שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זהו הפולש שמאיים על הסברס הישראלי
    כנימה שהתגלתה בגליל מפזרת אבקה לבנה על הצמח ומביאה לנבילתו. "היא פועלת כמו יתושה שעוקצת אדם", הסביר מומחה

    מין פולש של כנימה שהתגלה בגליל העליון זוהה במכון וולקני כטפיל המאיים לחסל את אוכלוסיית צמחי הסברס בישראל. את הכפות הקוצניות של הצמח מכסה הנגע שאותר בשכבה אבקתית לבנה, המביאה לנבילתו. ככל הנראה, הטפיל עשה את דרכו למחזור החיים בארץ כש"רכב" על צמח שהוכנס לישראל ללא אישור משרד החקלאות ומבלי שעבר הסגר.

     

    עוד בערוץ החדשות של ynet:

    מערכת הביטחון תמליץ להפסיק ייצור ערכות מגן

    הכתבת גילתה בשידור חי: יש לי סרטן

     

    לפני שלושה חודשים התקשר לג'ורג' קרוואליו מראש פינה חבר מקיבוץ דן שהבחין שענפי הצבר שבחצרו קמלים ומתכסים בשכבה לבנה. "יש מזיק חדש בקקטוסים", הודיע הקיבוצניק המודאג לקרוואליו האנטומולוג (חוקר חרקים), והציע לו לבוא לראות את הצרה. קרוואליו עדכן את חברו ממכון וולקני, פרופסור צביקה מנדל, ואמר לו כי הוא רואה "צמחים מתמוטטים".

    שיח צבר נגוע בכנימה (צילום: פרופ' צבי מנדל, מכון וולקני.) (צילום: פרופ' צבי מנדל, מכון וולקני.)
    שיח צבר נגוע בכנימה(צילום: פרופ' צבי מנדל, מכון וולקני.)

     (צילום: פרופ' צבי מנדל, מכון וולקני.) (צילום: פרופ' צבי מנדל, מכון וולקני.)
    (צילום: פרופ' צבי מנדל, מכון וולקני.)
     

    קרוואליו אסף כמה ענפים בקרטון ומסר את הדגימות למנדל. לדברי הפרופסור, מדובר באורגניזם חדש שהופיע לא מזמן בכל האזור הפליארקטי (האזור הגיאוגרפי שבין צפון אפריקה לסיביר). "הכנימה פועלת על הצבר בדומה לאופן שיתושה עוקצת אדם. הבעיה היא לא במה שלקחה הכנימה מתוך הצמח, אלא במה שהיא מחדירה לתוכו קודם דרך החדק שלה ובלוטות הרוק", הסביר.

      

    עם זיהויה, זכתה הכינמת לעִברות שמה: אֶצבַּרית (Dactylopius opuntiae). בטרם הגיעה לכאן, היא השמידה צמחיית קקטוסי בר לא רצויים באוסטרליה ובדרום אפריקה, שם שימשה על תקן מדביר ביולוגי. הגירתה לארץ נעשתה ככל הנראה מתחת לרדאר של משרד החקלאות, האוסר על ייבוא צמחים ובעלי חיים לארץ, בוודאי כאלו שלא שהו בהסגר. "בממוצע מגיע לישראל לפחות מזיק חדש אחד בשנה", אמר מנדל. "או שאנשים מביאים חומר צמחי והם לא שמים לב שבעלים שלו יש עוד משהו, או שהמזיק פולש ממדינות שכנות".

     

    הדברת הנגע עשויה לארוך זמן רב וגם ריסוס כימי, יעיל ככל שיהיה, ייחשב כאליה וקוץ בה. הצמח, שהיכה שורשים באזור לפני יותר מ-200 שנה, לא נזקק עד כה להדברה ונחשב עמיד בפני חרקים. "פרי הסברס על המדף הוא אורגני ואין שום צורך לרסס אותו במהלך הגידול. זה היה אחד הפירות הבודדים שנקיים מריסוסים", אמר נועם בלום, שמגדל מאז 92' קקטוסים בדרום הארץ, ופיתח עוד קודם לכן זנים שונים של הפרי.

     

    לדבריו, "מי שברשלנות שלו הביא את המזיק אל הארץ עשה מעשה שערורייתי במסגרת עבריינות פושעת. יש אנשים שמביאים לארץ צמח בגלל מחשבות רומנטיות, אבל יש גם חקלאים שמביאים זן חדש כי הם חושבים שזה יעשה להם 'קופה'".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים