זאב נחמה: "הז'אנר המזרחי חוזר לגטאות"

החורף שהגיע בסוף השבוע צפוי להביא איתו מבול של שירי גשם, והראשון שבהם כבר כאן: "גשם שלי" הוא שם השיר החדש שמוציאה הבוקר (א') להקת "אתניקס", וכפי שקל מאוד להבין משמו - הוא עוסק בתופעת טבע שלא בדיוק בורכנו בכמויות ממנה.

זאב נחמה, סולן הלהקה ואחד המוזיקאים הבולטים והמצליחים בישראל, מסתובב עם בטן מלאה על כל מה שקורה במדינה. בראיון בלעדי ל-ynet לרגל צאת השיר הוא מדבר על כל מה שמציק לו. על הכוונת: המוזיקה המזרחית, המצב הפוליטי, הדת, הגזענות העדתית, האפליה נגד האתיופים והתקשורת - אבל גם על האובדן של אמו לפני כשנה וחצי וההצלחה המחודשת של הלהקה המיתולוגית.

"עברתי שנה קשה מאוד מאז שאמא שלי נפטרה ונשארתי יתום מאב ואם", מספר נחמה. "עשיתי קריירה מופלאה ועדיין - התרגלתי לדבר איתה, להתייעץ, ופתאום זה כבר לא קיים יותר. אמא היתה הסד של כל המשפחה ופתאום זה איננו ומאוד קשה לי עם זה כי אתה מבין שעכשיו אתה כבר ילד גדול וצריך להסתדר לבד. כששני ההורים שלך הולכים אתה מבין שזהו. כתבתי את השיר החדש כי הגשם הוא בשבילי התחדשות. הצמיחה בחזרה. הבנתי שהפטירה שלהם זה חוק החיים ואני צריך לבחור לצמוח בחזרה - וזה מה שעשיתי".

יש שורה בשיר שלקוחה מתוך תפילת הגשם ושר אותה הזמר החסידי אוהד מושקוביץ. לא מובן מאליו שלהקה כמו "אתינקס" משלבת משפט דתי בשיר. אתה לא חושש מתגובת הקהל?

"אני לא אדם דתי של הלכות אלא חי את החיים שלי בדרך שטובה לי. הרגשתי שזה נכון לשבץ את המשפט הזה וזה בא לי הכי טבעי שבעולם. גם במערכת שלנו שאלו אותי את אותה שאלה אבל זה מתחבר לי כמו כפפה לשיר, אז למה לא? בגילי, הדבר היחידי שאני מפחד ממנו זה כוח עליון. אני לא יכול לעשות אומנות כשאני מונע מפחד. זה כמו שלא פחדתי כשהקלטתי עם זהבה בן ב-1991. הפחד הזה משתק. לפני 15 שנה הקלטנו למשל את השיר על כדורגל. היום אני כבר לא עושה דברים כאלה אלא חי במה שמרגיש לי נכון ולא לפי תבניות. אני בסופו של דבר יורה טילים לחלל. מה יקרה עם זה? את זה אנחנו לא יודעים".

גשם כסימן להתחדשות. זאב נחמה ואתניקס(צילום: ירון ברנר)

אי אפשר לשוחח עם נחמה, ולא להעלות את נושא אייל גולן והחשדות נגדו. "אני מכיר את אייל גולן שנים כי גידלתי אותו. הוא כמו ילד שלי", אומר נחמה, אני באמת לא מודע לפרטי הפרשה, אבל מאוד מקווה שהכול שטויות. אני כן יכול לומר שבכל העולם זה ככה: הייתי לא מזמן בהופעה של "הרולינג סטונס" וככה כוכבי רוק חיים. עם הנשים היפות, הכסף והפמליות. אנשים אוהבים לראות את החיים האלה, רק צריך לחשוב על היום בו הכול יתפוצץ. מה שכן, היום אני לא יכול להאמין לתקשורת וכבר לא קורא עיתונים או שומע חדשות, כי למדתי שהכול מונע לפי אינטרסים ולכן אין לי מה להוסיף בנושא".

