"אי אפשר להכריח ילדים לאכול"
ארוחת ערב משפחתית היא הזדמנות יומיומית לבלות יחד עם המשפחה, אבל לא תמיד אנחנו מצליחים להתאסף. עדי הרפז חושבת שזה לא צריך להיות קשה וכשמתכננים מראש הכל אפשרי, אפילו לא צריך להכריח אף אחד
היא מאפשרת לבני המשפחה רגע של זמן של ביחד, להיזכר בהיותינו משפחה, להתעניין אחד בשני, לשתף, להתייעץ, ליהנות אחד מהשני, לצחוק וגם לאכול בנחת (ולא תוך כדי שעושים עוד משהו כמו שקורה הרבה פעמים במשך היום).
אבל בעידן שלנו, בו כולם רצים ממקום למקום כדי להספיק עוד משהו, לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו משפחה, שאנחנו לא מכונה משומנת שצריכה להביא לחוגים, להחזיר הביתה, לקלח, להכין אוכל וגם לשבת עם הילדים. "חוג אמא" / "חוג אבא" הוא מעין ריטואל משפחתי מהנה שאפשר להחליט שהוא חלק מהלו"ז.
החוג המשפחתי
"אנחנו רושמים את הילדים שלנו לחוגים ומתאמצים ומקפידים לקחת את הילדים מדי שבוע בכל מצב - מה שלא יהיה אנחנו נהפוך עולמות ולא נוותר כדי שהילד לא יפסיד את הזמן זה של החוג", אומרת הרפז, שהיא חלק מצוות חיים בריאים של אסם. "אבל ה"חוג" הכי חשוב לילדים, זה שבונה את היחסים שלנו ההורים איתם, הוא "חוג אמא" או "חוג אבא". זה זמן קבוע בשבוע שנעוץ ביומן וגם ההורה וגם הילד יודעים שזה הזמן שלהם יחד - אחד על אחד. לא מזמן התפרסם מחקר שהצביע על עשרת זיכרונות הילדות שאנשים הכי זוכרים בבגרותם והראשון שבהם היה זמן אחד על אחד של ילד עם ההורה שלו שהוקדש רק להם, לבד".
שגרת היומיום, מוסיפה הרפז, גורמת להורים הרבה פעמים לדחות את הילדים כי הם עסוקים (והעיסוקים אינם נגמרים אף פעם). ברגע שהילד וגם ההורה יודעים שיש להם בלו"ז "חוג" שהוא זמן שלהם ביחד והוא קבוע מראש, זה מקל על כולם להתמודד עם תלאות היום.
"אני מציעה לתכנן מראש וליצור זמן בלו"ז השבועי שלנו, שבו כל אחד מילדינו מקבל זמן קבוע איתנו. זה לא צריך להיות הרבה זמן, חצי שעה איכותית יכולה להספיק, ובלבד שהיא תתקיים. "חוג אבא/אמא" כזה בונה יחסים ומאפשר להורים חלון הצצה לעולמו של ילדם ולהיפך: מאפשר לילד הכרות וזמן הנאה אינטימי לבד עם ההורה. זמן ששווה זהב".
חושבים שזה בלתי אפשרי בלוח הזמנים המלא שלכם? זה לא חייב להיות כך. לכל משפחה יש את אותן פעילויות שאוהבים או שכיף לעשות יחד. מוצאים פעילות שבני המשפחה מתחברים אליה (אפשר כמובן גם לגוון בהתאם לתחומי העניין של בני המשפחה): טיולים, ספורט, ללכת להופעת מוזיקה, צפייה בסרטים וכו'. קובעים מראש אחת לשבוע/שבועיים/חודש בהתאם למה שמתאים למשפחה מפגש פעילות משפחתית ומקפידים על קיומה כריטואל.
ההקפדה על כך שהפעילות המשפחתית המשותפת תהיה ריטואלית (כלומר תחזור על עצמה בזמנים קבועים אפילו אם זה אחת לכמה חודשים) יוצרת לאורך זמן מסורת משפחתית ושומרת על הביחד המשפחתי ויצירת חוויות משפחתיות ומהנות שנשארות כזיכרון טוב וחיובי לאורך זמן.
גם מתבגרים מוזמנים לשולחן
אבל מה עושים כשיש מתבגר בבית שהדבר האחרון שהוא רוצה זה להיות עם המשפחה? איך משכנעים אותו להצטרף לחוויה המשפחתית?
"אי אפשר לשכנע או לגרום למישהו לעשות משהו שאנחנו ההורים רוצים רק בגלל שזה הרצון שלנו", אומרת הרפז. "מצד שני, ברור שלנו, בתור הורים, חשוב שיתקיימו הערכים המשפחתיים שלנו. ולכן כדאי להורים להשקיע ביצירת אקלים של דיאלוג ושיתוף שכולל התחשבות מצד אחד בצרכים של המתבגר ומצד שני בצרכים ובערכים שחשוב למשפחה לקיים".
"כשהשיח מול המתבגר הוא מאפשר, כזה שמעלה אפשרויות ששומרות מצד אחד על מה שחשוב למשפחה לקיים ומצד שני מביאות גם את הצרכים של המתבגר בחשבון (למשל- התגמשות בשעות הארוחה כך שיתאימו למתבגר) ולא בא מתוך כוחניות או שכנוע, אז יש סיכוי שהמתבגר פחות "ילחם" על הלבד ואז וימצא את הזמן להגיע לארוחת הערב". "
הדרך ליצירת שיתוף פעולה היא בשיח: אנחנו מתייעצים ומנהלים דיאלוג שמאפשר למתבגר לחוש שהוא חלק מהמשפחה, מההחלטות המתקבלות בה, ובעיקר מהפתרונות וכך הוא ירגיש מחויב לבחירה ולשיתוף הפעולה המשפחתי".
- בואו להכיר את עדי הרפז ואת צוות חיים בריאים
