אחרי שתמונת ירושלים המושלגת כיכבה השבוע בעמוד הראשי של ״ניו-יורק טיימס״, עיר הבירה הישראלית זכתה לכבוד נוסף בעיר, כשהסרט הדוקומנטרי ״עקבות בירושלים״ הוקרן ביום שני השבוע במוזיאון לאמנות מודרנית, מומ"א. מדובר במחווה לסרטו המונומנטלי של חתן פרס ישראל לקולנוע, דוד פרלוב, שה"יומני הקולנוע" שלו סיפקו מקור השראה למספר דורות של קולנוענים ישראלים משנות השבעים ואילך.

"במלאות 50 שנה ליצירה״, אמר השבוע רנן שור, מייסד ומנהל ביה״ס לקולנוע ולטלוויזיה ״סם שפיגל״ בירושלים, שנכח בהקרנה החגיגית במומ"א, ״ביקשנו מסטודנטים ובוגרים שלנו לעדכן את הסרט המקורי ולצלם סרט קצר על ירושלים שלהם. ערכנו את הקטעים וצירפנו אותם ליצירה המקורית של פרלוב, שאורכה 32 דקות, לאנתולוגיה של שעה וחצי. בחרנו לציין 50 שנה לסרט באמצעות הקרנה כלל-עולמית בחמישים מקומות שונים. בסופו של דבר הקרנו את הסרט ב-53 אולמות, ב-41 ארצות וב-4 יבשות. זהו אירוע קולנועי חסר תקדים. ההקרנה במוזיאון לאמנות מודרנית היא האירוע שמסכם את ההשקה הבינלאומית״, סיכם שור. בסרט המקורי, שהוקרן לראשונה בשנת 1963, מוצגת העיר ירושלים החצויה בין שלטון ירדני ושלטון ישראלי. פרלוב תיעד את התרשמותו מהעיר ותושביה בסדרה של פרקים קצרים. צפייה מחודשת בסרט מספקת מסע בזמן, לישראל אחרת ולמציאות אחרת.

"אירוע קולנועי חסר תקדים". רנן שור

שור: ״גדולתו של הסרט היא לא רק מבחינה קולנועית. הסרט אמנם זכה בפרס בפסטיבל ונציה אבל המיוחד בו הוא שזה איננו סרט תעמולה, כמו שהיה מקובל לעשות בשנים בהן הוא נוצר. הקולנוע הישראלי היה רק בתחילתו והסרט הזה חושף מבט אישי נדיר. פרלוב התכתב בצורה מודרנית עם הקולנוע המודרני, הוא לכד את ירושלים שלפני ששת הימים, לפני המפץ הגדול ששינה את פני המזרח התיכון. כיום זו כמובן עיר לגמרי אחרת. מטרת הפרויקט שלנו הייתה לנסות ולהבין את ירושלים של היום, חמישים שנה אחרי, מנקודת מבט של צעירים. העיר השתנתה מכל כך הרבה בחינות: פוליטית, דמוגרפית, חברתית, תרבותית, אנרגטית... היצירה הנוכחית משלבת בין עבר והווה״.

הקרנה כלל-עולמית בחמישים מקומות שונים

ירושלים על המפה, מה?

״התגובות הדהימו אותנו! קיבלנו פניות מסינמטקים וממוזיאונים ברחבי העולם בבקשה להקרין את הסרט. הוא הוקרן בין השאר במדינות כמו קמרון, ניגריה, קוריאה, קטמנדו, הודו ואלבניה. האם הסרט החדש יחצה פערי תרבות? צריך להבין את ההיקף: מאז שפסטיבל קאן חגג 100 שנות קולנוע לא היה אירוע כזה. כבר בשנת 96׳, כשהיו לנו רק ארבעה מחזורי בוגרים, קיימו לכבוד ביה״ס אירוע מיוחד במומ"א, והאוצר הראשי דאז הכריז בתעוזה שבית הספר הזה לקולנוע עתיד לשנות את פני הקולנוע הישראלי. ואכן, הקולנוע שלנו הפך לתופעה בקנה מידה בינלאומי. הרי בטקס האוסקר בשנה שעברה, מתוך חמישה סרטים שהתמודדו בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר, שניים הגיעו מישראל ("חמש מצלמות שבורות" של עימאד בורנאט וגיא דווידי, ו"שומרי הסף" של דרור מורה), זה הישג חסר תקדים. אני מעריך שלפני עשר שנים לא היינו זוכים לכזו היענות. הקולנוע הישראלי נחשב כיום למעצמה. העולם כולו מבקש להבין מי היה האב הגדול, המייסד של הקולנוע הישראלי התיעודי״.

