שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    א' זה אשוח: מדריך לשוקי חג המולד בגרמניה

    שוקי חג המולד שמתקיימים כעת ברחבי אירופה הם מסורת בת 700 שנה, שבזכותה ניתן למצוא בכל עיר בתקופה זו של השנה יין חם, נקניקיות וכמובן עצי אשוח מוארים בשלל צבעים. קבלו את המילון השלם למבקר המתחיל

    אירופה נערכת לקבל את פניו של חג המולד השבוע, שייחגג ביום שלישי (24.12) הקרוב. שבועות לפני המועד עצמו, הופכות הכיכרות רחבות הידיים בערים השונות לזירת התרחשות עבור אחד המנהגים המוכרים ביותר של החג - הכריסמס מרקט.

     

    שורשי המסורת נעוצים בשוקי רחוב מהמאה ה-14 בגרמניה, ולמרות שכיום המנהג התפשט כבר לרוב מדינות היבשת, בגרמניה עדיין ניתן למצוא כמה מהשווקים היפים  האותנטיים ביבשת. קופצים לבקר? קבלו מדריך למבקר המתחיל.

     

    עוד על תיירות חג המולד בעולם:

     

    אורות חג ועצי אשוח - שניים מסממני חג המולד שאף עיר לא תהיה שלמה בלעדיהם. אלו גם מקשטים את השדרות המרכזיות ואת פתח החנויות הגדולות, אולם ריכוזם עולה בכיכרות שמארחות את השווקים ומאפשר לזהות את שוקי חג המולד ממרחקים. לפי המסורת במרכז השוק אמור לעמוד עץ חג מולד שמתנשא לגובה כמה מטרים טובים, אולם בחלק מהשווקים מעדיפים כיום לרחם על הסביבה ומסתפקים בעץ עשוי אורות בלבד - מראה מרשים לא פחות.

     

    לפי המסורת במרכז השוק אמור לעמוד עץ חג מולד. שוק כריסטמס בברלין (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לפי המסורת במרכז השוק אמור לעמוד עץ חג מולד. שוק כריסטמס בברלין(צילום: shutterstock)

     

    בקתות - כאן לא תמצאו דוכנים מטונפים ומשאיות שמוכרות את מרכולתן מפתח בתא המטען. השווקים, שמתיימרים לשלוח את המבקרים לארץ פלאות קסומה, מורכבים ברובם מביתנים עשויי עץ שמקושטים בסרטים ואיך לא – בעצי אשוח. חלקם, במיוחד אלו שמוכרים משקאות, מכילים גם חלל פנימי עם שולחנות ואולי אפילו ספסל, ושם ניתן להתגונן מפגעי מזג האוויר, אולם רוב דוכני המזון יאלצו אתכם לאכול בעמידה ובקור.

     

    גלוויין (Glühwein) - המשקה הרשמי של שוקי חג המולד. יין חם, לרוב אדום ומתובל בקינמון, כוכב אניס, תמצית פירות הדר, וניל וסוכר, כשהמעוניינים יכולים גם להוסיף רום או אמרטו. הקור העז מעודד שתיית כוס ועוד כוס, אולם רצוי לשים לב לריכוז האלכוהול – זה לא הסיידר עם טיפת היין של בתי הקפה בתל אביב.

    המחיר יהיה אחיד בכל הדוכנים באותו השוק - בין 2.5 אירו לשלושה בנוסף לפיקדון בעבור הכוס - אולם עשוי להיות נמוך יותר בשוק אחר, שכנראה נמצא במרחק מטרים ספורים בלבד.

     

    המשקה הרשמי של שווקי חג המולד. גלוויין (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    המשקה הרשמי של שווקי חג המולד. גלוויין(צילום: shutterstock)

     

    דונר - מאכל הרחוב בעל השם הטורקי (שגרסתו הפופולרית, בתוך כריך, הומצאה על ידי מהגרים טורקים בברלין בשנות השבעים) לא ממש נכלל בתפריט של שוקי החג שנערכו בגרמניה לפני מאות שנים. אולם כיום המקומיים מסרבים להיפרד גם בתקופת חג המולד מהגרסה שלהם לשווארמה. ברבים מהשווקים יימצא לפחות דוכן אחד - שגם הוא נראה כאילו לקוח מאגדות האחים גרים - שיציע לכם נתחי עוף או עגל בתוך לחם קלוי, ולא נראה שמישהו מוחה על החריגה מהמסורת האירופית.

     

    המונים - ריבוי שוקי החג בכל עיר עשוי ליצור ציפייה כי תוכלו לעבור בקלות בין הדוכנים מבלי להתחכך בעוברים ובשבים, אולם ההיפך הוא הנכון: מספר המבקרים הוא כמספר השווקים. הצפיפות עולה כשמדובר בשווקים שנמצאים סמוך למוקדי תיירות בולטים או בכאלו שכונו "היפה ביותר בעיר" בדירוג כלשהו, אולם גם השווקים שברחובות פחות מרכזיים מצליחים למשוך קהל מכובד מדי ערב. הסולדים מוזמנים לנסות לעקוף את הביתנים, אולם ניחוחות הקינמון שהם מפיצים ברחוב מקשים על כל ניסיון להתעלם.

     

    ויינכטמרקט (Weihnachtsmarkt) - השם הגרמני לשוק החג המולד, אשר ידועים גם כקריסטקינדלמרקט (Christkindlmarkt), או "שוק הילד ישו” בתרגום חופשי. אל תצפו למצוא שלטי הכוונה ברחוב, אבל חיפוש פשוט ברשת יניב ברוב המקרים רשימה של שוקי החג בעיר שבה אתם מתארחים, כולל מפה.


    ויינכטמרקט. השם הגרמני לשוק החג המולד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ויינכטמרקט. השם הגרמני לשוק החג המולד(צילום: shutterstock)

     

    זול - תלוי איך מסתכלים על זה. גם בערים הגרמניות היקרות מחירם של רוב המאכלים לא יעלה על חמישה אירו וגם הוספת ליקרים שונים למשקה החורף החביב עליכם לא תגבה מכם יותר מארבעה אירו. עם זאת, העלויות האלו נוטות להצטבר, מאחר שבודדים האנשים שיצליחו להסתפק בכוס גלוויין אחת, במיוחד כשהלילה יורד והטמפרטורות צונחות.

     

    חלמונה - ליקר הביצים שמוכר מסרטי החג האמריקניים בתור "אג-נוג", מכונה בגרמניה איירפונץ' (Eierpunsch) וגם לו שמור מקום של כבוד לצד הגלוויין. המשקה הגרמני לא שונה בהרבה מהגוגל-מוגל הפולני, ועבור אלו שסובלים מהצטננות או משיעול קל, מדובר בשתי ציפורים במכה אחת.

     

    טקסיות - החיבה של הגרמנים לכללי הטקס לא פוסחת גם על שוקי החג, שישאפו לרוב לשמר את המסורת ולענות על ציפיות המבקרים.

     

    אולם חיפוש קל גם עשוי להביא אתכם למקומות שלא חוששים לחרוג מהפרוטוקול המקובל, למשל שוק החג ברחוב ריפרבאן בהמבורג, כידוע גם כרחוב החטאים של גרמניה כולה. גם כאן העובדים ילבשו אדום וירוק אבל לרוב זה יערב הרבה יותר עור חשוף, ובדוכני הצעצועים תמצאו יותר אביזרי מין מאשר מפצחי אגוזים.

     

    עץ אשוח מקושט באזור שער ברנדנבורג בברלין  (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    עץ אשוח מקושט באזור שער ברנדנבורג בברלין (צילום: AFP)

     

    ישו - שוקי כריסטמס מעולם לא היו אירוע דתי, אולם כדי להזכיר בעיצומה של חגיגת הצרכנות מהי ההצדקה לכל זה, נהוג לכלול בשוק ביתן עם דמויות עץ שמשחזרות את סצינת לידתו של ישו התינוק, כולל מלאכים שצופים ומלכים זרים שבאים לברך. רק אל תפתעו אם מדובר לרוב בדוכן צדי בקצה השוק, שמושך פחות תשומת לב מדוכן הגלוויין לידו.

