סוף עידן הפלזמה
הטכנולוגיה שהביאה את המסך הדק לסלון אליכם הביתה ויצרה מהפיכה, מפנה את הדרך לדבר הגדול הבא עם ההודעה של פנסוניק על סוף הייצור שלה. המלך החדש: OLED ב-4K שמתחיל להגיע. עד אז: פריקים אמיתיים של קולנוע יכולים לרכוש מסך איכותי במחיר זול יותר
עוד ב-dtown:
- נקסוס 5 של גוגל הוכרז באופן רשמי
טכנולוגיית הפלזמה, היא שנתנה את הדחיפה ״להגדיל״ את המסך הביתי ועד לפני לא הרבה שנים, היא היתה השליטה היחידה בנגזרת ״הגדולות״, גם במחיר: המסכים הראשונים שהגיעו לארץ, עלו לא פחות מ- 80,000 שקלים לגודל מסך של 42 אינץ'.
ועכשיו זה תחילת הסוף: בהודעה דרמטית מיפן, הודיעה חברת פנסוניק שהיא מפסיקה יצור של טלוויזיות פלזמה בחודשים הקרובים. בכך, סתמה את הגולל על פרק חשוב מאוד בהיסטוריה המודרנית של מסך הטלוויזיה בבית.
מלידה ועד בגרות
כבר בשנת 1936, נכתבו העקרונות של טלוויזית פלזמה. בשנות ה-60 של המאה העשרים הנושא קיבל דחיפה ובשנות ה-70 נמכרו מסכי פלזמה למחשב כשהם מציגים תמונה זרחנית כתומה ומונוכרומית. מחיר המסכים הללו היה יקר, מה שגרם בסופו של דבר למסכי מחשב CRT להשתלט על השוק.
במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20, חברות כמו Fujitsu, היטאצ׳י ו- AT&T הציגו פיתוחים משמעותיים שקידמו את טכנולוגיית הפלזמה הרבה לפני ה- LCD. בשנת 1992, חברת Fujitsu השיקה מסך פלזמה צבעוני ראשון בגודל 21״ וב-1994 פנסוניק נכנסה לתחום בשיתוף פעולה עם חברת Plasmaco כאשר לאחר שנתיים פנסוניק רוכשת אותה.
עידן הטלוויזיות המודרניות - מסכים דקים וגדולים לבית החל בשנת 1995, עת Fujitsu השיקה מסך פלזמה בגודל 42״ עם רזולוציה של 852x480 פיקסלים. שנתיים מאוחר יותר, הציגה פיליפס פלזמה עם גודל ורזולוציה דומים, במחיר של כ-15 אלף דולר למסך בארצות הברית. גם פיוניר הצטרפה לחבורה באותה השנה.
טכנולוגיית ה- LCD, לעומת זאת, נמצאה באותן שנים בפיגור, אמנם טלוויזית ה-LCD מסחרית הושקה ב-1988 (ע״י שארפ), אך היא היתה בגודל 14״ בלבד והוצעה ללקוחות עשירים במיוחד ולא ממש לקהל הרחב.
שולטים בגדולים
במהלך השנים שאחרי, במיוחד בתקופה של שנות האלפיים המוקדמות, פלזמות שלטו ללא עוררין בפלח השוק של מסכים גדולים (בתחילה 42״ ומעלה, לאחר מכן ב-50״ ומעלה). הפלזמות נהנו מיתרון טכנולוגי ברור בתקופה ההיא, עם ניגודיות ושחור טובים בהרבה, ללא בעיות של זמן תגובה (מסכי LCD סבלו קשות מתופעות של מריחות בתמונה עם תנועה), גם זויות הצפיה היו טובות בהרבה בפלזמות וה- LCD בשנים הראשונות, סבלו מאפקט של שינוי צבעים וירידה באיכות השחור בצפיה מהצד.
אולם, סביב שנת 2006 מסכי LCD הגיעו גם לשם, עם יעול המפעלים והגעה ליכולת יצירת פאנלים גדולים למסכי טלוויזיה. הפסדים של מאות מיליוני דולרים, גרמו לחברת פיוניר לסגור ב-2010 את קוי הפלזמות שלה, למרות שאז גם הן נחשבו לבעלות איכות התמונה המובילה בעולם.
בשנים האחרונות, נותרו בפועל רק שלוש יצרניות פלזמה: צמד הקוריאניות LG ו- סמסונג והיפנית פנסוניק. על פי הנתונים מחברות מחקר, מכירות של פלזמות בעולם ירדו ב-19 אחוזים ברבעון השני של 2013, בעוד תחום ה- LCD שומר על כוחו ועל נתח שוק של לא פחות מ-91%. סביר להניח, כי לאור הודעתה של פנסוניק, גם שתי היצרניות ילכו בסופו של דבר בעקבותיה ויסגרו את קוי הפלזמות שלהן.
אגב, עד היום, הטלוויזיה הגדולה בעולם עדיין מבוססת על טכנולוגיית פלזמה, זהו מסך פלזמה של פנסוניק בגודל 152״ ורזולוציית 4K שהוצג בשנת 2010 בתערוכת CES בלאס וגאס.
