להשאיר אותם במשטרה: מתנדב - כמו קצין

עוד כששוקי דוניצה שירת כשוטר צבאי לפני כשלושים שנה, הוא היה חוזר מהצבא - והולך להתנדב במשטרה הכחולה. כיום, שוקי, בן 49 מקיבוץ ארז, הוא עורך דין בעל משרד עצמאי באשקלון, ועדיין מתנדב. בזכות תוכנית חדשה מעמדו שודרג: הוא הפך למקביל לקצין סגל.

עוד בחדשות:

ח"כ פייגלין: "שי ניצן מסוכן יותר מדומרני"

אייל גולן על חשיפת ynet: "אצא מחוזק"

במסגרת התוכנית של המחוז הדרומי במשטרה, דוניצה מקביל לקצין האג"מ בתחנת שדרות. "היום אני יכול לעשות דברים הרבה יותר משמעותיים", הוא אומר. "זה גם יותר מאתגר כי המעורבות שלי בכל מה שקורה בתחנה הרבה יותר גדולה. כמקביל של קצין אג"מ אני משתתף בהערכות מצב, בישיבות, באירועים משמעותיים. כמו כל קצין סגל אחר".

לפי התוכנית, שבינתיים מוגדרת כפיילוט, מתנדב בעל ותק וניסיון מגיע למעמד דומה לזה של שוטר או קצין. זהו מכפיל כוח משמעותי לתחנות, שכן המתנדבים מקבלים אחריות טריטוריאלית ומשימתית נפרדת, בנוסף למשימות השוטפות של התחנה, ונדרשים לעמוד ביעדים. ממש כמו כל שוטר.

הבעיה מוכרת במשטרה: דלת מסתובבת - תחלופה גדולה של מתנדבים מדי שנה, מוטיבציה נמוכה, מקצועיות ירודה ויחס שלילי כלפיהם. מדי שנה מתגייסים למשמר האזרחי עשרות אלפי אזרחים, אבל כ-50 אחוזים עוזבים עוד באותה שנה. ב-2010 לדוגמה התגייסו מעל 21 אלף מתנדבים אך נשרו מעל 17 אלף. בנוסף, רק אחד מכל ארבעה מתנדבים בשנים 2010-2008 הוא עדיין מתנדב פעיל.

מפקד המחוז הדרומי, ניצב יורם הלוי, החל בפיילוט ה"מקבילים" במטרה למנוע את הנשירה ולהפוך את הפעלת המתנדבים איכותית ומשמעותית יותר. האחריות והסמכות שעוברות לידיהם אמורות לסייע להתמודד עם הבעיות.

כל נקודה חמה

דני שמעוני (45) מתנדב משך כחמש שנים ומקביל לתפקיד קצין אג"מ בתחנת קריית מלאכי. מאחוריו היסטוריה ארוכה של התנדבות, בין היתר בעמותת "אור ירוק". "כשאמרתי לאשתי שאני מתנדב לאור ירוק היא שאלה למה. הסברתי לה שיש תאונות דרכים, הרוגים, וצריך לתת כתף. כשאמרתי לה שאני מתנדב במשטרה היא שאלה מה התירוץ עכשיו. והתשובה הכי טובה שידעתי לתת היא שמשטרה יש לנו רק אחת. ואם היא צריכה עזרה, מתנדבים, אז שם אני צריך להיות. למה? זה נדוש. אנחנו צריכים לתת משהו מעצמנו".

שמעוני הגיע לקורס קצינים ושם החליטו לשבץ אותו בקריית מלאכי. כיום הוא עצמו מפעיל את המתנדבים ושותף פעיל בתחנה. בפועל, שמעוני מתנדב כ-20 שעות שבועיות - כמעט חצי משרה. "מצד אחד כל אירוע שאני נתקל בו מזעזע אותי, אבל מצד שני כבר לא", מספר שמעוני על עבודתו, שבמסגרתה הוא נתקל לא אחת בנהגים שמסכנים את עצמם ואזרחים אחרים, פורצים שיכורים ואזרחים אלימים. "המטרה היא לתת מענה מקצועי לאזרח". 

שמעוני מוטרד מכך ש"תדמית המשטרה, כפי שהציבור רואה אותה, מאוד לא טובה. זה אחד הדברים שצריך לטפל בהם ומהר. הציבור לא יודע מספיק מה המשטרה עושה וכמה היא דווקא כן פועלת. כשאנשים שומעים שאני מתנדב במשטרה שואלים אותי אם אין לי מה לעשות, אומרים שזה גוף כל כך לא יעיל, אז אני עונה להם שזו בדיוק הסיבה שאני שם. וזה לא כי אני חושב ככה - אלא כדי לשנות את התפיסה שלהם.

 פרויקט ההקבלה הוא מדהים. אני יודע על כל אירוע בתחנה, כל נקודה חמה".

דוניצה מסביר את החשיבות: "המתנדבים נותנים למשטרה אוויר לנשימה. אם הם צעירים אז הם מביאים רעננות, ואם מבוגרים אז הם מביאים בשלות, רוגע. הם המגשר הכי טוב בין האזרח למשטרה, כי רגע לפני כן הם אזרחים. כשאני בכובע שלי כשוטר אז אני מבין איך האזרח רוצה שהשוטר ינהג אליו - ברוגע, במקצועיות".