שתף קטע נבחר

קרה, נוצצת, ומתוקה: וינה מתכוננת לחג המולד

המוסיקה של מוצרט ובטהובן מתנגנת ברקע, אלפים גודשים את שווקי חג המולד והאווירה חמימה - למרות הקור העז. סיור מצולם - תרבות, היסטוריה ואוכל - בווינה המתכוננת לחג המולד

בתקופה זו של השנה, שיטוט ברחובות וינה, בירת אוסטריה, יפגיש אתכם עם עיר המתכוננת כמעט כולה לחג המולד, כמו ערים רבות אחרות בעולם: שווקים מיוחדים, מתנות וקישוטים לחג, דוכני שתייה ואוכל, ולמרות הקור העז – חיוכים והרגשה חגיגית מצד התושבים המקומיים והתיירים שפוקדים את העיר.

 

עוד בערוץ התיירות:

 

לא פחות מ-50 שווקים של חג המולד פזורים ברחבי העיר. המרכזי שבהם נמצא ברחבה שמול בית העירייה (Friedrich-Schmidt-Platz 1) הוא גם המואר והמקושט מכולם. מאז סוף נובמבר נוהרים למקום אלפים רבים מדי ערב, מתבשמים מאווירת החג המתקרב וגם מכוסות היין המבושל והחם הנמכרות לכל דורש.

 

שוק חג המולד בוינה (צילומים: יואב גלזנר) (צילום: יואב גלזנר) (צילום: יואב גלזנר)
שוק חג המולד בוינה (צילומים: יואב גלזנר)

 

עשרות דוכנים, קישוטים וצעצועים, פזורים ברחבת השוק. למרות הקור העז - האווירה חמה וחגיגית. מומלץ להגיע למקום מעט לאחר רדת החשיכה, אז המקום מתמלא באורות צבעוניים ובחוגגים.


שלל קישוטים לחג המולד

 

בכיכרות רבות בעיר נערכים עוד שווקים דומים, גם אם בהיקף צנוע יותר. כזה הוא למשל השוק הקטנטן ב- AM HOF. כאן תוכלו למצוא בעיקר דוכנים ארעיים עם עבודות יד צבעוניות, לצד דוכני המזון שקשה להימנע מהם. מרחק פסיעות אחדות מאותה כיכר נמצא אתר ההנצחה ל-65 אלף יהודי אוסטריה שנספו בשואה.


יש גם שווקים צנועים יותר

 

גם במלונות, מרכזי הקניות, החנויות והמסעדות השונות מורגשת התכונה לקראת החג, ונראה שהמוטיב המרכזי הוא חימום-יתר. את תנועת ה"קילוף" של המעיל תעשו פעמים רבות, בכל פעם שתיכנסו למקום סגור. לצד זאת, מקומות רבים כבר מקושטים עם מיטב עצי האשוח וסמלי החג האחרים.


לאן גולש האייל המנצנץ? בכניסה ל"הילטון וינה"

 

מעט חימום מזדמן על הדרך תוכלו לספוג גם בדוכני הערמונים שברחובות. המוכרים ישמחו למלא לכם שקית נייר עם האגוזים הנפלאים והטריים (בניגוד לאלה שתפגשו בסופר בארץ), שנייה לאחר שהוצאו מגריל הפחמים. כמה אירו בודדים – ואתם מסודרים. עד הדוכן הבא, כמובן.

 

מי שמחפש מקלט מסוים מהקור לא ממש ימצא את מבוקשו במנהרות הרכבת התחתית היעילה. זו תסייע לכם לשייט בקלילות בין האתרים השונים, אך גם שם למטה הקור מורגש היטב. לצד זאת, ניתן למצוא שם פיסות מהעבר המפואר של וינה. כך, למשל, בתחנת Stubentor ב- KARL LUEGER PLATZ שבה תוכלו לראות את שרידי חומת העיר העתיקה שפורקה ב-1860 כדי לאפשר את הרחבת העיר. השרידים עדיין ניצבים בתחנה, מתחת למפלס הרחוב וגם ברחוב עצמו. 


שרידי החומה שמתחת לאדמה

 

אזור העיר העתיקה מרוכז כיום בתוך הרחוב הטבעתי רינגשטראסה (Ringstrasse)), שסלול פחות או יותר על תוואי החומה. אם תרצו להתרשם כיצד היא נראתה בעבר – נסו את מזלכם בלובי של מלון היוקרה "קובורג" (Coburgbastei 4). במפלס התחתון שבלובי תוכלו לראות את ציור הרצפה עם מפת העיר העתיקה כפי שהיתה ב-1850.


