נא להכיר: גלעד רבינא

"מאז שהייתי בן עשר ידעתי שאני רוצה לגור בניו-יורק. חשבתי לעבור כבר אחרי הצבא אבל רגשתי שאני עדיין לא מוכן, לכן נשארתי ללמוד בארץ. חודשיים אחרי סיום התואר הראשון כבר נחתתי כאן. חשבתי שהחלטה כזו משמעותית תהיה קשה יותר לקבל, אבל זו התבררה כאחת ההחלטות הקלות שהיו לי בחיים. אני אוהב את סגנון החיים של העיר, את הקצב שלה. הוא מתאים לי. הכל פה קורה כל כך מהר ואתה חייב להתאים את עצמך. המון אנשים מתחרים על אותם דברים, כך שזה מוציא ממך את הטוב ביותר. אם מישהו באמת רוצה לבחון מה הוא שווה, ולא משנה באיזה תחום מדובר, ניו-יורק היא המקום לעשות את זה. מבחינתי ניו-יורק ושאר ארצות הברית הם שני דברים שונים לגמרי. להיות אמריקאי ולהיות ניו-יורקר זה לא אותו דבר. אין לי חצי מושג לגבי מה קורה בנברסקה או מינסוטה".  

"אני אחראי על על הצד הפיננסי בחברת נדל"ן בעיר. אנחנו בונים בניינים למגורים, בעיקר בצפון מערב ברוקלין. את הבעלים של החברה בה אני עובד פגשתי כשהוא עבד על עסקה משותפת עם החברה הקודמת בה עבדתי. העסקה אמנם נפלה, אבל גילינו שאנחנו עובדים טוב ביחד והחלטתי להצטרף אליו. הייתי הרביעי להצטרף לחברה (והשני מבין השכירים) והיום אנחנו 15 איש. החברה גדלה מהר מאוד ולשמחתי גדלתי איתה. היום חלק מתפקידי כוללים לאתר ולהוציא לפועל עסקאות חדשות, למדל אותן, לגייס מימון ממשקיעים או מקרנות, לעצב את מבנה החוב של כל פרויקט, לתקצב את העלויות ביחד עם המהנדסים, הקבלנים והאדריכלים, להכיר את השווקים השונים וללמוד מה שוכרים רוצים, ולפקח על הכספים והנהלת החשבונות בחברה. אני נהנה מהעבודה שלי מאד ומוצא את עצמי נשאר במשרד עד השעות המאוחרות בלילה. אני מרגיש מאוד בר מזל שהעבודה שלי היא גם התחביב שלי".

"אין לי משהו ספציפי להצביע עליו. אני חושב בגדול שהעובדה שאני הולך בעקבות החלומות שלי יום יום זה סוג של הישג. אני זוכר שהייתי קורא על דברים או רואה באיזה סרט משהו ואומר לעצמי, זה מה שאני מאחל לעצמי, את זה אני רוצה לעשות, ככה אני רוצה לחיות, ועכשיו, למרות שהדרך עוד ארוכה ויש לי עוד הרבה ללכת, אני מרגיש שאני בכיוון הנכון. בשבוע שעבר אחד מאנשי העסקים הכי מצליחים ועשירים בארץ קיבל לידיו ניתוח שעשיתי לעסקה מסויימת. יום למחרת מישהו שלח לי בשמו אימייל שהוא מאוד התרשם ממה שכתבתי וצירף עוד שאלות בשמו שהוא ביקש שאחווה את דעתי עליהן. זה, למשל, משהו מאוד מחמיא. כל פעם שקורה משהו כזה אני רואה בו הישג".

"יש המון דרכים זמינות וחינמיות לשמור על קשר עם מי שרוצים כך שזו לא באמת בעיה. בנוסף אני טס ארצה פעמיים בשנה לראות את המשפחה והחברים. למזלי גם העבודה מביאה אותי ארצה לפעמים כי הרבה מהמשקיעים שלנו ישראלים. ואי אפשר לשכוח שזו ניו-יורק: המון אנשים מגיעים לכאן או עוברים דרך העיר ועוצרים לכמה ימים. שלושת הדברים שאני הכי מתגעגע אליהם בארץ זה הים, הבחורות הישראליות וביטוח בריאות".

"ליצור לעצמי שם בקהילת הנדל"ן של ניו-יורק. כמו שאני מסביר לאנשים: I love New York City, I love real estate, and I love New York City real estate. אני מקווה שאצליח להתקדם בענף ולהמשיך ליהנות ולמצוא אתגרים וסיפוק. אני רוצה להקים חברה משלי והתכנון הוא שהעבודה הנוכחית תהיה האחרונה שלי כשכיר. על תואר שני ויתרתי. בעולם המקצועי יש שני מסלולים שאפשר לקחת: המסלול הנפוץ יותר של למצוא עבודה בחברה טובה. במקרה הזה תואר שני הוא כדאי. המסלול השני הוא המסלול היזמי. במקרה הזה נסיון תעסוקתי טוב יותר מכל שיעור בכיתה, וחבל לי על השנים האלו. אני מקווה להישאר בעיר עוד הרבה זמן, אבל אם צריך אני אארוז את התיקים ואעבור מחר להונג קונג או לברזיל או לאן שההזדמנות הבאה תקח אותי. ממילא בסופו של דבר כל הדרכים מובילות לניו-יורק.