שתף קטע נבחר

 

"הסכם תעלת הימים - הגשמת חזון הרצל"

"זהו סיפור הצלחה", אמר השר סילבן שלום המייצג בוושינגטון את ישראל בטקס חתימת ההסכם עם ירדן והרשות הפלסטינית על הנחת צינור המים מים סוף לים המלח. לפי התוכנית, שנחשפה ב"ידיעות אחרונות", יוזרמו כ-100 מיליון מ"ק בשנה לים המלח. השר הפלסטיני: "הוכח שאפשר לפעול יחד"

יוצאים לדרך חדשה: נציגי ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית חתמו הערב (יום ב') בוושינגטון על הסכם להנחת "תעלת הימים" שיוביל צינור מים מים סוף לים המלח. את ההסכם חשף הבוקר העיתונאי נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות".

 

עוד כתבות בערוץ החדשות של ynet:

בית חולים שדה חדש: 250 מטופלים ביממה

"עם דחיפה קטנה, יהיה שלג בירושלים"

סרקוזי נגד הולנד: "שאני אשב בביזנס?"

 

בטקס ייצג את ישראל השר לשיתוף פעולה אזורי ושר התשתיות, סילבן שלום, לצד שר המים של ירדן, חאסם אל-נאסר, ושר המים הפלסטיני, שאדאר אטילי.

 

"זהו הסכם היסטורי המגשים את חזונו של הרצל להקמת תעלת הימים", אמר הערב השר שלום. "החלטנו לבצע את התהליך בשלבים והשלב הראשון הוא מפעל להתפלת מים בעקבה וצינור להזרמת מים להצלת ים המלח", הוסיף השר.

 

לחצו להגדלה:


 

שלום ציין כי מדובר "בעוד נדבך לשלום עם הפלסטינים. זהו יום חג בלי קלישאה. אנחנו מבצעים את ההסכם המשולש כדי לסייע לתושבי האזור, להציל את ים המלח, לספק מים וחשמל ולהביא לשיתוף פעולה אסטרטגי, כלכלי ומדיני. זהו סיפור הצלחה".

 

ההסכם אמור להביא להאטת תהליך ההתייבשות של ים המלח (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
ההסכם אמור להביא להאטת תהליך ההתייבשות של ים המלח(צילום: shutterstock)

לאחר החתימה אמר שלום: "הנזק האקונומי של אי-עשיית כלום הוא גדול יותר מעלות הפרויקט. אנחנו מתמקדים באיטיות בגלל הבעיות האקולוגיות. בואו נקווה שההסכם הזה יהיה פתח של תקווה לשלום כולל באזור".

 

שר המים הירדני אל-נאסר הדגיש כי ההסכם אינו פוליטי. "זהו הסכם עם היבט הומניטרי שנועד לסייע לאנשים שזקוקים למים. יש גם היבט אקולוגי משום שאנחנו מנסים להציל את ים המלח", אמר השר הירדני והוסיף: "בלי מים לא תהיה תעסוקה והעוני יחריף. לכן אנחנו משלבים ידיים עם השותפים האזוריים שלנו".

 

שר המים הפלסטיני ציין כי ישנה מציאות פוליטית באזור, אך הוכח שהסכם ניתן להשגה. "ההסכם אינו קשור להסכם אוסלו. היופי שבו הוא שזה הסכם אזורי וחשוב לכולנו להציל את ים המלח. למרות הבעיות המדיניות והסכסוך, הוכחנו אנחנו יכולים לפעול יחד", אמר השר הפלסטיני שאדאד אטילי.

 

על פי ההסכם, כ-100 מיליון מ"ק בשנה יוזרמו צפונה והם אמורים לתרום להאטת תהליך ההתייבשות של ים המלח.

כמו כן, הירדנים יקבלו 30 מיליון מ"ק לצורכיהם בדרום ועוד 50 מיליון מ"ק מים שפירים בצפון מהכנרת.

 

בנוסף, יוקם מפעל להתפלת מים בעקבה. ישראל, ירדן והרשות יחלקו ביניהן מיליוני מ"ק של מים מהמתקן הזה ומהצפון.

 

הפלסטינים, שביקשו לקבל מאחז בצפון ים המלח אבל נתקלו בסירוב ישראלי, יקבלו 30 מיליון מ"ק ממי הכנרת - מים מותפלים או שפירים במחיר הייצור, שישפרו את אספקת המים לתושבי הגדה. הצינור יונח כולו בשטח ירדן ואם לא יהיו עיכובים, המפעל יושלם תוך ארבע-חמש שנים.

 

ומה אומרים באזור ים המלח? ראש מועצת תמר, דב ליטבינוף, שחלק גדול מהמועצה גובל בים המלח, בירך על ההסכם, אך לדבריו בהקשר הסביבתי לדבריו זה לא יתרום מאומה. "טיפה בים", הוא אמר.

 

״אין מחלוקת שההסכם הזה הוא מצוין ליחסים והשיתוף הבינלאומי עם ירדן והפלסטינים, וגם יעזור הרבה לחקלאים בערבה בעקבות הזרמת המים לאזור", הוא אמר. "זהו מהלך היסטורי וממש פריצת דרך בנושא זה. אבל לים המלח זה לא יעזור. כל שנה מפלס המים יורד ב-120 סנטימטרים, שזה כמיליארד ושש מאות מיליון קוב מים בשנה. על כן כל מי שעושה את החישוב של תוספת מאה מיליון כשיורדים מיליארד שש מאות אלף מבין את המציאות. מחובתי כאיש המופקד על ים המלח לעשות כל שביכולתי לעזור לי ולמנוע את ירידת המפלס כל שנה. צריך להמשיך להילחם על כך שיהיו פתרונות נוספים".

 

Read this article in English

 

מתי סיבר השתתף בהכנת הידיעה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יצחק בן חורין
השר סילבן שלום בטקס החתימה, הערב
צילום: יצחק בן חורין
מומלצים