לרב משה רפאל צרור יש עיסוק מעניין - הוא עוזר לאנשים להחלים ולחיות חיים בריאים וללא תרופות, תוך שימוש בשיטת הרפואה העתיקה ביותר בעולם - זאת המבוססת על התנ"ך. הרב צרור, מייסד המכון לרפואה יהודית, מכללת רמב"ם בצפת, עוסק וחוקר ברפואה טבעית מזה 25 שנים. רבות נכתב על הרמב"ם ומשנתו ועל פלאי צמחי המרפא לרפא מחלות ממחלות שונות. במעבדת הרמב"ם שהקים הרב צרור, חוקרים את השפעות צמחי המאכל, התבלין והמרפא על בריאות הגוף והנפש, ומפתחים מוצרים המבוססים על עקרונות משנת הבריאות של הרמב"ם.

השבוע הגיע הרב ללוס אנג'לס במטרה להעביר מעט מחוכמת הרפואה הטבעית ופילוסופיית ההתחדשות על פי הרמב"ם לתושבי העיר. נפגשנו במרכז קניות בלב רחוב סואן בונטורה. מראהו של הרב, עם זקנו הארוך והאפור והכיפה הגדולה לראשו, מיד משך את מבטי העוברים ושבים, אבל הוא, כמו לא שם לב לכך, ישר התחיל לספר בהתלהבות על המכון שהקים ועל ההצלחות הרבות שלו בקרב חולים כרוניים.

אתה מאמין שבכל מחלה ניתן לטפל ברפואה הומופתית?

"אני מאמין שעם אורח חיים נכון ותזונה נכונה, ניתן בהחלט לשמר על הבריאות. הרפואה הקונבנציונאלית טובה באיבחון, במחלות לב, במקרי חירום ואורתופדיה, אבל היא לא יכולה לעזור בצורה יעילה לאנשים החולים במחלות כרוניות כמו דלקות פרקים, בעיות כבד וחולשה של מערכות החיסון. הרפואה הטבעית הוכיחה שהיא יכולה לטפל במחלות האלה בצורה אפקטיבית. יש חולי אסטמה המסתובבים כל החיים עם משאפים כי הם מרגישים שאין להם ברירה, אבל הרפואה הטבעית פותרת אותם מהצורך להשתמש בהם".

"עם אורח חיים נכון ותזונה נכונה, ניתן בהחלט לשמר על הבריאות"( צילום: shutterstock )

מה לגבי חולי סרטן? אתה מאמין שיש קשר בין מתחים נפשיים למחלה?

"בהחלט. הרמב"ם כותב שאחד השורשים העיקריים לסרטן הוא בעיות בטחול, שזה קשור לנפש, עצבות, דיכאון, טיפוסים מלנכוליים. אז בוודאי שמתחים נפשיים מובילים לכך. מתח בכלל מחליש את מערכת החיסון ואת רמת החומציות בגוף, מה שמאפשר לתאים סרטניים להתקיים. המחלה קשורה גם לתזונה לא נכונה. זה גוף ונפש. אני לא מתנגד לרפואה הקונבציונאלית, אבל יש בהחלט אנשים שמעדיפים לא לעבור כימותרפיה ולפנות לרפואה ההומופתית.

"הגיעה אלי זמרת בשם אמה גרגולה מדנמרק, שהיתה במצב סופני. ההורים שלה כבר קנו לה ארון מתים. חברה שלה שגרה בארץ פנתה אלי, טסתי לדנמרק ומצאתי אישה שהיתה שבר כלי. היא שכבה על המיטה בלי לזוז. היתה לה היסטוריה של סרטן השד שחזר אחרי הפסקה של שש שנים, והתפשט למוח, לעמוד השידרה, לכבד, לעצמות. היא היתה במצב מאוד קשה. אמרתי לה: 'אני לא יודע מה הציפיות שלך, אבל בואי נתחיל לעבוד'. היא מאוד רצתה לחיות והיתה מוכנה לעשות הכל. אני עובד עם צמחי מרפא והומופתיה. יש לי שיטה מאוד מובנית: שימור חילוף החומרים, תזונה לא חומצית, טיפולי אוזון, חיזוק של מערכת החיסון, צמחים שמאיצים את אספקת הדם ועבודה של הנפש".

אז אתה גם משמש גם כפסיכולוג?

