שתף קטע נבחר

הפרויקט של רביבו: הסוף?

האלבום השני שלא שחזר את הצלחת הראשון, הירידה בביקוש להופעות והבאזז שנעלם. מה קרה לכוכבי המוזיקה המזרחית של השנתיים האחרונות, "הפרויקט של רביבו"? "כל אמן שמתחיל בבום, חופרים לו את הקבר. הקהל עדיין רוצה אותנו", הם אומרים

"הפרויקט של רביבו" היה ההרכב המוזיקלי הים תיכוני המצליח ביותר בישראל בשנתיים שחלפו. בנוסף לעשרות הופעות מידי חודש ולמיליוני הצפיות ביוטיוב הם הצליחו להמציא את הז'אנר המזרחי מחדש ולהפוך לתופעה חסרת תקדים בעולם המוזיקה הישראלי כולו. וכולם רצו חלק מהעוגה.

 

עוד על מוזיקה מזרחית  ב-ynet:

 

הרכבים ותיקים כמו של בן מוש ודקלון לדוגמא ניסו לקום ולחקות את ההצלחה של השלושה, אמנים מפורסמים כמו יואב יצחק, חיים משה ואלי לוזון הקליטו איתם דואטים - וזמרים רבים, ביניהם דודו אהרון ואייל גולן שינו לרגע את הקו המוזיקלי שלהם לסגנון המחרוזות והרטרו שהפרויקט הקימו לתחייה. כעת נדמה שהתופעה חלפה לה, ומי שעד לפני רגע היו "הרכב השנה", כבר פחות רלוונטיים: הביקוש להופעות ירד והבאזז הענק שהיה סביבם נעלם.

 

 

הפרויקט של רביבו. איפה הבאזזז? (צילום: בני דויטש) (צילום: בני דויטש)
הפרויקט של רביבו. איפה הבאזזז?(צילום: בני דויטש)

גדעון מלאכי, מפיק פסטיבל "התימניאדה" ואחד המפיקים הבולטים בענף שותף להרגשה זו: "הפרויקט היו סיפור הצלחה ענקי אבל מטבע הדברים הגיעה הירידה. כל ההרכבים שעשו קאברים עלו וירדו וזה לא שונה הפעם. הבעיה של הפרויקט היתה שהם עשו חומר לא מקורי וטחנו אותם בכל מקום, כך שזה כבר פחות מגרה את הקהל. לפני שנתיים רציתי להביא אותם לתימניאדה והם היו מאוד יקרים - אבל עכשיו המחירים שלהם ירדו, בגלל שזה מיצה את עצמו. בשטח מאוד מרגישים את הירידה שלהם. כוכבים נולדים בן לילה, השאלה היא מה נשאר רלוונטי לאורך זמן - ואני לא חושב שזה קרה פה".

 

שדרן הרדיו אלי (אליקו) כהן פחות נחרץ ממלאכי אבל שותף להרגשה שהוא מדבר עליה: "משהו שבא ככה בסערה לא נשאר בבום שלו וזה תהליך טבעי. האלבום הראשון שלהם סיפק המון להיטים והיה הצלחה ענקית והאלבום השני שלהם לא שיחזר את ההצלחה. בסופו של דבר, מה שלא תעשה, שום דבר לא יתקרב למה שהיה, וזה קורה אצל כולם אחרי הצלחה כזו - אבל אני כן מאמין שהם ישארו פה עוד זמן".

 

לדעת גורם בכיר בתעשייה גישת "אכול היום כי אין מחר", היא שהובילה אותם לדעיכה: "הפרויקט היה בכל מקום אפשרי וטחן את עצמו עד שאנשים הקיאו מזה. כבר לא יכלו לשמוע אותם. בשיא שלהם הם עשו מחזורים כספיים גדולים מאוד שלפי הערכות בענף המוזיקה מדברות על למעלה ממיליון שקלים בחודש. היום אני יודע שהם לא מדגדגים סכום שמתקרב לכיוון הזה בכלל ואני מאמין שזוהי שירת הברבור שלהם. יש להם שתי הופעות בהאנגר בחודש הבא וקשה לי לראות איך הם ימלאו אותן מבלי לחלק כרטיסים". 

 

 

בנושא הזה מוסיף אליקו: "היום זו לא בושה לחלק כרטיסים כדי למלא אולם. הם צריכים להביא 3,000 איש לשני האנגרים אז גם אם הם יחלקו 500 כרטיסים זה עדיין יפה. תאמין לי שיש אמנים שמחלקים כרטיסים חינם, ועדיין אף אחד לא רוצה לבוא לשמוע אותם. אם הם יזמינו אותי אבוא בשמחה".

 

רביב בן מנחם, הבעלים של ההרכב ומנהלו המוזיקלי מודה שישנה ירידה בביקוש לפרויקט אותה גם הוא מסביר כתהליך טבעי. "עברנו שנתיים שאני מאחל לכל אמן לעבור אותן ולהשפיע בצורה בה אנחנו השפענו על המוזיקה הישראלית. היום הורדנו הילוך, אנחנו עובדים על חומרים מקוריים ולוקחים זמן להירגע אחרי הטירוף שעברנו".

 

אתה אומר "הורדנו הילוך", יש שיגידו שהגעתם לתמרור עצור.

 

"בוודאי שהיום אנחנו כבר לא בפיק שהיינו בו והוא עבר. לגבי ההופעות? לכל אמן קשה לעבור את החורף ואני בטוח שנמלא את האנגרים בדצמבר כי בז'אנר המזרחי אנשים קונים כרטיסים בדקה ה-90 ואני לא מודאג. אין ספק שהופענו הרבה מאוד והיינו ביותר מדי מקומות אבל זה לגיטימי - היה לזה ביקוש אדיר ומלאנו אותו".

 

כשאתה שומע את האנשים שמספידים אתכם, מה אתה עונה להם?

 

"כל אמן שמתחיל בבום אז כבר חופרים לו את הקבר ולצערי זה נמצא רק בז'אנר הים תיכוני שככה לא מפרגנים ומלכלכים. אני עברתי בשנתיים האלה גם דברים נפלאים אבל גם דברים איומים. ידעתי שברגע שאצליח ידברו עליי מאחורי הגב כי הייתי קלידן ופתאום קיבלתי את המיקרופון - וכנראה שלאנשים לא היה טוב לראות אותי מצליח, בסופו של דבר אכלנו מאותה עוגה שהז'אנר אכל ממנה".

 

אני בטוח שקינאו בהצלחה שלכם בהתחלה אבל עכשיו זה כבר לא סתם דיבורים.

 

"שימשיכו לחכות שנעלם. אנחנו נהיה פה לכמה שיותר זמן. כמה, רק אלוהים יודע. כולנו יודעים שאין ערובה לשום דבר ואני מודה שכמות ההופעות היא לא כמו שהיתה לפני שנתיים אבל אני חושב שאין אמן שמחזיק יותר משנה בפיק שלו - ואנחנו לא שונים. אני ממשיך לעבוד עם שני שותפים, זה מה שאני אוהב לעשות - וזה אולי פנטזיונרי, אבל אני מאמין שהקהל עדיין רוצה אותנו, כמו גם קהל חדש שעוד לא הגענו אליו".

 

קצת קשה יהיה לגייס קהל חדש כשירדתם במספר ההופעות בחודש.

 

"גם עם ארבע הופעות בחודש הפרויקט לא יתפרק וימשיך לעבוד. אף אחד הרי לא מצפה מאומן שיש לו 4-5 הופעות בחודש לפרוש, אז למה שיבקשו מאיתנו? אני מאמין שכן יכול להגיע פיק נוסף כי הכול קורה מהר במדינה הזו. יש לנו עוד הרבה מה לתרום ולהציע ואלוהים גדול".

 

חושבים על היום שאחרי?

 

"אנחנו לא משלים את עצמנו. אני אוהב ויודע לעשות מוזיקה. הייתי מפיק מוזיקלי קודם ואני ממשיך לעשות את מה שאני אוהב ויודע. אחי ניר לקח חל"ת מהעירייה בה עבד ואם צריך אז הוא יחזור לעבודה בתפקיד שיאפשר לו לעבוד בלילות כשצריך ויהיו הופעות ולאלירן אני לא דואג. בסופו של דבר, כן יש רוויה בז'אנר הים תיכוני וצריך להעיר אותו מחדש".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: בני דויטש
הפרויקט של רביבו. לאן?
צילום: בני דויטש
לאתר ההטבות
מומלצים