמצא כי הוולד שוקל 3.4 ק"ג. אלא שהוא נולד לבסוף בלידת ואקום, במשקל 4.17 ק"ג. לאחר מכן אובחן כסובל משיתוק בידו השמאלית. בגיליון הלידה לא צוינה הסיבה שבגינה השתמש הרופא בוואקום, אך בדיעבד נודע כי במהלך הלידה אירעה "תקיעת כתפיים".

     

    לידת הוואקום הייתה הכרחית?  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לידת הוואקום הייתה הכרחית? (צילום: shutterstock)

     

    נוכח מצבו הבריאותי הקשה של בנם, ההורים הגישו בשם בנם תביעה נגד הרופא המטפל, בית החולים ושירותי בריאות כללית לביהמ"ש המחוזי בירושלים. הם טענו כי בעת מעקב ההיריון במרפאה (השייכת לכללית), הרופא התרשל בהערכת משקל העובר ובכך שלא המליץ על ניתוח קיסרי.

     

    ההורים הוסיפו כי סיום הלידה באמצעות ואקום היה רשלני, שכן לא הוכח שהיה צורך בהליך המסוכן. לדברי מומחה מטעמם, היעדר תיעוד בדבר קשיי לידה מדיף "ריח של רשלנות".

     

    בית החולים הכחיש כל אחריות, וטען בין היתר כי הרופא ביצע את הלידה באופן פרטי - ולכן אינו אחראי למעשיו. ביה"ח הוסיף הודעת צד שלישי נגד קופ"ח כללית, בטענה להתרשלות במעקב הלידה.

     

    הרופא טען כי אמנם לא היה חלק מהצוות הרפואי של בית החולים באותה תקופה, אולם זו לא הייתה לידה פרטית. הוא לא קיבל בגינה תמורה, וההליך אושר מראש לביצוע בבית החולים.

     

    הרופא גם הכחיש את רשלנותו, וטען בין השאר כי הערכת המשקל לא הייתה פגומה והנתונים שהיו בפניו לא העמידו כל חשד שהעובר גדול. לכן לא יכל להמליץ על ניתוח קיסרי. לטענות אלה הצטרפה הכללית.

     

    המעקב כשורה, הלידה לא

    השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה כי הרופא לא ביצע את הלידה באופן פרטי. לדבריה, הוכח כי הורשה ליילד בבית החולים, למרות שהפסיק לעבוד שם באופן סדיר. כן הוכח שלא קיבל כל תשלום עבור הלידה.

     

    בשאלת ההתרשלות במהלך מעקב ההיריון, הכריעה לטובת הרופא והכללית. בפסק הדין נכתב כי לא ניתן היה להעריך את המשקל המדויק של העובר או ללצפות מראש כי הוא עלול להיתקע.

     

    לעומת זאת, השופטת קבעה כי ביצוע הלידה בוואקום היה רשלני. למרות הצורך בתיעוד ברור של לידות ואקום - כזה שיפרט אם התקיימו התנאים לביצועה ויתאר את אופן חילוץ העובר - לא נערך תיעוד שכזה.

     

    במצב כזה, על הרופא ובית החולים להוכיח שלא התרשלו בעת חילוץ העובר. אלא שהם לא עמדו בנטל זה. בהקשר זה, השופטת הזכירה את עדות הרופא, בה אמר שביצע את ההליך בשל מצוקת העובר. אלא שברישומי המשגוח לא נראו סימני מצוקה המחייבים חילוץ מיידי. כמו כן, לא הוכח כי התקיימו התנאים הרפואיים המאפשרים חילוץ בוואקום.

     

    העדרם של אירועים חריגים מרישום הלידה, כמו גם אי-הבאת האחיות שנכחו בלידה לעדות, מעלה את החשד כי היה כאן ניסיון להסתיר את ההתרשלות, פסקה השופטת. משכך, התביעה נגד הכללית נדחתה ואילו התביעה נגד הרופא ובית החולים התקבלה.

     

    שיעור הנזק של התינוק, לו נקבעו 50% נכות, הועמד על כ-1.8 מיליון שקל. זאת בגין הפסדי שכר, עזרת אחרים וכאב וסבל, בניכוי גמלאות שייקבל מהביטוח הלאומי.

     


    פורסם לראשונה 22/10/2013 20:07

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים