הילדים מחליטים: רוצים שתשבו איתם לארוחת ערב
צירפנו את הילדים לשולחן המשפחתי, שאלנו אותם על משמעות ארוחת הערב המשפחתית בעיניהם וגילינו כמה דברים שאולי יפתיעו אתכם. צפו
ארוחת ערב משפחתית - שהיתה פעם אירוע יומי בו התאספו כל בני המשפחה סביב השולחן כדי ליהנות מאוכל וזמן איכות יחד - הפכה עם הזמן למשהו שעושים על הדרך, או שרק הילדים משתתפים בו בזמן שההורים טרודים בעיסוקים אחרים. נדמה שעם השינוי בקצב החיים, הרגלנו את עצמנו ואת ילדינו לעשות הכל מהר וויתרנו על כמה דברים חשובים שיכולים רק להועיל למשפחתיות שלנו.
- הצטרפו אלינו לארוחת ערב משפחתית
רגע לפני שפנינו אל צוות המומחים שלנו כדי לבדוק מה מקומה של ארוחת הערב במשפחה הישראלית והיכן משתלבים הילדים, אם בכלל, שאלנו את ילדי צהרון "סגול" בכפר-סבא, מה הם חושבים על ארוחת הערב, עד כמה היא חשובה להם והאם ההורים צריכים להיות חלק ממנה, וגם מה הם היו רוצים לאכול. צפו -
"כהורים אנו רוצים מצד אחד לגדל ילדים שידעו לסמן לנו כשהם רעבים, לאכול עד כמה שנכון להם ולדעת לעצור כשהם שבעים, ולכן אל לנו "להכריח" אותם לאכול", אומרת עדי הרפז, מאמנת ליחסים, הורות ומשפחה וחלק מצוות חיים בריאים של אסם. "כך ילדינו לומדים להיות אחראים לגוף שלהם ולגדול עם היכולת לבחור בהתאם למה שנכון ומתאים להם מתוך עולם של אפשרויות".
"מצד שני, אנחנו צריכים לדעת הציב גבולות ברורים בנושא התזונה, כאשר ברור שממתקים אינם
תחליף לארוחת ערב. הילדים אמנם יכולים להיראות נחושים ברצונם לאכול ממתקים, אבל אל תטעו, הם זקוקים לכם שתנחו אותם מה לאכול ורוצים בכך. מחקר שבדק מה אנשים זוכרים בעיקר מילדותם גילה שאחד הדברים שמבוגרים זכרו בבירור מילדותם הוא שהוריהם הקפידו איתם על אכילת מזון בריא - מה שהעיד מבחינתם על אכפתיות ונשאר כזיכרון ילדות חיובי".
אוכל לא רק לגוף אלא גם לנשמה
חלק מהילדים המתוקים מתלוננים שההורים לא יושבים איתם לארוחת ערב או שהם עסוקים בדברים אחרים כמו טלפון או טלוויזיה, אומרת הרפז. "כדי לגדול ולהיות אנשים עצמאיים, בטוחים בעצמם וחברתיים, הילדים שלנו זקוקים לא רק למזון פיזי שאנחנו מספקים להם, אלא ל"מזון לנשמה" - תשומת הלב של של ההורים, ובעיקר בזמן ארוחת הערב שאמור להיות הזמן המשפחתי של כולם ביחד אחרי יום עמוס וגדוש משימות של כל אחד מבני המשפחה בנפרד - ארוחת הערב היא הזמן היחידי ביום שבו אפשר באמת לדבר עם הילדים, להתעניין בעולמם וליצור קרבה ויחסים טובים וקרובים איתם".
"רגע לפני הפעם הבאה שאתם שוקלים אם אתם רוצים לשבת עם ילדים לארוחת ערב ללא הפרעות, אני מציעה לחשוב על הדברים הבאים:
- הילדים לומדים ממה שהם רואים אתכם עושים, לא ממה שאתם אומרים. כשאתם אומרים להם שארוחת הערב היא חשובה אבל בפועל אתם לא מקדישים את זמן ארוחת הערב לשבת סביב השולחן ולהתרכז אך ורק במשפחה, הם לומדים שארוחת הערב איננה חשובה ויאמצו התנהגות בהתאם, שכמובן תקשה עליכם יותר ויותר כהורים ככל שהם יגדלו ויהפכו דעתנים יותר.