פרלוב, אותו אב גדול, נולד בשנת 1930 בברזיל. אחרי שעבד בפריז כעורך סרטים הוא עלה לישראל בשנת 5819 והתיישב בקיבוץ ברור חיל. לאחר שעבר להתגורר בתל אביב הוא לימד קולנוע באוניברסיטת תל אביב וצילם סרטים תעודיים. הידוע שבהם הוא ״יומן״, שצולם במשך עשר שנים ונחשב לאחת מיצירות המופת בעשיה הדוקומנטרית העולמית. הוא לימד דורות של קולנוענים צעירים באוניברסיטת תל אביב וב״סם שפיגל״ ונחשב למרצה אהוב ומוערך. פרלוב נפטר לפני עשר שנים בגיל 73.

״פרלוב היה למעשה המודרניסט הראשון״ בקולנוע הישראלי, אומר שור. ״הוא היה קיבוצניק כושל ולכן עבר לת״א שם עסק בקולנוע. חמש שנים אחרי שעלה לארץ הוא כבר שירטט ב'בירושלים' פרופיל ישראלי מנקודת מבט של מהגר. הסרט הוקרן בבתי קולנוע בישראל משום שלא הייתה אז טלוויזיה וכי היה חוק שבמסגרתו הייתה חובה להקרין סרטים קצרים בקולנוע. אני זוכר שצפיתי בסרט לראשונה בקולנוע 'אסתר' בת״א והוקסמתי. דורות של סטודנטים לקולנוע התחנכו לאורו של הסרט, שהפך לאבן דרך. הסרט בדק איך אפשר ליצור סימפוניה קולנועית על עיר. זהו קולנוע פואטי נטול עלילה, שבנוי על הקסם שבין התמונה, העריכה והמוזיקה. יצירה מורכבת שהקדימה את זמנה״.

״אני לא רואה בסרט המקורי אספקט פוליטי. יש דיאלוג בין החרדים לחילונים אבל לא מוצגת בעיה עדתית או בעיה בין הפלשתינים ליהודים. היא מוצגת כעיר שקטה נטולת קונפליקטים. בסרט המקורי יש הרבה אופטימיות, מה שלא ניתן לומר על ירושלים כיום. ירושלים בסרט נראית כמעט ריקה מאנשים. בתוספת החדשה ישנם רגעים פוליטיים חריפים, למשל סטודנט פלשתיני שיצר סרטון על מה שקורה במחסום שבין ירושלים ורמאללה״.

״היינו עם מומ"א במו״מ לגבי הקרנת הסרט הזה במשך זמן רב. קיבלנו מהם לפני כמה חודשים אור ירוק והשלמנו את עריכת הסרט לפני כשבועיים, בדיוק ביום השנה העשירי למותו של פרלוב. בארה״ב, האוצרות של מומ"א היא הסמכות הנחשבת ביותר בעולם האמנות. אני מאמין שהסרט ישתלב במסגרות של פסטיבלים ותחרויות בשנה הבאה, בהחלט. אם מומ"א נחשב להישג אמנותי הרי שטקס האוסקר הוא הישג מקצועי ומקפצה להכרה בינלאומית״.

״יש פרגמנט של שלג בסרט המקורי, תיעוד סופה חורפית משנת 1961 שכיסתה אז את ירושלים בלבן. הסטודנטים ואני כמעט וקורקענו השבוע בגלל השלג, אבל בסופו של דבר הצלחנו לתפוס מטוס ולהגיע בזמן להקרנה מירושלים הנצורה הישר לניו-יורק המושלגת״.