שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שינה את העולם: כתביו של אלברט איינשטיין

    הוא היה יהודי שקיבל חינוך נוצרי, מדען פורץ דרך שכמעט הפך לנשיא ישראל: מסמכים נדירים של אלברט איינשטיין הוצגו ביריד הספרים במכסיקו. פרופ' חנוך גוטפרוינד דיבר ביריד על חשיבותו והישגיו

    "לוקה פרמיטנו, אסטרונאוט איטלקי, נמצא על לוויין שמסתובב סביב העולם", סיפר חנוך גוטפרוינד ביריד הסופרים במכסיקו, ה-FIL, בהרצאה נרחבת שבה נכחו מאות אנשים. "ספינת החלל שמביאה לאסטרונאוטים כפרמיטנו אספקה ומזון, נקראת 'איינשטיין'. לאות כבוד וכמחווה סימבולית שמדגישה את חשיבותם, הוסיף את חתימתו האישית האסטרונאוט לצד המסמכים הנדירים של אלברט איינשטיין, שמוצגים כאן במקורם, בביתן הישראלי ביריד הספרים".

     

    גוטפרוינד, פרופסור אמירטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ונשיא האוניברסיטה בדימוס, עשה לו למפעל חיים כשחקר ועודנו חוקר את האישיות, הדמות והתיאוריות של גדול התיאורטיקנים בעולם - אלברט איינשטיין. לכבוד יריד הספרים וכן עבור המאמץ שהושקע באיתור כתבי איינשטיין המקוריים ובהצגתם לקהל הבינלאומי, ביקש גוטפרוינד לעמוד על חשיבותם ועל ההישגים האינטלקטואליים של האיש שקיבל חינוך נוצרי דווקא, גילה את יהדותו בהמשך הדרך, שינה את פני העולם כפי שאנחנו מכירים אותו, וגם כמעט הפך לנשיא מדינת ישראל.

    אלברט איינשטיין ב-1905. (צילומים באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין) (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין) (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין)
    אלברט איינשטיין ב-1905. (צילומים באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין)
      

    כולם היו נכדיו

    ב-1905 אלברט איינשטיין היה איש צעיר שרק סיים את לימודיו, ולא ממש הצליח למצוא עבודה באקדמיה. לכן עבד במשרד הפטנטים הממשלתי של ברן. בשלב זה של חייו כבר היתה לו חברה, שנכנסה להריון עוד טרם נישואיו השניים, והזוג היו מטופלים בילד קטן. אך 1905 היתה גם השנה ששינתה את פני ההיסטוריה של המדע ושל העולם האינטלקטואלי, האקדמי והתרבותי. "השנה הזאת", כך הסביר גוטפרוינד, "נחשבת בגדר נס". באותה שנה, בעודו עובד, מגדל ילד, ומקדיש את זמנו הפנוי בלבד למחקר יצירתי שעתיד לשנות את העולם, פרסם איינשטיין ארבעה מאמרים מדעיים בכתב העת הפיזיקלי "שנתון הפיזיקיה", שמהווים את הבסיס הרעיוני של הפיזיקה המודרנית.

     

    "בתחילת המאה ה-20 הפיזיקה המודרנית נקלעה למשבר בו הניסויים בשטח לא התאימו ולא הצליחו להוכיח את הרעיונות והתיאוריות של התקופה. סביר להניח שאם כל מדען אחר היה כותב רק מאמר אחד במהלך חייו מתוך הארבעה שכתב איינשטיין בשנה אחת, שמו היה נכנס לפנתנאון העולמי", אמר גוטפרוינד. איינשטיין כתב על האפקט הפוטו חשמלי של קרני האור, וניסח את התיאוריה שאור הוא לא רק גל, אלא גם זרם של חלקיקים קטנים. "ברגע שהנחת יסוד זו כוננה על ידי איינשטיין", טען גוטפרוינד, "יכולת להבין את ההתנגשות של האור בחומר, את אופיו של האור, את אופיין של קרני הלייזר, ואיך כל הדבר הזה בעצם עובד. כל האפליקציות והטכנולוגיות שאנחנו מכירים היום ומשתמשים בהם באופן יום-יומי, הם, למעשה, הנכדים והנינים של איינשטיין".