"בהחלט. אני עוסק בגוף ונפש. המצב היחידי שאנשים מנותקים ממני הוא לאחר המוות. אז עשינו את הטיפול, נשארתי שבוע בקופנהגן ושבתי לארץ. היא עמדה לפני הכניסה להוספיס. לפני שנסעתי אמרתי לה: 'תחליטי שאת לא חולת הוספיס, תעזרי לאחרים. כשאת לוקחת את הטיפות האלו שנתתי לך, תני גם לאחרים. עושים לך מיץ גזר, תני לאחרים גם כן'. היא היתה בהוספיס אולי חודשיים וחצי ועמדנו בקשר יומיומי. בהדרגה מצבה השתפר. יום אחד היא סיפרה לי: 'אני מרגישה יותר טוב וכבר יושבת במיטה'. אחרי כמה זמן: 'התחלתי ללכת'. עוד מספר שבועות והיא כבר ירדה למטה עם מקל. בסופו של דבר הרופא קרא לה ואמר שהיא צריכה לצאת משם כי היא לא חולה כבר. אז אמה אמרה לו: 'אין לי בית, לאן אלך?'. הוא אמר: 'מצטער, אנשים מגיעים לכאן למות ואת לא מתה'. היא יצאה מההוספיס ועברה לגור אצל אחותה של חברתה, הפסיכולוגית הקלינית גילי גיל. אחרי ארבעה חודשים היא כבר סיפרה לי שנפטרה מהמקל שלה ושהיא יכולה להתכופף בלי למות מכאבים ואף התחילה לעבוד על תקליט חדש".

מה מצבה היום?

"אני לא בטוח, כי היא החליטה שהיא לא צריכה יותר את הטיפול. אמרתי לה שהיא חייבת לשמר את המצב שלה, אבל היא פשוט הסתחררה מההצלחה והחליטה שהיא לא צריכה את זה יותר. היא קיבלה מהקהילה בית, עם עזרה קהילתית של מתנדבים וחיה חיים עצמאיים".

בית מהקהילה?

"כן, בסקנדינביה השירותים החברתיים מאוד מפותחים וחולי סרטן מקבלים בית מהעירייה. אדם שחולה שם מקבל המון עזרה. זוהי קהילה מקסימה שמעניקה הכל עם חיוך וסבלנות. מאוד התרגשתי מזה. אנחנו בארץ רואים הרבה מקרים של אנשים שזרוקים במחלקה בבית החולים ואף אחד לא בא לבקר אותם. אנחנו מסתכלים על חולים, אני מתבייש לומר, כסוג ג' או ד'. אנשים שצריכים לרחם עליהם. אף אחד לא מקבל את האחריות שיש לעזור להם, למרות שיש ארגונים שאכן מסייעים, אבל הקהילה בכללותה לא. משאירים את עבודת ההתנדבות לארגונים. בגדול, מה שאנו רואים שאנשים משקיטים את המצפון שלהם כשהם רושמים צ'ק".

אם אתה תצטרך ללכת לרופא, תלך או שתטפל בעצמך לבד?

"תלוי מה יש לי. אני יודע לטפל בצורה טבעית. אם אצטרך ללכת לרופא, אז אלך. לשמחתי, אנחנו משפחה בריאה ושומרים על אורח חיים בריא, אנו שבט של 10 נפשות בבית ואיננו מרבים לחלות, מקסימום אולי שפעת. אני מאמין שבזכות התזונה שלנו אנו די בריאים".

מה אתה בדיוק אוכל, או ממה אתה מתנזר?

"אני טבעוני-צמחוני. אני לא אוכל כל מה שמעלה את רמת החומציות שזה פחממות מזוקקות, קמח לבן, סוכר. בכלל, כל מה שיש בו סוכר, לא כדאי לגעת בו. אנחנו חיים בסביבה מזוהמת. בלוס אנג'לס זה אלפי טונות של מתכות רעילות באוויר ואנו נושמים את זה. אני לא אוכל כמעט דגים, רק בימי שישי בערב ונמנע מכל מוצרי החלב. גם בביצים אני כמעט שלא נוגע".

בטח לא קל לארח אותך.

"אני לא קיצוני. אם אני נמצא מחוץ לבית כמו עכשיו והמארחים מגישים לי בשר, אני אוכל. אני לא נגעל מזה. זה לא נורא אם אוכלים את זה לעיתים רחוקות. אני כן אוכל את מה שהמארחים שלי מגישים. אני לא הולך להטיף להם על טבעונות וכשרות".

מה אתה כן אוכל?

"כל מה שהגוף שלי צריך. כמו שלא אשים במכונית שלי דלק שהוא סולר אלא רק כזה שמתאים לגוף שלי, ירקות, פירות, קטניות, דגנים, אורז מלא, קינואה, אצות וכו'".