שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שרון דוידוביץ
    אשת השנה בספורט הישראלי / טור
    הספורטאית שהכריזה כי לא תייצג יותר את ישראל, הפכה לנושאת הדגל במאבק נגד האיגודים, הפוליטיקה והעסקנות בספורט הישראלי. "פונטי ניצח", אמרה בקול חנוק מדמעות, אבל היא טועה. שרון דוידוביץ' על האיפון החשוב ביותר בקריירה של אליס שלזינגר

    הבעיה שהציבה אליס שלזינגר במסיבת העיתונאים האמיצה שלה, אינה שייכת לאיגוד הג'ודו. גם לא לעומד בראשו, משה פונטי. הם רק התוצאה. הבעיה שהוצגה, היא של תרבות הספורט שלנו.

     

    עוד ב-ynet ספורט:

     

    לא מדובר רק בתרבות בה עסקנים הם כוכבי ההצגה, אלה ששמם מופיע יותר פעמים ומוכר לציבור רחב יותר מאשר מרבית הספורטאים. זו לא רק תרבות ספורט מלאה בניגודי עניינים, פוליטיקה ואיגודים מיושנים, בה יכול אדם אחד, בהינף גחמה אחת, למחוק קריירה שלמה. מעל כל זה, הסיפור העצוב של אליס שלזינגר הינו בבואה לחשיבה העקומה שלנו.

    חשיבה שמקדשת קודם כל את הספורטאי שבראש הפירמידה.

     

    צפו במסיבת העיתונאים של אליס שלזינגר    (סטילס: ראובן שוורץ, וידאו: עוז מועלם)

    צפו במסיבת העיתונאים של אליס שלזינגר    (סטילס: ראובן שוורץ, וידאו: עוז מועלם)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    במצב רגיל התפיסה הזו עוד הייתה מתקבלת

     על הדעת, אבל בישראל כלל לא קיימת פירמידה. בניגוד למרבית העולם, שם קיים בסיס רחב של ספורטאים בינוניים ומעלה עד ל-3-4 המובילים בפסגה, אצלנו הבסיס צר כמעט כמו בפסגה.

     

    עבור התקשורת, ספורטאים המגיעים מאגף ה"הענפים הנוספים", הינם נושא לסיקור רק אם הם מועמדים בטוחים למדליה אולימפית. אם לא, הם לא קיימים. עבור הוועד האולימפי, העילית שבעילית תזכה למענקים שמנים בגובה עשרות ומאות אלפי שקלים רק אם יגיעו להישגים. אם לא, הם לא קיימים. וכך זה עובד כיום גם באיגודים, רק העומדים בחזית הענף קיימים, היתר לא.

     

    אליס שלזינגר "לא קיימת". ספורטאית אדירה ש"נכשלה" בשתי אולימפיאדות, באיגוד החליטו שמספיק. יומיים לאחר חזרתה מלונדון, היא הבינה שהיא מחוקה. אולי מסיבות מקצועיות, אולי מסיבות פוליטיות. זה לא באמת משנה.

     

    שלזינגר. מבחינת האיגוד היא "לא קיימת" (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
    שלזינגר. מבחינת האיגוד היא "לא קיימת"(צילום: ראובן שוורץ)

     

    האיגוד מצא סוס חדש לדהור עליו כל הדרך למצלמות, לקוקטיילים החגיגיים ולמהדורות החדשות המפרגנות. האיגוד מצא את האחת שלו, ואין עוד מלבדה. ללא רצון אמיתי להתגמש או ללכת לקראת שלזינגר. למצוא את שביל האמצע, במצב בלתי אפשרי בו מבקשים כי תודרך בידי מאמן היריבה העיקרית שלה

     

    כל הדאגה ותשומת הלב מופנית לכוכב הזוהר החדש. וזה לא רק בג'ודו. כדאי רק לבדוק מה עברה בקמפיין לונדון מעיין דוידוביץ', שלצערה היא רק גולשת הרוח השנייה הכי טובה בישראל אחרי לי קורזיץ.

     

    מעיין דוידוביץ'. סבלה כי הייתה רק שנייה בפירמידה (באדיבות ועדת תחרות סבב הגביע העולמי של ISAF בצ'ינגדאו) (באדיבות ועדת תחרות סבב הגביע העולמי של ISAF בצ'ינגדאו)
    מעיין דוידוביץ'. סבלה כי הייתה רק שנייה בפירמידה(באדיבות ועדת תחרות סבב הגביע העולמי של ISAF בצ'ינגדאו)

     

    בספורט תחרותי אין רק מקום ראשון. יש שני, שלישי ויש גם מקום אחרון. כעת, עם מי תתמודד ירדן ג'רבי על המקום הראשון? עם מי תתחרה בכדי להשתפר, להגיע לשיאים חדשים בקריירה שלה, להיות טובה יותר? עם משה פונטי?

     

    פונטי לא ניצח

    מתי בפעם האחרונה בחייכם הרגשתם שמשהו לא הוגן, לא נכון במקום העבודה שלכם והחלטתם לעשות מעשה. לא להסכים לכך ולצאת נגד זה בצורה גלויה, לבד לגמרי וללא תמיכה, בידיעה שמשרתכם בסכנה, להילחם על מה שנראה צודק וחשוב? עכשיו תחשבו כי היה מדובר בחיים שלכם.

     

    כי בסופו של דבר, הג'ודו עבור ספורטאית כמו אליס שלזינגר הוא כל חייה. היא החליטה לסכן הכל, על מנת שמקרה אליס שלזינגר יהיה, אולי, האחרון. העניקה דוגמה לעוד מאות ספורטאים, ממש כמוה, רק הרבה פחות מוכרים ומוצלחים, שמוותרים מראש על עצם המחשבה להילחם במערכת, שנתקעים כל יום בגלגלי ביורוקרטיה, אטימות ופרוטקציה, מבלי שיבוא האדם ההגיוני ויושיע אותם. שיאפשר להם להתעסק רק במה שהם אוהבים. והיא עשתה את זה מבלי לדעת לאן תלך מכאן. עם טונות של ספינים ורפש שנזרקו מסביב. עם הידיעה כי תחת מדינה אחרת, יהיו את הטוקבקים שיזעקו "בוגדת", מבלי לזכור איזו אטימות הובילה ל"בגידה" הזו.

     

    פונטי. הוא לא ניצח (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    פונטי. הוא לא ניצח(צילום: אורן אהרוני)

     

    מעתה, אליס שלזינגר מהווה קול עבור כל אותם דחויים של מערכות הספורט בישראל. "פונטי ניצח", אמרה בקול חנוק מדמעות, אבל היא טועה. כי עם כמות העניין וחשיבות מעשיה, אפשר לומר כי היה זה האיפון החשוב בקריירת הג'ודו שלה.

     

     בשנה מלאה מאבקים סבוכים מחוץ למזרן, אליס שלזינגר כנראה כבר לא תזכה בתואר ספורטאית השנה, אבל אין ראויה ממנה להיות מוכתרת בתור "אשת השנה בספורט".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים