שתף קטע נבחר

מתעלמים מהסכנות ובורחים מאריתריאה

הגירוש ברגע האחרון, הסיכון בטביעה בים התיכון, החשש מסחר בבני אדם - על אף הסכנות האלו בוחרים אלפי אריתריאים לברוח מהמדינה ודרך אתיופיה יוצאים למסע לעתיד טוב יותר באירופה. רק מעטים מצליחים להגיע

לפני עשר שנים, הבטו מאריתריאה קפץ על סיפונה של סירה מוכתמת בקיא ששטה במי הים התיכון, במסגרת צעדו האחרון בדרך המסוכנת לאירופה. מדובר במסע שאלפי אריתריאים עושים בכל שנה, מנסים לברוח מאחת המדינות העניות והמבודדות באפריקה, מקום שבו השירות הצבאי, שטומן בחובו משכורת רעב, עלול להימשך שנים. רבים מתים בדרך. ככל הנראה 360 המהגרים שנספו בחודש שעבר כשספינתם טבעה מול חופי איטליה היו מאריתריאה, אף שרבים מהם לא זוהו.

 

עוד חדשות בעולם:

תורם דם מצטיין: הכלב שהציל 224 חיים

חשבה שזה חברהּ בדלת, וירתה למוות בבתה

איטליה: סילביו ברלוסקוני הודח מהסנאט

 

הבטו, בוגר תואר למדעי המחשב, הרגיש בר מזל כשחצה כמעט רבע משטחה של אפריקה דרך מדבר סהרה הלוהט והגיע למלטה - למרות תקוותו להגיע לאיטליה. אך למרבה צערו, בקשת המקלט שלו נדחתה והוא אולץ לחזור הביתה. כעת, הבטו בן ה-32, נותר נחוש במטרתו ומעוניין לצאת למסע שוב ולהצטרף לזרם המהגרים האפריקנים, חלקם משכילים, שחולמים על חיים חדשים באירופה. "הברירה היחידה היא להילחם, ודרך אחת להילחם היא לצאת למסעות כאלה", אמר הבטו לרויטרס במאי-עיני, אחד מששת מחנות הפליטים באתיופיה שבו שוהים 79 אלף אריתריאים. "אי אפשר להמשיך ככה".

מחנה הפליטים מאי-עיני באתיופיה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
מחנה הפליטים מאי-עיני באתיופיה(צילום: רויטרס)

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

גורמים רשמיים מעריכים כי בכל יום חוצים 40 או 50 אריתריאים את הגבול לאתיופיה ומחנות הפליטים הם התחנות הראשונות בדרך הארוכה שלהם צפונה. האחראים על המחנות מבקשים רק את שמותיהם הפרטיים של הפליטים כדי להגן על משפחותיהם באריתריאה, שם, טוענים ארגוני זכויות אדם כי חירויות שונות נשללות על ידי המדינה. טענה שאסמרה מכחישה.

 

עם זאת, גם אם הבטו יצליח בניסיון השני שלו בחציית אפריקה, הוא עלול להתאכזב כשיגיע לאירופה. פעילים אומרים כי אלה ששורדים את הדרך מוצאים את עצמם עובדים בעבודות המשלמות שכר זעום או בעבודות לא חוקיות כמו ניקיון בתים או רחובות. אולם חלקם מעדיפים עבודות כאלה על פני חזרה הביתה.

 

"אירופה מתעתעת", סיפר קוסי קומלה-אברי, דוקטור בן 59, שהיגר לאיטליה מטוגו בשנות ה-70 וכעת עובד עם הקהילה האפריקנית במדינה. "אנשים נמשכים לאירופה בגלל התמונה החיובית שיש להם בראש. זו משיכה קטלנית. הם לא מבינים שכשהם יגיעו הם 'יאכלו שאריות מהשולחן'".

 

אך המקרה של הבטו שם זרקור על הקושי בעצירת מהגרים לא חוקיים מלצאת למסע, גם אם הם חוו על בשרם את הסכנות בדרך. גם אחרים לא נרתעים מהמסע, אף ששמעו את החדשות על ספינת המהגרים שטבעה בלמפדוזה.

 

משיית הגופות מספינת המהגרים שטבעה מול חופי למפדוזה (צילום: AP) (צילום: AP)
משיית הגופות מספינת המהגרים שטבעה מול חופי למפדוזה(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)
 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)
 

אריתריאים רבים ששוחחו עם רויטרס במחנה הפליטים מאי-עיני טענו כי הם מתכננים לצאת למסע לאירופה מהמחנה, הממוקם בין גבעות סלעיות, 1,200 קילומטרים צפונית לבירה, אדיס אבבה. "אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו כדי לעצור את ההרפתקה המסוכנת הזו", מזהיר מוזס אוקלו, נציג סוכנות האו"ם לפליטים באתיופיה, שמנהל את מחנות, המלאים שורות של בקתות בטון.