כך זה עובד
עקרון העבודה של המסך הוא תאי פיקסל שמלאים גז מיונן ומצופים בחלקם הפנימי בחומר זרחני. בעזרת העברת זרם חשמלי בתאים, גורמים לאותו גז לפלוט קרינת UV זעירה וציפוי התא הזרחני זוהר באור. כך, כל תא פיקסל מאיר בעצמו ומסוגל להציג אור חזק או חושך במצב כבוי, כלומר שחור. לעומת זאת, בטכנולוגיית ה- LCD תאי הפיקסלים משמשים כפילטר צבע אך זקוקים למקור אור חיצוני אחורי, מה שמונע שליטה על כל פיקסל בנפרד מבחינת עוצמת תאורה ולכן מקשה לקבל גם שחור "אמיתי".
חוץ מהשחור, פלזמה הציגה יתרון על ה- LCD בסעיפים של ניגודיות זוויות צפיה וגם מהירות תגובה, מה שמסייע לפלזמה לספק גם חוויית תלת מימד טובה וחלקה יותר בהשוואה למסכי LCD רבים.
בשנים האחרונות, טכנולוגיית ה- LCD הצליחה להדביק חלק גדול מהפערים הטכנולוגיים והמעבר לשימוש בתאורת LED (במקום מנורות פלורוסנט), סייע לשיפור בסעיף הניגודיות, והשחור והפך את המסכים לדקים ונחשקים יותר מבחינה עיצובית, כמו גם לחסכוניים בהרבה בצריכת החשמל מול הפלזמה. בנוסף, מסכי ה- LCD מתמודדים טוב יותר עם תאורה חזקה בחדר והשתקפויות.
מה עכשיו?
השלב הנוכחי, מהווה נקודת זמן בה התעשייה מתחילה לעבור למסכים ברזולוציית 4K, מה שמהווה אתגר עבור טכנולוגיית הפלזמה, בגלל גודל תאי הפיקסלים שהופך קטן יותר ואינו מספק קיבולת נאותה עבור הגז. אם החברה רוצה לשמור על הובלה בסעיף איכות התמונה, היא לא יכולה להשאר עם רזולוציית ה- Full HD הסטנדרטית.
בנוסף, הפניה לקטגוריית ה-״וידאופילים״ לא הצליחה לעצור את ירידת המכירות למרות היתרון באיכות תמונה: הוידאופילים התלהבו מאוד ממונחים כמו ISF או THX שאינם שגורים על לשונו של הצופה הממוצע, אלו מאפשרים לכייל את המסך ולקבל ממנו תמונה הכי קרובה לזו שהתכוון אליה בימאי הסרט ההוליוודי. אך במונחי שוק, אותה חבורה ״וידאופילית״ קטנה מדי בכוח הקניה שלה ועל כן, לא ניתן לבסס עליה בלבד מכירות של קטגוריה שלמה.
לאן הולכים?
כאמור, נכון לעכשיו, עדיין יש פער בין הפלזמה הטובה ביותר לבין טלוויזית ה- LED LCD הטובה ביותר בסעיף איכות התמונה. מי שמחפש את אותה איכות, סביר להניח כי יוכל להשיג אותה במחיר זול יותר לאור המהלך של החברה. כך שנוכל לקבל מסך איכותי במחיר יותר אטרקטיבי מבעבר.
ומה לגבי אחריות וחלפים? קשה אמנם להתחייב באופן מוחלט על העתיד, אך פנסוניק מהווה קונצרן ענק עם מחזור של עשרות מילארדי דולרים, היא המעסיק הפרטי הגדול ביותר ביפן, כך שיש ביכולתה לייצר מלאי מספק של חלפים לשנים הבאות ובתשובה לשאלתנו, יורוקום – נציגת פנסוניק בישראל, הודיעה כי תשמור על תנאי האחריות הקיימים, ללא שינוי.
אל ה- OLED?
ההחלטה על הפסקת יצור הפלזמות, סביר להניח כי גרמה לשחרור והעברת תקציבים למטרת השקעה בטכנולוגיות מסכים הבאות שיניבו נתיב פורה. על פניו, נראה כי טכנולוגיית ה- OLED היא זו שתהווה את הממשיך הטבעי לפלזמה.
טלוויזית OLED, מציגה כמה מאפיינים בולטים של הפלזמה ואף משפרת אותם עוד יותר: ניגודיות אסטרונומית ושחור מוחלט כמעט בתמונה, מהירות תגובה זריזה פי כמה מ- LCD וזויות צפיה רחבות. על זה, יש להוסיף עובי דק במיוחד ואופי צבעים יחודי, מה שהופך את הצבעים לעזים ובוהקים יותר .
אבל זו עדיין טכנולוגיה חדשה. דגמים ראשונים בגודל 55״ (מתוצרת LG) החלו להמכר רק בשנה שעברה והשנה הצטרפה גם סמסונג. המחירים בהתאם: מחיר ה- OLED עומד בישראל על 55,000 שקל לטלוויזיה של LG. פנסוניק מצידה, לפני שאמרה שלום ולא להתראות לפלזמה, הציגה בתערוכת CES האחרונה, אב טיפוס של מסך OLED בגודל 56״ עם רזולוציית 4K, שילוב מרשים של שתי הטכנולוגיות החדשות ביותר. הסיפור המעניין לא פחות מאחורי מסך זה, הוא שפנסוניק הצליחה לפתח טכנולוגיית יצור בעזרת הדפסה של רכיבים במסך, מה שאמור לייעל את תהליך הייצור, לפשט אותו ולגרום בסופו של דבר גם לירידת המחיר לצרכן. עד כמה? נחיה ונראה - כלומר נצפה.