מפת העיר העתיקה בלובי מלון "קובורג"

 

ואם אתם כבר כאן – מעבר לרחוב מחכה לכם כיכר תאודור הרצל (Theodor Herzl Platz), בדיוק במקום שבו פעלה מערכת העיתון שבו כתב. שלט קטן וצנוע מציין את שם המקום, שוודאי מדבר יותר למטייל הישראלי.


כאן ליד הוא כתב. כיכר תאודור הרצל

 

נגנו עכשיו!

אמרתם וינה – אמרתם תרבות, ובעיקר מוסיקה. ביקור כאן אינו שלם בלי מפגש עם שורשיה המוסיקליים ועם כמה מגדולי הקומפוזיטורים שפעלו בה, בהם מוצרט, שטראוס, בטהובן, מאהלר ועוד רבים וטובים. בסיור בן שעה וחצי לערך במוזיאון מוצרט תוכלו לקבל מבט על פועלו של האיש, לצד אישיותו החידתית והבעייתית-לפרקים, וחיי המשפחה שלו. עוד מוקדש כאן מקום למלחינים גדולים שפעלו במקביל אליו, על שלל התככים והתחרותיות ביניהם. מוצרט אמנם גר באחת מקומות הבניין הזה רק שנתיים וחצי, אך כאן נכתבו כמה מיצירותיו הידועות, בהן "נישואי פיגארו". הכניסה לסימטה שבה נמצא המוזיאון היא מכיכר הקתדרלה (Stephansplatz 5).

 

נקודה נוספת הקשורה במוצרט שרבים מחמיצים בבואם לכאן היא בית הקפה שניצב לא הרחק מהבית שבו מת. באותו בית קפה (FRAUENHOBER) הוציאו מוצרט ובטהובן את לחמם בנגינה במשך כמה שנים. המקום נמצא ב- Himmelpfortgasse 6-8. הבית שבו מת המלחין הידוע כבר לא עומד כאן, וברבות השנים החליפה אותו הכניסה האחורית של בית הכלבו STEFEL. שלט קטן מציין את מוצרט. כל היתר – חלונות ראווה נוצצים.


מוצרט ובטהובן התפרנסו בקפה שבקצה הסימטה

 

אחד מסמליה של העיר הוא ללא ספק קתדרלת סטפן הקדוש, שבנייתה הסתיימה לפני 500 שנה בדיוק, והיא עוברת כעת תהליך ניקוי שמחזיר לה את צבעה המקורי הבהיר. הצריח הגבוה מתנשא לכ-136 מטרים, והוא נראה היטב מכל פינות העיר. הצריח-האח הנמוך יותר היה אמור להיות בגובה זהה, אך פרנסי העיר החליטו במהלך הבנייה להקדיש משאבים רבים יותר לביצור החומה, וכך הוא נזנח, ונותר צנוע בגודלו.

 

ואם כבר חלפנו ליד הקתדרלה - סביבה מרוכזים רחובות הקניות היוקרתיים ביותר, כמו גם חנויות המזכרות ומיטב מלכודות התיירים. כזה למשל הוא ה-Kärntner Straße, שלאורכו תמצאו את חנויות של מותגי האופנה מוכרים. המחירים ממש לא זולים, שכן הוינאים מתאפקים עם חגיגות השופינג והמבצעים עד השבוע שאחרי חג המולד. יש כאן גם חנויות רבות שמציגות קריסטלים וכלי בית מעוצבים. בחלקן מוצגים פריטים מקוריים ועתיקים, שבעבר רק בני אצולה ועשירים התהדרו בהם.


גם רחובות העיר ערוכים לחג

 

אם יש משהו שהווינאים לא מרוצים ממנו בתקופה זו של השנה הוא היובש. בעת שביקרנו בעיר ציינו המקומיים חמישה שבועות ללא משקעים. נהר וינה, שבעונה הזו אמור לזרום בגאון – יבש כמעט לגמרי, ומזכיר קצת את שלוליות האיילון ביום סתיו.


המים לא זורמים כאן. נהר וינה

 

ואם כבר עסקנו ביובש, הרשו לי לנפץ מיתוס וינאי ידוע: ה"זאכר טורט", אותה עוגת שוקולד ששמה יצא למרחוק, בהחלט דורשת כוס קפה או תה לצדה. על קירותיו של מלון זאכר המיתולוגי שבו "הומצא" הפלא הזה תלויות עשרות רבות של תמונות המי-ומי שהתארחו כאן מאז שנוסד ב-1876.

המלכה אליזבת ובעלה פיליפ, לאונרד ברנשטיין, פלסידו דומינגו, לוצ'יאנו פבארוטי, לייזה מינלי, ג'ון פ. קנדי, יוקו אונו, זובין מהטה, ועוד רבים – שחקנים, מוסיקאים, מנהיגים, ושאר ידוענים.