 

"עם זאת, כל התערבות חיובית בתוך המחנות לא תעצור את הפליטים שכוונתם היא שאתיופיה תשמש נקודת התחלה", אמר. רבים כמו הבטו ברחו מהשירות בצבא, שמוטל על כל אזרח אריתריאי בגילים 18 עד 50. הבטו תיאר חיים שלמים של שירות בצבא עם משכורת של 20 דולרים בחודש.

 

לפי נתוני הבנק העולמי, אריתריאים רבים חיים בעוני. ההכנסה הגולמית לנפש עמדה ב-2012 על 450 דולרים, זאת לעומת 1,345 דולרים במדינות הדרומיות לסהרה. אריתריאה סירבה לקבל סיוע מארצות הברית וטענה כי תרומות כאלה יגבירו את התלות של המדינה, בת ה-6.1 מיליון תושבים, ואחת מהמדינות הפחות מפותחות בעולם, שבה הכלכלה נסמכת על חקלאות.

טקס זיכרון שערכה הקהילה האריתריאית בארץ להרוגי הספינה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
טקס זיכרון שערכה הקהילה האריתריאית בארץ להרוגי הספינה(צילום: רויטרס)

עבדול-קאדיר שירת בצבא האריתריאי במשך עשור, בהן גם נלחם בחזית במלחמה עם אתיופיה בין השנים 1998 עד 2000. לדבריו, הוא לא הרוויח מספיק כדי לכלכל את עצמו ופתח עסק לא חוקי של סחר במזון כדי "לסגור את החודש".

 

הוא נתפס ונכלא בתוך מכולה ממתכת בחום הלוהט לחופי הים האדום. הוא שוחרר אחרי שנה, ברח מהמדינה והגיע למצרים. שם הוא נורה כשניסה לחצות לישראל. "סבלנו המון", אמר עבדול-קאדיר וחשף את פצע הירי שגורם לו לצליעה.

 

"כל הזמן הכו אותנו סוחרים בבני אדם ואת הנשים אנסו", הוא מתאר את יחסם של הבדואים בסיני שבהתחלה הבטיחו לו ולאחרים שיחצו עמם את חצי האי. הוא נורה בגבול ונשלח חזרה לאתיופיה, שם נרשם כפליט.

 

הדרך ממצרים לישראל הייתה הבחירה השכיחה בקרב המהגרים האריתריאים, אך לנוכח המצב הביטחוני הרעוע בסיני המצרית והקמת הגדר על ידי ישראל, רובם פונים כעת לצאת לאירופה מאפריקה מכיוון מערב דרך לוב.

 

שביל הבריחה

בלוב סוחרים בבני אדם מציעים להם מיטה תמורת אלף דולר על ספינה ישנה בשיט לכיוון אירופה. המון מהגרים רוצים לאיטליה, אך רובם מוצאים עצמם במלטה. יותר מ-32 אלף מהגרים ניסו להגיע לדרום איטליה בספינה השנה, שליש מהם אריתריאים.

 

השיט בים הוא השלב המסוכן ביותר במסע. הבטו שט בגלי ים התיכון במשך 34 שעות לפני שהגיע למלטה. האריתריאים מאשימים את ממשלתם בטרגדיות שקורות בים. "זה ברור לכולם שהאדם היחידי שצריך להאשים אותו הוא רודן אריתריאה", אומרת מגדה בן ה-20, סטודנטית למדעי המדינה ברומא ובתם של שני מהגרים מאריתריאה. "אם לא הייתה דיקטטורה באריתריאה, נערים בני 16 לא היו בורחים", אמרה בהפגנה

באיטליה.

 

אולם אריתריאה דוחה את ההאשמות על הפרות זכויות אדם. לדבריה, השירות הארוך בצבא נובע מהמחלוקות המתמשכות בגבול עם אתיופיה. אחרי טביעת הספינה בלמפדוזה, טענה אריתריאה כי ארה"ב עודדה סוחרי בבני אדם לחתור תחת שלטונה. "האחריות העיקרית על אובדן חיי אדם חלה על הממשל האמריקני", אמר שר המידע האריתריאי.

 

וושינגטון, שקיבלה לשטחה 5,547 פליטים אריתריאים מהמחנות באתיופיה מאז 2009, דוחה את הטענות. "מדובר בשטויות", מסרה אן ריצ'רדס, סגנית שר ההגירה בארה"ב, לרויטרס. "המצב הבעייתי שגורם להם לברוח הוא לגמרי מעשה ידי הממשלה האריתריאית".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
מחנה הפליטים מאי-עיני
צילום: רויטרס
מומלצים