     

    כוסות - חלק מדוכני המשקאות יאפשרו לכם לקחת את הגלוויין שלכם בכוס נייר על הדרך כאילו היה זה קפה ארומה, אולם אלו שיבחרו לעשות זאת יפספסו חלק גדול מהחוויה – ההנאה שבאחיזת ספל חרסינה מסורתי שמחמם את הידיים ואת הלב. הספלים, שמקושטים ברוח החג, מגיעים בצבעים כחול ואדום ועליהם מופיע לרוב גם שם העיר. עם זאת, העיצוב שלהם משתנה משוק לשוק, גם באותה העיר, וחובבי שווקים נלהבים מקפידים להרחיב מדי שנה את אוסף הכוסות שלהם, גם במחיר של פרידה מדמי הפיקדון.

     

    לבקוכן (Lebkuchen) - הגרסה הגרמנית המסורתית לעוגיית הזנגביל. בשוקי הכריסטמס תפגשו בעיקר בעוגייה הענקית בצורת לב שעליה מגוון כיתובים, מברכות חג למשפחה וכלה בהצהרות אהבה. מקומיים מנוסים מספרים כי העוגיות המקושטות האלו לרוב מוצאות את דרכן לארון ונשמרות שם שנים. הם גם מזהירים כי מלכתחילה טעמן של הלבקוכן נוטה להיות עבש למדי, אך את המסר שעליהן הן עדיין מעבירות בהצלחה רבה.

     

    הגרסה הגרמנית המסורתית לעוגיית הזנגביל. לבקוכן (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הגרסה הגרמנית המסורתית לעוגיית הזנגביל. לבקוכן(צילום: shutterstock)

     

    מתקנים - לפי המסורת, שוק חג מולד אמור להתהדר לכל היותר בקרוסלה איטית במיוחד שבה יושבים הילדים על סוסים מכניים, אולם כיום יש שווקים שחשים כי לא די בכך כדי לספק את רף הגירויים של הזאטוטים. לפיכך, לצד דוכני המזון והמשקאות ניתן למצוא רכבות הרים קטנות, גלגלי ענק ולעתים אף זירת החלקה על הקרח. ראוי לציון השוק באלכסנדרפלאץ בברלין, שיכול להתחרות בדיסנילנד בכל הנוגע למגוון האטרקציות.

     

    נקניקיות - המאכל הלאומי של הגרמנים. בכל שוק ניתן למצוא כמה וכמה דוכנים שיאפשרו לכם לבחור את החביבה עליכם. המקומיים נוטים להעדיף נקניקיית חזיר שמציצה משני צדי הלחמניה, אבל ניתן למצוא גם נקניקיות עוף ובשר, במיוחד בערים שבהן מהגרים רבים.

     

    גם קאריוורסט – חתיכות נקניקייה מכוסות ברוטב סמיכה עם אבקת קארי צהובה מעל – היא אופציה מקובלת. המחיר: 3-5 אירו.

     

    סנטה קלאוס (Weihnachtsmann) - הזקן בחליפה האדומה לא תמיד נכלל במסורת החג של הגרמנים, שנוהגים לקבל את המתנות שלהם מניקולס הקדוש ב-6 בדצמבר, ומשליחה של הילד ישו (Christkindl) בחג המולד עצמו. עם זאת, כיום יותר סביר להיתקל בשוק בדמותו של סנטה מאשר בניקולס, שמזוהה בעיקר בזכות כובעו דמוי זה של האפיפיור. בחלק מהשווקים יסתובב סנטה בשר ודם, באחרים תושמע ברכה מוקלטת בגרמנית, שבה יאחל סנטה למבקרים חג שמח והמשך שתייה מהנה.

     

    ערמונים - באירופה ניתן למצוא דוכנים כאלו מסביב לשנה, אבל אין ספק שמדובר בחוויה מרגשת יותר כשהפירות הקלויים נאכלים מתוך קונוס נייר בצבעים ירוק ואדום. בגרמניה הם מכונים Maronen, ומאה גרם יעלו לכם שלושה אירו. אגב, גם שקדים מסוכרים נחשבים בגרמניה לנשנוש חג מסורתי, אבל כאלו אפשר להשיג בקלות גם בקיוסק ליד הבית.

