שתף קטע נבחר

גוריה: אל תאמינו למה שאומרים על הצלחתכם

מזכ"ל ארגון ה-OECD, אנחל גורייה, חלק שבחים לכלכלה הישראלית, אבל הדגיש כי האתגר הגדול הוא הלכידות החברתית. "בעוד העולם צומח ב-2.7% והאירו ב-2.2% ישראל צומחת ב-3.7%", שיבח גוריה, אך המליץ לישראלים: "תטפחו לעצמכם על השכם לרגע ואז תשאלו את עצמכם מה עוד יש לעשות"

מזכ"ל ארגון ה-OECD, אנחל גורייה, חלק היום (א') שבחים לכלכלה הישראלית בוועידה כלכלית שנערכה בתל אביב. "הבוקר הצגתי לראש הממשלה לקבינט את הדו"ח על ישראל", אמר גורייה. "ביסודו אומר הדו"ח שבעוד העולם צומח ב-2.7% והאירו ב-2.2% ישראל צומחת ב-3.7%. ב-2014-15 ישראל גם תוכל לשמר את קצב הצמיחה הזה. היקף האבטלה הוא חצי מזה שבאירופה ונמוך יותר מאשר בארה"ב". 

 

 

גורייה ציין, עם זאת, כי הדו"ח קורא לישראל לשפר את מערכת החינוך שלה, על מנת להתמודד כראוי עם הצורך בצמצום היקפי העוני והאי-שוויון בחברה. "זו לא הערה מיוחדת לישראל. כרגע הייתי בפיז"ה (ארגון בינלאומי המדרג את הישגיהם של תלמידים ממדינות העולם במתמטיקה ואנגלית, א.ל) ושר החינוך של ארה"ב אמר כי הם מוציאים פי 2 מכל מדינה אחרת על חינוך והתוצאות עדיין בינוניות".

 

לדבריו, שיפור ההישגים בחינוך אינו תלוי רק בכמות הכסף שמשקיעה הממשלה במערכת החינוך. "זו לא רק שאלה של כמה כסף מוציאים אלא איך מוציאים אותו. סלובקיה הגיעה להישגים דומים לאלה של ארה"ב אפילו שהיא מוציאה חצי מהסכום. ניתן לראות שקוריאה, קנדה ופינלנד, שממוקמות גבוה, נוקטות בשיטות שונות אבל יש כמה קווי דמיון בין מדיניות החינוך בכל המדינה הללו. כולן מגלות גמישות בהעסקת מורים וכולן שולחות את המורים הטובים ביותר למקומות החלשים ביותר".

 

גורייה דחה את הטענה כי מספר התלמידים בכיתה בישראל גבוה יותר ולכן הישגיהם בחינוך נמוכים יותר. "זה עניין של בחירה. יש מדינות שבחרו לנהל מערכת חינוך עם מעט מורים ויש מדינות שבחרו לעבוד עם הרבה מורים. בשני המקרים, יש לנו דוגמאות למדינות שהגיעו לתוצאות טובות ולתוצאות לא טובות".

 

גורייה התייחס גם לאירועי המחאה החברתית בקיץ 2011 ואמר כי "זה היה ראוי. ישראל התרכזה הרבה זמן בשלות של איום חיצוני ופיתוח כלכלי ומדעי אבל לא בשאלה של ערבות הדדית ולכידות פנימית. אין כיום מספיק דבק כדי להחזיק את החברה הישראלית. יש הישגים מדעיים וטכנולוגיים אדירים אבל מי דואג שכולם יישארו בעגלה שנוסעת קדימה?!".

 

את דבריו חתם גורייה ב-2 המלצות לישראלים: "אל תאמינו לכל מה שאומרים על ההצלחה שלכם, תטפחו לעצמכם על השכם לרגע ואז תשאלו את עצמכם מה עוד יש לעשות. כמו כן, הימנעו מהמחלה הולנדית בכל מחיר, ואל תבזבזו את הכסף שייכנס מהגז. זו מחויבות מוסרית של הדור הנוכחי לדורות שאחריו. אם הם לא ייהנו מגז, שלפחות ייהנו מההכנסות שלו".

 

חינוך? "אתם במקום שלא הייתם רוצים להיות בו"

מוקדם יותר דיבר גוריה בישיבת הממשלה ואמר: "לכידות חברתית היא משהו שיש לעבוד עליו בישראל, והמצב אינו משביע רצון. הצמיחה היא טובה, הטכנולוגיה טובה, החידושים טובים, אבל בכל הקשור ללכידות חברתית יש מקום לשיפור", הוסיף גוריה.

 

בהמשך דבריו הסביר גוריה: "אתם מדינה של קרוב ל-8 מיליון בני אדם, מתוכם יש היום אוכלוסייה של כ-2 מיליון שגדלה במהירות שהיא מחוץ ל'טווח ההטבות' של אותה צמיחה ממנה אתם נהנים. מדובר כמובן בערביי ישראל ובאוכלוסייה החרדית. ולכן כשאתם מדברים על אבטלה של 5.9%, פחות מבארה"ב ושני שליש מה-OECD וכדומה, אתם למעשה מדברים על שיעורים שהם נמוכים באופן חסר תקדים, ואלה הם ממוצעים.

 

"אולם, אם אתם בוחנים את האוכלוסיות הללו, בייחוד ערביי ישראל והחרדים, יש לכם למעשה אחוזים גבוהים פי כמה של אבטלה. במקרים רבים, יש לכם בעיה הפוכה. ישנה הבעיה של האם יש לכם מספיק היצע עבודה וכישורים לאותם מגזרים ספציפיים כדי שיוכלו לצמוח. זה קשור לאתגרי החינוך ובפרט אתגרי הכישורים.

 

"אני חושב כי זוהי הסוגיה המכרעת. היכולת לפזר את הצמיחה, את פירות הצמיחה, להבטיח שאנו אכן דואגים לאוכלוסיות הללו. אתה חייב להבין, ראש הממשלה, שאם נצליח לשלב את האוכלוסיות הללו במלואן בכלכלה הישראלית, הפוטנציאל הוא אדיר".

 

בעניין החינוך אמר גוריה לשרים: "הצגנו זה מכבר את נתוני הפיז"ה בחינוך, והם מצביעים על כך שאמנם נרשם כאן שיפור, אולם.... אתם עדיין מתחת לממוצע וכאן עלינו להתמקד. אתם במקום ה-30 מתוך 34 ב-OECD, מקום שבוודאי לא הייתם רוצים להיות בו. אתם לצד מקסיקו, צ'ילה, טורקיה, יוון, בתחתית, והשאיפה שלכם היא כמובן להתקרב לממוצע ואז לרף העליון".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: חיים צח / לע"מ
בנימין נתניהו ואנחל גוריה
צילום: חיים צח / לע"מ
מומלצים