    עמוד בכתב ידו של איינשטיין שמסביר את תורת היחסות, ומוצג ב-FIL (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין) (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין)
    עמוד בכתב ידו של איינשטיין שמסביר את תורת היחסות, ומוצג ב-FIL
      

    בנוסף כתב איינשטיין גם על מולקולות החומר והסביר באופן מפורט את התיאוריה של בראונינג (The Browning Motion), וכן נתן תשובה חותכת לשני מחנות מנוגדים בתחום הפיזיקה והכימיה: לאלו שהאמינו בקיומם של אטומים ולאלו שלא האמינו בכך – ובכך סגר ויכוח של למעלה ממאה שנה לנצח, כשהוכיח את קיומו של האטום.

     

    באותה שנה הוא גם החל לנסח את הבסיס לתיאוריה הכי גדולה שלו, תורת היחסות שאותה סיים ב-1907, שגורסת כי מסה שווה לאנרגיה, וכי אפשר להפוך מסה לאנרגיה – מה שהסביר את מקור אנרגיית השמש, וגם היווה את הבסיס של הפצצה האטומית.

    תורת היחסות. גילוי שהוליד את פצצת האטום (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין) (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין)
    תורת היחסות. גילוי שהוליד את פצצת האטום
      

    "תורת היחסות היא הישג אדיר למין האנושי, ומסבירה את קיומם של חורים שחורים, המפץ הגדול של הקוסמולוגיה המודרנית, ואת האנרגיה בגוף שלנו שמצליחה לייצר חיים", טען גוטפרוינד. "היא בעצם מכוננת את כל ההבנה שלנו על היקום. אם לא היתה לנו את תורת היחסות, לא היה לנו את ה-GPS, ועוד אלמנטים רבים נוספים שהם חלק אינטגרלי מהחיים שלנו".

     

    ב-1919 התרחש בעולם ליקוי חמה, שאחריו כל הנחות היסוד של איינשטיין מומשו. עיתון ה"טיימס" הלונדוני הכריז כי הרעיונות העתיקים של ניוטון כבר לא מחזיקים מים, בזכות התיאוריות החדשות של המדען היהודי-גרמני.

     

    היהודי החשוב בעולם

    כיוון שרעיונותיו של איינשטיין היו כה מכוננים ופורצי דרך ושמו הלך לפניו בעולם, ב-1951 ביקר אותו בביתו שבפרינסטון ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן גוריון, והציע לו את הנשיאות למדינה החדשה. "בעיני בן גוריון איינשטיין היה היהודי אולי החשוב בעולם, שגם לא התבייש ולא הסתיר את יהדותו", ביאר גוטפרוינד.

    "לא אוכל להיות נשיא מדינת ישראל", כתב איינשטיין במכתב לראש הממשלה (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין) (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין)
    "לא אוכל להיות נשיא מדינת ישראל", כתב איינשטיין במכתב לראש הממשלה
     

    במכתב מרגש שנחשף לראשונה ביריד הספרים, ענה איינשטין לבן גוריון כי לא יכול לקחת על עצמו את תפקיד נשיא מדינת ישראל. "אני מאוד נרגש מההצעה של ראש הממשלה, ואף מתבייש שלא אוכל לקבל אותה", כתב. "היחסים שלי עם העם היהודי מבוססים על קשר חזק מאוד, במיוחד מאז שאני מודע למצבו המסוכן של עם ישראל בין אומות העולם".

     

    זהותו היהודית של איינשטיין לא הובילה את חייו מלכתחילה, שכן נולד וגדל למשפחה גרמנית, ולמד תחת חינוך קתולי במינכן. "אמנם היתה לו אפיזודה חולפת של לימודי יהדות בנעוריו, אבל למעשה יהודתו התעוררה בו רק כשהיה בן 35, ב-1914, כשחזר לגרמניה מלימודיו בשווייץ ונתקל בפעם הראשונה באנטישמיות", סיפר גוטפרוינד.

     

    "אינשטיין כתב לא מעט על נושא האנטישמיות, אבל כאיש מדע, התייחס אליה כאל תופעה אנושית, ולא מתוך נקודת מבט אמוציונלית. הדרך הטובה ביותר בעיניו להתמודד עם האנטישמיות היתה לפתח קשר סולידרי ועמוק בקרב בני עמך. את העצה הזה הוא נתן גם לשחורים, ולכל קהילה מינורית בעולם. זה מה שגרם לו להצטרף לתנועה הציונית. הוא האמין שזה הכרחי לשמר את הזהות היהודית, כי חשב שהיהדות אינה רק זהות אישית, אלא שיש לה ערך אוניברסלי כאומה. במשך תקופה ארוכה הוא לא קישר את רעיונותיו בנושא היהודים למולדת פוליטית. זה נגד את רעיון הזהות כפי שהאמין בו".

    הזמנה להרצאה של איינשטיין. "לפני מדינה, העם היהודי צריך אוניברסיטה" (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין)
    הזמנה להרצאה של איינשטיין. "לפני מדינה, העם היהודי צריך אוניברסיטה"
     

    את הסירוב לנשיאות הסביר איינשטיין במכתבו המקורי לבן גוריון בניסוח הבא: "אני יודע כל כך מעט על טבע, וכמעט שום דבר על בני אנוש, אז כיצד אוכל להנהיג אותם?". בהמשך, במכתב נוסף שכתב לחבר, ציין באופן לא אמוציונלי כי הוא לקח בחשבון את האפשרות שממשלת ישראל תחוקק חוקים שינגדו את מצפונו, וכנשיא, הוא לא יוכל לעשות שום דבר בנוגע לכך, ולא יהיה מסוגל לחיות עם עצמו.

     

    במסגרת פעילותו הציונית היה איינשטיין בין המייסדים הנלהבים של האוניברסיטה העברית בירושלים, ואף הגיע בתחילת שנות ה-20 להר הצופים והעניק הרצאה על תורת היחסות הכללית. "איינשטיין טען כי העם היהודי זקוק לאוניברסיטה, עוד לפני שהוא זקוק למדינה. הוא האמין שעצמאות פוליטית לא תוכל להתקיים ללא למידה. את כל עזבונו והונו האינטלקטואלי הוא הוריש במותו לאוניברסיטה העברית שעד היום מופקדת עליו", סיפר גוטפרוינד.

    מתוך "הפורטרטים של אמריקה". היטלר במרכז, ובצד שמאל פניו של איינשטיין (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין) (באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין)
    מתוך "הפורטרטים של אמריקה". היטלר במרכז, ובצד שמאל פניו של איינשטיין
     

    ביריד הספרים במקסיקו הוצג גם הקשר של איינשטיין לאמריקה הלטינית באמצעות חלופת מכתבים בין איינשטיין ובני הזוג האמנים המכסיקניים פרידה קאלו ודייגו ריברה. מפגש זה הוליד ספר ששילב בין איורים של ריברה וטקסטים של ברטרם ד. וולף בשם "הפורטרטים של אמריקה", שדיברו בעזרת סימבולים מאוד חזקים נגד הפאשיזם, בעד זכויות המיעוט ובעד זכויות העובדים – אסכולה שוולף הכותב היה חבר בה. בספר קיים איור מפורסם במיוחד שבו דימוי של היטלר במרכז התמונה לצד קורבנות המשטר שלו, ומשמאל למטה ובצד ניבטים פניו של איינשטיין, כאנטי-תזה לפיהרר הרודן.

     

    "הספר הזה והמפגש עם דייגו ריברה השאיר אפקט אדיר על איינשטיין", אמר גוטפרוינד. "בעיניו ההישגים האינטלקטואליים האמנותים האלו תאמו לאידיאולוגיית החיים שלו, וביטאו את הדברים שהאמין בהם".

     

    תודה מיוחדת למי שסייעו בביצוע הכתבה: אנשי משרד החוץ ושגרירות ישראל במכסיקו ופרופסור חנוך גוטפרוינד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין
    אלברט איינשטיין עם דוד בן גוריון
    באדיבות ארכיון אלברט איינשטיין
    לאתר ההטבות
    מומלצים