אתה המצאת עם אייל גולן את המזרחית החדשה. כשמסתכלים על הז'אנר היום, יש תחושה שהזמרים נשארו עמוק בתוך אותן תבניות.

"אני לא חושב שהם לקחו את המתנה שקיבלנו ביד ומינפו אותה, אני חושש שהם חוזרים לגטאות. הם היו צריכים לבחון יותר גבולות כי ברגע שהם הולכים סביב עצמם ולא מנסים להמר, הם לא יתפתחו ואני אומר את זה בצער רב. כמו שקרה לרוק בשנות התשעים שנעצר בגלל שהפסיק להעז. תראה מה קורה בארצות הברית או באירופה. אני שומע את ריהאנה ומתרגש כמו ילד קטן מכל שיר שלה. היית מצפה מהם לחפש דברים חדשים ולא את שירי החפלות. אבל אני גם לא מאשים אותם כי אז הם יאשימו אותי שגם אני הייתי ככה לפני 15 שנה. הם צריכים לחשוב פחות על רווח מהיר של חפלה ולעשות אומנות. אני למשל חי היום על קטלוגים מלפני עשרים שנה".

העליהום נגדם לא מונע גם מאנטי בסיסי למוזיקה הזו?

"אני לא אוהב 90% ממה שקורה בז'אנר המזרחי אבל אני לא יכול לקבוע לאחרים - ולכן אם אני לא אוהב אני מחליף תחנה ברדיו. בכל תעשיית המוזיקה תמיד חיפשו להיט שיצליח ברדיו. אבל למה שיקבעו לאחרים מה לשמוע ומה נכון לשמוע? מה אכפת לי? אני שונא קיטלוגים כי לכל אחד יש את הקהל שלו ואף אחד לא יכול לשפוט מה טוב או לא. הבעיה בארץ היא שבדרך כלל המיעוט פה שופט את הרוב. אני אומר - עם להיט לא מתווכחים. הבעיה היא שאנשים חושבים שאנחנו אירופה ולא מזרח תיכון ולאנשים יותר קל להתחבר לחומוס מאשר לדרבוקה. כשהוצאנו את 'בלעדיך' לאייל האלבום היה מקום ראשון במעוזים של הצפונים כך שהקהל הרבה פחות מקטלג לפי מזרח ומערב מהתקשורת".

מופיעים, בלי קיטלוגים אתניקס על הבמה (צילום: ירון ברנר)

אז למה כל הזמן הנושא המזרחי והעדתי פה קופץ מחדש כל הזמן?

"זה כמו שמוכרים לי חומוס על ידי מלצר ערבי עם שפם אבל משקפיים בעזרת דוגמנית יפהפייה. אני לא חי את החוקים האלה. אני לא מבין איך יש גזענות במדינה הזו אחרי מה שאנחנו עברנו. אני לא אוהב את המקום בו מפרידים ילדים בגלל מוצא. זה מטריף אותי הגזענות נגד האתיופים למשל. סבא שלי הלך באושוויץ אז מאיפה זה בא ביהדות? איפה האחווה בין אנשים? אני אוהב את המדינה הזו אבל לא קל לי המחנות והפוליטיקאים שמחפשים הון פוליטי. לא מאמין בחרא הזה. בגלל זה אני חושב שאנשים כאבו כל כך את מותו של אריק איינשטיין - כי זה סימל לכולנו שהילדות שלנו נעלמה, את הפרידה מהעולם הישן".

ומה עכשיו עולם חדש, פוליטיקה חדשה?

"אני הצבעתי ליאיר לפיד ואני מקווה שאמשיך לתמוך בו גם בעוד ארבע שנים, כי עברתי כבר את הסרט הזה עם אהוד ברק שמאוד אכזב אותי אז אני לא יודע. אני רואה את מה שעושה ציפי ליבני בנושא המדיני ומאוד מקווה שהיא תצליח לעשות שלום כי אין לנו ברירה. אם אנחנו לא רוצים מדינה דו לאומית אז חייבים להגיע להסכם. אני בכלל חושב שבבחירות היו צריכים לחדד את הימין והשמאל - ולראות מה אנשים מצביעים. אבל הבעיה היא שכאן מחולקים לפי קבוצות: מי של הנמל ומי של תעשייה אחרת. זה כמו שעכשיו 'הבית היהודי' הטילה וטו על הצעת החוק של עדי קול להשוות את ההקלות במס לזוגות חד מיניים, רק בגלל שלא נתנו להם לבנות ב-E1. איך אפשר לבנות פה משהו כשקבוצות כאלה שולטות במדינה?".

"גידלתי אותו, הוא כמו ילד שלי", נחמה עם אייל גולן(צילום: אסף לב)

נחמה, כפי שאפשר להבחין, עצבני - וזאת דווקא כשהוא נמצא בתקופה אישית מבורכת: "גשם שלי" שיוצא בתחילתם של ימי הגשם לשנה זו הוא שיר נוסף בקאמבק הענק של "אתניקס" בשלוש שנים האחרונות מאז יציאת השיר "מתי לחזור", שלקח אותם עד לאמפי קיסריה. "יש לנו תקופה מדהימה כי הרבה אנשים שגדלו עלינו מגלים אותנו מחדש והם באים עם הילדים שלהם שנחשפים אלינו כעת מההתחלה. זה משמח אותנו כי עברנו תקופה לא טובה בה התפרנסנו כמעט אך ורק מאקו"ם - והיום אנחנו עובדים בטירוף, ומבחינתנו רק התחלנו את הקריירה".

מיתגתם את עצמכם כלהקת מסיבות עם "המסיבה של אתניקס".

"המופע הזה התחיל במועדונים של אלף איש וההגיע עד לקיסריה. הצמדנו את המילה מסיבה כי רצינו לעשות כיף. כשאנחנו התחלנו היה מבזק חדשות כל חצי שעה וחלק מהקטע של להיות להקת פופ היה לעשות פאן בין החדשות. היום אני יכול לומר שאני גאה בשמונים אחוז ממה שהקלטתי וזה הרבה".

להקת אתניקס תופיע ב-3 בינואר במועדון רדינג 3 שבנמל תל אביב, שם תארח את לירן דנינו והראפר איזי, במסגרת סיבוב הופעות "המסיבה של אתניקס".

גשם שלי

מילים ולחן: זאב נחמה

שתי טיפות על עלה קטן שתי דקות מהגשם

מתכונן בלי לקחת זמן חי על מים ולחם

פה זה רעם היה ברק מסיבה בשמים

מתקרב ושומר מרחק ומוריד לנו מים

סגור במקדש הסתיו על חלקות עננים

אלו הם חייו של מוריד הגשמים

ענני אפור ענני לבן והנה הגשם שלי

הוא מביא לי אור שוב הוא בא בזמן לנפש לאור הפנימי

שב ומתחזק שב ומחבק הגשם השיב לי אותי

שוב אני שלך שוב אני שלך       

תן לי רק סערה קטנה שתשטוף את העיניים

תן לי שטף גשמי ברכה בשביל לחם ומים

אביב במקדש הסתיו עם פרחי העונה

אלו הם חייו משנה לשנה

ענני אפור ענני לבן והנה הגשם שלי

הוא מביא לי אור שוב הוא בא בזמן לנפש לאור הפנימי

שב ומתחזק שב ומחבק הגשם השיב לי אותי

שוב אני שלך שוב אני שלך

מודים אנחנו לך ה אלוהינו ואלוהי אבותינו

על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו

ואילו פינו מלא שירה כים ולשונינו רנה כהמון גליו