     

    החטיף הלאומי באירופה, במיוחד בחורף. ערמונים (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    החטיף הלאומי באירופה, במיוחד בחורף. ערמונים(צילום: ירון ברנר)

     

    פונץ' - הגלוויין והחלמונה לא לטעמכם? דוכני השוק מציעים עוד מגוון רחב של משקאות פונץ' אלכוהוליים בטעמי תפוח - אפפלפונץ' (Apfelpunsch) ופונץ' פירות (Fruchtpunsch) וכן חסרי אלכוהול לילדים (Kinderpunsch). גם אותם תקבלו בספל הייחודי של השוק, ובמחיר של עד ארבעה אירו.

     

    צווטשגנמנדל (Zwetschgenmandl) - ללא ספק, אחת המזכרות הייחודיות (וחסרות התועלת) ביותר שניתן למצוא בשוק חג גרמני. מדובר בפסלונים שעשויים שזיפים ותאנים מיובשים, שמקורם מאזור נירנברג. הפירות משופדים על שלד ממתכת, את מקום הראש תופס אגוז מלך שלם, והתוצר - דמויות של נשים וגברים בלבוש מסורתי - נמכר בדוכנים ברחבי המדינה. 

     

    קרטופלפופר (Kartoffelpuffer) - בתזמון מושלם עם תחילת חג החנוכה, גם הגרמנים החלו לשקוד על הגרסה שלהם ללביבות תפוח אדמה, רק אל תופתעו אם תמצאו את הדוכן שלהן באמצע הדרך בין הנקניקיות לעוגיות.

     

    הגרמנים, כך מסתבר, רואים בקרטופלפופר מאכל ורסיטילי למדי שיכול לשמש גם כקינוח, ומגישים אותו לא רק עם שמנת חמוצה אלא גם עם אבקת סוכר, סתם סוכר, ריבה ורסק תפוחים. שווה לטעום ולייבא את הפטנט לארץ. 

     

    הגרסה הגרמנית ללביבות תפו"א. קרטופלפופר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הגרסה הגרמנית ללביבות תפו"א. קרטופלפופר(צילום: shutterstock)

     

    ראוכרמאן (Räuchermann) - האיש המעשן, כשמו כן הוא, הוא פסלון עץ שמשמש מעמד לשריפת קטורת.

    מקורו באזור הגבול שבין גרמניה לצ'כיה, אך מאז הוא התפשט לשווקים ברחבי גרמניה. המסורתיים שבהם מעוצבים בצורת חיילים, כורים ושאר בעלי מלאכה מהאזור, אולם כיום ניתן למצוא מגוון רחב יותר, לרבות גם דמויות נשיות.

     

    שמאלצקוכן (Schmalzkuchen) - עוד מאכל חג מסורתי שנראה כאילו לקוח מתפריט חנוכה. מדובר בחתיכות בצק מטוגן בגודל ביס, ללא מילוי בניגוד לגרסה הציונית, אולם עם רוטב שוקולד מעל או לכל הפחות אבקת סוכר. המיני-סופגניות מצליחות להיות לא נוטפות שמאלץ, והניחוח המתוק מושך לקוחות ממרחק עשרות מטרים.

     

    תיירים - אל תתפלאו אם תשמעו בשוק יותר אנגלית מאשר גרמנית, אף שנראה כי גם המקומיים מצפים בקוצר רוח לפתיחת השוק מדי שנה. העובדים במקום מתורגלים ורובם ככולם דוברי אנגלית, אולם ההרפתקנים מוזמנים לנסות להזמין "צווי גלוויין" (Zwei Glühwein), ולא לשכוח להוסיף "ביטה" (Bitte). סביר להניח שזה יהיה קל יותר אחרי הכוס השלישית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מאות שוקי חג מולד מחכים לתיירים בגרמניה.
    צילום: shutterstock
    מומלצים