בגלקסיה אחרת: רונאלדו וזלאטן ראש בראש
שחצנים אבל מרהיבים על המגרש, ניצבים בפני אתגרים אך עומדים בהם ושוברים שיאים. כריסטיאנו רונאלדו וזלאטן איברהימוביץ', שני הגיבורים הלאומיים של פורטוגל ושבדיה, נפגשים הערב (21:45) בליסבון לקרב הראשון על הכרטיס למונדיאל בברזיל. מה שבטוח - בכושר הנוכחי לא נוכל להוריד מהם את העיניים
רונאלדו VS זלאטן - הקרב הגדול עוד לפנינו:
- אחרי השלושער של כריסטיאנו - השבדי מפציץ גם הוא
- איברהימוביץ': "המונדיאל זקוק לי יותר מאשר לרונאלדו"
- ונגר בטוח: "רונאלדו עקף את מסי, הוא הטוב בעולם"
כי בזמן שמסי ורונאלדו הם עולמות הפוכים, יש הרבה מן המשותף בין רונאלדו לזלאטן. למרות שהפורטוגלי לא מרבה לפטפט כמו השוודי, שניהם שחצנים, יהירים ומתקשים (או לא מנסים בכלל) להסתיר את זה. רונאלדו נעלב כשמדברים איתו על זה, אבל זלאטן בונה את עצמו מהתיוג. באוטוביוגרפיה שלו, בכל ראיון, בהתנהגות על המגרש - זה מי שהוא. והוא גיבור לאומי בשוודיה על אף ובזכות זאת, כי האיש גדול מהחיים.
פורטוגל ושוודיה ישחקו הערב (21:45, 5+ לייב) במפגש הראשון של פלייאוף המונדיאל בליסבון. רונאלדו וזלאטן יהיו במרכז העניינים - ולא רק מטאפורית. כי מעבר לעניין התקשורתי העצום שהם מעוררים לאור הכושר המופלא שלהם, הם העוגן של הנבחרות שלהם באופן פיזי.
נחזור לקווי הדמיון. מבחינת הסגנון, לזלאטן ורונאלדו יש את אותה העוצמה. אי אפשר להשוות טכניקה לטכניקה, ולהציב אותם מול מסי בניסיון להחליט מה עדיף. אבל השוני של שניהם מהארגנטינאי זה הכוח האדיר שהם מכניסים איתם למשחק. תותחים ממרחקים, ביצועים וירטואוזיים (קטגוריה בה זלאטן מעמיד לעצמו רף חדש מדי משחק העונה), מין אנרגיה מפוצצת שמבטאת את עצמה בדרכים שגורמות לאנשים לראות את הכדורגל כאמנות. זו לא הזריזות של מסי, הערמומיות, אלא הטירוף המתפרץ שמתגלגל על הדשא.
העונה הזו הציבה בפני השניים אתגר מעניין. חלק מהאישיות של זלאטן הוא חיידק הנדודים. אולי בגלל שהוא כל כך סוער ומחפש הרפתקאות, הוא מרבה לעבור מועדונים - ולזכות עם כולם
בהצלחה. עם פ.ס.ז' הוא התחיל את עונתו השנייה, ולא היה מוכן לקבל את העובדה שהצניחו עליו סופרסטאר נוסף. זה לא שלאלופת צרפת חסרים שחקנים מובילים, אבל להביא חלוץ - אדינסון קבאני, ועוד בסכום כל כך גדול, זה משהו שפוגע במעמדו.
מתוך הסיפור הזה, שהביא את זלאטן קרוב לעזיבה, הוא יצא מנצח מכל הכיוונים. קבאני נאלץ להתאים את עצמו לקבוצה, בזמן שזלאטן רק פרח מהתחרות ומשיתוף הפעולה, ויותר מכך, ביסס את מעמדו כמנהיג, כשחקן המוביל. יכול להיות שזה מה שהפך אותו העונה לשחקן בקליבר אפילו רציני יותר ממה שהרגיל אותנו לאורך הקריירה.
באופן כלשהו, זה גם מה שעבר על רונאלדו. השחקן היקר בעולם הונחת לו על הראש, ולא רק שגארת' בייל עקף אותו בתואר הזה, אלא גם משחק באופן עקרוני על העמדה שלו. רונאלדו, למזלה של ריאל, היה רגוע למדי הקיץ אחרי שהפך לשחקן עם השכר הגבוה בעולם.
ואחרי תקופת ההתאקלמות של בייל, השילוב ביניהם בתקופה האחרונה מבריק. בייל זז לצד השני של המגרש כדי לא לדרוך לרונאלדו על האצבעות, והם מפרגנים זה לזה על הדשא ומחוצה לו בדרך להפיכה לכוח אדיר. עניין המנהיגות והבגרות נפל על רונאלדו מגיל צעיר מדי והוא לא ידע איך להתמודד איתו. אבל בשנתיים-שלוש האחרונות הוא יודע איך להתמודד איתו ולהפיק ממנו את המיטב.
וכאן אנחנו מגיעים לשערים. אפשר לדבר עד מחר על מנהיגות וסגנון, אבל השילוב המהמם של כמות הכיבושים וחשיבותם הוא זה ששיגר אותם בשלושת החודשים של העונה הזו למעמד עצמאי בו הם נלחמים זה מול זה בגלקסיה אחרת.
לרונאלדו 8 שערים בליגת האלופות, לזלאטן שבעה בארבעה מחזורים. בסיכום הכולל לפורטוגלי 27, לשוודי 17. כמעט בכל משחק קריטי הם היו שם כדי לשים את החותמת, למעט כמה מעידות, בנבחרת ובמועדון. הם לא עושים שום דבר בכוח, אלא שהמשחק זורם אליהם והם נמצאים במקום הנכון כדי להבקיע.
הם ווינרים, שונאים להפסיד באופן קיצוני, מרהיבים על המגרש. המפגש ביניהם יהיה מסקרן בגלל קווי הדמיון האלה והדרך בה כל אחד מהם ישפיע על המשחק בזמן שהאיש שמולו מנסה לעשות את אותו הדבר. וזה יהיה משהו שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים.
לפנייה לכתב/ת 