- כשאתם לא יושבים עם הילדים לארוחת הערב או עושים דברים אחרים תוך כדי, דעתם של הילדים מוסחת מלהתמקד באכילה, הם מתמקדים בכם ובמה שאתם עושים וכך למעשה מפסידים פעמיים: זמן הארוחה מוסח, האווירה המשפחתית והמיקוד באכילה מסודרת וקשובה לצורכי הגוף נפגמים.
כדאי להתייחס לאותה חצי שעה של ארוחת ערב משפחתית עם הילדים כמתנה ולא מטלה. החיים תמיד יזרקו עלינו אין סוף מטלות ותמיד יהיה עוד משהו שצריך לעשות או לסדר, אבל מה יותר חשוב מלשבת עם ילדינו, לדבר איתם, לשתף, לצחוק ופשוט להיות יחד בזמן איכות נטו למשפחה".
הם אוכלים מה שמלמדים אותם לאכול
"ראשית נחמד לראות שרוב הילדים מעידים על כך שמתנהלת ארוחת ערב בביתם כחלק משגרת היום. מרביתם גם מודעים לחשיבות שלה בסדר היום המשפחתי ובכלל", אומר פז שוסטר, דיאטן קליני המתמחה בתזונת ספורט ואורח חיים בריא וחלק מצוות חיים בריאים של אסם.
"עם זאת, כפי שאנו רואים תשובות הילדים מגוונות, מה שמעיד על השונות המאפיינת את האוכלוסיה בכלל בהתייחסות לארוחת הערב ובעיקר אצל ילדים. חלקם מעידים על חוסר גיוון בולט בארוחה- זה עשוי להעיד על מסגרת מצומצמת יחסית של מזונות שילדים אוהבים לאכול. מספר סיבות מרכזיות עשויות להסביר את חוסר הגיוון- הראשונה היא תוצאה של בררנות גבוהה במזון המאפיינת ילדים רבים, והשנייה עשויה להעיד על התנהלות ההורים עם האוכל והארוחה- קרי הכנת ארוחה שבלונית ומוכרת כתוצאה מהרצון לסיים ארוחה במהירות, חוסר חשק ועייפות יתר בסוף היום שמתבטא בארוחה "על בטוח", וחוסר הגיוון של ההורים אל מול עצמם בארוחה זו".
"שיתוף מועט של הילדים בהכנת המזון מעבר לעריכת שולחן ופינויו, עשוי להסביר גם הוא את חוסר הגיוון בצריכת מזון. שיתוף פעיל של הילד בתהליך הכנת המזון עצמו עשוי להעלות את החשיפה לטעמים חדשים ולעורר את הסקרנות הטבעית של הילד לגבי טעמים, צבעים, ריחות ומרקמים חדשים. כפי שניתן לראות, ילדים נהנים מאד מהשתתפות פעילה בהכנה ומעוניינים בנטילת חלק גדול פעיל יותר בהכנה".
"תעשו את זה כשרק אפשר, אפילו פעם אחת בשבוע", אומרת איילת הירשמן, שפית וחלק מצוות חיים בריאים של אסם. "הם רוצים את זה ואפילו צריכים את זה. כשאתה לומד להכין את האוכל שלך בעצמך, אתה הופך לאחראי יותר לגביו. כשאתה נחשף למגוון גדול של חומרי גלם, אתה לומד להכיר אותם בצורתם בטבעית, היסודית, וכך אתה הופך לאכלן מודע יותר, בריא יותר ויצירתי יותר. חוץ מזה - שזה פשוט כיף גדול: ילדים אוהבים לבשל ולאפות. וגם לגדל חומרי גלם באדנית, וגם ללכת לקניות, וגם לערוך את השולחן ולהרגיש חלק משמעותי מהמשפחה".
"איך מתחילים? צריך יותר סבלנות כשמבשלים עם ילדים, וגם יש להכיר מראש בעובדה שיהיו הרבה יותר נקיונות לבצע אחר כך (וגם אם תחנכו אותם לכך שהנקיון גם הוא חלק מהעניין, בכל זאת סביר שרובו יפול עליכם) ועדיין, זה שווה את זה! תנו להם להיות חלק מההכנה של הארוחה. תנו להם לבשל איתכם, לאפות, להיות חלק מההכנות. ילדים צריכים להיות, במלוא המשמעות של העניין, חלק מתהליך הכנת ארוחת הערב בבית. אין גיל שהוא מוקדם מדי להתחיל - זה פשוט חלק מהחיים בבית".