 

העוגה, כאמור, היא כבר סיפור אחר לגמרי. כדי להתענג על כוס קפה ועוגה כאן – סביר להניח שתיאלצו להזמין מקום יומיים מראש. חדרי ההסבה, בית הקפה והמסעדה שבמלון משדרים פאר מאופק וסולידי, ואפילו חמימות מסוימת. בתחילת דרכו של המקום יצאו לו מוניטין מפוקפקים, שכן הוא שימש בעיקר למפגשי בגידות של נשואות ונשואים. היום הוא כבר נחשב מלון פאר, שיצירות אומנות מקוריות מעטרות כל אחד מחדריו. המלון נמצא ב- Philharmonikerstrasse 4.


כל המי ומי היו כאן. מלון זאכר

 

רוצים עוד סוד מתוק? בקונדיטוריות "דמל" (DEMEL) שב- Kohlmarkt 14 תוכלו לצפות בפלא בהתהוות, מבעד לקירות זכוכית גדולים. הקונדיטורים של המקום מומחים בייצור עוגות שוקולד ויצירות מרציפן.


במרכז וינה יש מקום מיוחד - שם אפשר להריח שוקולד

 

לא רבים יודעים, אבל במרתף בית הקפה – פתוח לקהל אך ללא שלט או איזכור בולט במיוחד – נמצא מוזיאון מרציפן מדהים ביופיו. מכיוון שלא מדובר במוזיאון של ממש היצירות מונחות במעין מחסן, אך הן נגישות לקהל הרחב. הקהל מתבקש לא ללעוס את המוצגים.


סודי וצבעוני. המרתף של "דמל"

 

רגע לפני שתעזבו את וינה – קבלו עוד המלצה שתשאיר אתכם עם טעם של עוד: קירות המסעדה שבקומה ה-18 של מלון "סופיטל סטפאנשדום" (Praterstrasse 1), בנויים מחלונות זכוכית ענקיים, ומהם ניתן להשקיף על העיר. מראה הקתדרלה בשעת שקיעה היא זיכרון שבהחלט שווה לקחת איתכם הביתה.


השמש שוקעת - היופי מתחדד. מבט על וינה

 

תקרת הקומה כולה מוארת בצבעים עזים, ומוסיפה לאווירה המיוחדת של המקום. מומלץ להזמין מקומות כמה ימים או אף שבועות מראש (המקום פתוח לארוחות בוקר וערב בלבד, ורשימת הממתינים ארוכה מאוד). כדי לשבת שם למעלה לכוס קפה ועוגה ניתן לפעול ביתר-ספונטניות. את הנחיתה בחזרה בארץ ודאי ירכך לכם "חוף תל אביב" שנמצא על הגדה של אחד מיובלי הדנובה, ממש מתחת למלון.


תקרת המסעדה במרומי הקומה ה-18

 

עוד מידע והמלצות לנוסעים

  • אל תחמיצו ביקור באגפיו של ארמון הופבורג, שבו 3,000 חדרים. המקום שימש בעבר את שושלת הבסבורג, וכיום אחד מאגפיו הוא משכן הנשיא האוסטרי. אתר המקום: http://hofburg.wien.info/

 

 

  • מומלץ מאוד להיעזר בתחבורה הציבורית, שמחיריה שפויים והיא מאוד יעילה.


קנו לכם כרטיס חופשי – והתחילו לשייט בעיר בחשמלית ובתחתית (כרטיס ל-3 יממות עולה כ- 13 אירו).

 

  • את הרגישות לעשן הסיגריות תשאירו בבית. גם במסעדות ובבתי קפה שבהם יש הפרדה – האטימה בין האגפים לא מאוד מוצלחת, והעשן נודד בחופשיות.

 

  • אם כבר נכנסתם לאחד מבתי הקפה – לא ימהרו לגרש אתכם. אפשר לבלות כמה שעות רק ב"רביצה" חסרת פשר, ומבט בעיר השוקקת שסביבכם. הוינאים מאוד גאים בקפה שלהם. למה שלא תתנו להם הזדמנות להרשים אתכם?

 

  • רעבים באמצע הדרך? נסו את דוכן הנקניקיות (Bratwurstel) הצנוע ב- HOHER MARKT 1. יש הטוענים שזהו אחד המוצלחים ביותר בעיר.

 

ומה מזג האוויר בוינה?

 

הכותב היה אורח של "אוסטריאן איירליינס".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עץ אשוח לצד צריח הקתדרלה
צילום: יואב גלזנר
צריח הקתדרלה ה"קטן"
צילום: יואב גלזנר
חם ויבש. זאכר טורט
צילום: יואב גלזנר
עיר מנגנת. מוזיאון מוצרט
צילום: יואב גלזנר
חימום על הדרך. דוכן ערמונים
צילום: יואב גלזנר
מומלצים