הילד שלכם אוכל יותר מדי? זה בגללכם
מה אנו מעבירים לילדינו כשאנו חושפים אותם למגוון מאכלים ומה הילדים למדים כשהם רואים אותנו, המבוגרים, אוכלים? הדיאטן פז שוסטר מסביר מה הם שני ההיבטים המרכזיים בחיי הילדים שיכולים לשנות את הרגלי האכילה שלהם - לטוב ולרע, ומציע פתרונות שמתאימים לכל המשפחה. ארוחת הערב המשפחתית היא מקום טוב להתחיל בשינוי
הורים רבים מוצאים עצמם מקדישים תשומת לב ומחשבה רבה לנושא התזונה של ילדיהם - מה הם אכלו היום, האם אכלו מספיק, האם אכלו אוכל מזין, האם היו שם כל אבות המזון, מבחר ויטמינים וכדומה.
אם בוחנים את נושא צריכת המזון בקרב ילדים, ניתן להכליל ולהתייחס לשני היבטים מרכזיים: האחד, ההיבט הפיזיולוגי, הכולל: רעב-שובע, חוש טעם וריח ורגישות למרקם המזון. הנושא השני מתרכז בהיבט החינוכי של צריכת מזון, בהקניית כללים והרגלים, או במילים אחרות, תפקיד ההורים בהזנת הילד.
זמן ארוחת הערב המשפחתית הינו זמן מצוין להטמיע הרגלים ולאפשר לילדים להיחשף למגוון רחב של מזונות. סביב השולחן נחשפים הילדים להרגלי האכילה שלנו המבוגרים, ודרך דוגמה אישית אנחנו מקנים להם הרגלים נכונים. כמה דגשים חשובים כיצד לעשות זאת:
ההיבט הפיזיולוגי: רעב ושובע, על טעם ועל ריח
ייתכן שלא יהא זה מפתיע לגלות כי ברוב מוחלט של המקרים ילדים יודעים אינסטינקטיבית, כבר מינקות, מתי הם רעבים או שבעים. מה שמעורר מחשבה הוא העובדה שתחושות פיזיולוגיות אלו נפגעות פעמים רבות עם הגדילה, בעיקר כתוצאה מהרגלי אכילה קלוקלים שהם לומדים מאיתנו המבוגרים, וכתוצאה מחשיפה למזונות "מפתים" מהסביבה.
המלצתי בנושא זה היא להקשיב ולכבד את רצון הילד, ולסמוך על האינסטינקטים הבסיסיים שלו שיבשרו לו על רעב או על הרצון להפסיק אכילה. בשום פנים אין לדרוש מהילד "לסיים מהצלחת" אלא לאפשר לו להחליט לבד מתי די. באופן כזה הילד לומד ומפתח לעצמו את מערכת היחסים האישית עם האוכל. חשוב לזכור כי התערבות הורית נדרשת במצבים חריגים בלבד.
מבחינת תפיסת הטעמים, יודע כל הורה כי ילדים נמשכים יותר למזון המתוק והמלוח. ההסבר לכך אבולוציוני, שכן לאורך התפתחות המין האנושי אלו היו הטעמים שזיהו את המזון כראוי לאכילה. עם זאת, חשוב לזכור כי ילדים לאו דווקא זקוקים לכמויות גדולות של מלח או סוכר במזונם. חוש הטעם שלהם מספיק רגיש מלכתחילה גם לטעמים עדינים, כך שאין צורך בהמלחה או המתקה מיוחדים עבורם.
תשומת לב לנושא זה חשובה במיוחד בהקשר של מזון מוכן, מעובד ומתועש שיש להקפיד כי לא יהיה מומלח ומומתק בהגזמה. כדאי לבסס את התזונה הביתית על מזונות בסיסיים טריים ומבושלים בבית, ופחות על מזונות מוכנים מראש.
ההיבט החינוכי: מבוגרים כמודל לחיקוי
ילדים נוטים לחקות אותנו המבוגרים. נטייה טבעית זו מעניקה לנו את ההזדמנות להקנות לילדינו הרגלים טובים, וללמד אותם לטעום, לחוות ולהתנסות. כשהם יבחינו בנו אוכלים מגוון רחב של מזונות, סביר להניח שעם הזמן תתעורר גם אצלם הסקרנות להעז ולנסות.
זה לא אומר שצריך לצפות להתנפלות על כל מזון חדש שנציע, אבל זה כן אומר שחשיפה ארוכה מספיק ועקשנית, תשתלם בסופו של יום. גם אם ניסיתם מזון חדש פעם או פעמיים ותגובת הילד הייתה "איכס", אין זה אומר שצריך להפסיק לנסות. ילד זקוק לחשיפה ארוכה משמעותית כדי לצאת ולנסות מזון חדש, ואפילו טעימה קטנה יכולה לבשר על הצלחה.
שווה גם לנסות לחשוף את הילדים למזונות שאנו המבוגרים פחות אוהבים. בתהליך עיצוב הטעם שלהם הכל חדש, כך שאם אנו נוטים שלא לאהוב מזון מסוים אין סיבה להניח שכך גם ילדינו. גם כאן העניין הוא בחשיפה, יציאה מהקיבעון שלנו כמבוגרים, ובפתיחות מחשבתית לגבי אפשרויות הגיוון.
אם לסכם במשפט קצר, יש לזכור: אנו ההורים אחראים על היצע המזון ואיכותו, ואילו הילד אחראי ובוחר כמה לאכול וממה לטעום. בואו נקפיד שכל אחד ימלא את חלקו ב"עסקה", וללא ספק כולנו נרוויח!
- פז שוסטר - חלק מצוות חיים בריאים של אסם, דיאטן קליני המתמחה בתזונת ספורט ואורח חיים בריא, מרצה ומלמד בקורסי מדריכים ומאמנים בספורט, בהשתלמויות מורים, בכנסים מקצועיים, באגודות ספורט ומול הקהל הרחב. נשוי ואב ל-2, בת ובן
- ynet, ידיעות אחרונות ואסם מזמינים אתכם להצטרף לשולחן משפחתי