"רוב הילדים מתאהבים בזה לגמרי, ולכם יהיה יותר זמן איתם, כי בזמן שמבשלים או אופים יחד מרחיבים את האפשרות המתוקה והחד פעמית הזאת לדבר איתם על מה שהיה היום. השיחות הכי מעניינות קורות כשלשים בצק או מכינים ירקות לסלט, מניסיון".
"מבחינה תזונתית", מוסיף שוסטר, "בולטת העובדה שילדים נוטים לאהוב מזונות יחסית בסיסיים כגון פסטה, פתיתים, ביצה/חביתה, דג. זהו מאפיין ידוע אצל ילדים שלהם חוש טעם וריח רגישים בהשוואה למבוגרים המאפשרים להם להתמודד עם טעמי אוכל בסיסיים יותר ופחות מורכבים. גם נושאים של מרקם ואסתטיקה של המזון מאד רגיש אצל ילדים, והם בהחלט יכולים לבטל מזון על פי מראה, בקלות יתרה בהשוואה למבוגרים".
פרדוקס עצמאות הילד
לעניין השיתוף, מסבירה הרפז, שהילדים מעידים שהם אוהבים לעזור להכין את ארוחת הערב. "הנה לנו פרדוקס: כשילדינו קטנים, הם יקפצו על כל הזדמנות לעזור בהכנות לארוחת הערב, ואילו אנחנו, מחישובי "עלות-תועלת", נעדיף הרבה פעמים "לתקתק" הכל בעצמנו כדי להספיק כמה שיותר מהר ושהם כמה שפחות יפריעו. ואילו כשהזמן חולף וילדינו גדלים – אנחנו מוצאים עצמנו מבקשים, כמעט מתחננים אליהם לעזור בהכנות אבל אז הם כמובן אלה שלא ממש ששים לקחת חלק".
"כשילדינו קטנים, הם נולדים עם רצון לתרום לחברה שהם חלק ממנה, הרצון שלהם להיות מועילים, לתרום ולהרגיש חלק מהבית הוא צורך ראשוני שעוזר להם לבסס את תחושת השייכות שלהם בבית, משהו שאנחנו ההורים הרבה פעמים חוסמים בפניהם. הצורך הזה במשמעות ובתרומה, שנראה את הילדים שלנו, שנשים אליהם לב ונאפשר להם לחוש בעלי ערך, מסוגלים, יכולים, לתת ביטוי להיותם חלק בלתי נפרד מהבית גם בעשייה היומיומית יכול לבוא לידי ביטוי סביב ארוחת הערב המשפחתית".
"כדאי להתחיל עם מתכונים פשוטים, ועם אפייה מפני שהיא בטוחה יותר וכוללת פחות עבודה עם סכינים חדות וכדומה", מציעה הירשמן. "אפשר גם להתחיל עם מתכונים שלא עוברים בישול ומתאימים לארוחת ערב, כמו הכנת ארוחת ערב שלמה של ירקות וגבינות וכריכים מקושטים ועוד - הרבה עיצוב ויצירה ופחות מכשירים וחום. אחר כך מתקדמים ואפשר לעשות עם ילדים הכל. ילדים אוהבים כל מה שקשור בעבודת כפיים יצירתית כמו לישה (גם כשמדובר בבצק וגם בכדורי בשר). ובכלל כל מה שכרוך במגע רב עם חומרי גלם".
"כשאנחנו לא מאפשרים להם לעזור ולתרום לדוגמא בהכנות לארוחת הערב", אומרת הרפז, "יכולות להיות לכך מספר השפעות מפריעות:
- הילדים יחפשו דרך אחרת לקבל את תשומת הלב שלנו - בדר"כ דרך שלילית של הפרעות, דרישת תשומת לב יתרה, פינוק ועוד. וכך במקום להסתייע בילדים בארוחת הערב מתוך רצון למהר ולהספיק הכל, נקבל ילדים מפריעים שרק יעכבו את ארוחת הערב או יתנגדו לה. תנו להם לקחת חלק, שאלו אותם במה הם היו רוצים לעזור, תנו להם תפקידים ושתפו אותם: עריכת שולחן, בחירת ירקות לסלט, חיתוך סלט, החלטה משותפת על תפריט מתוך אפשרויות שההורים מציעים, פינוי יחד מהשולחן, עזרה בהכנת האוכל ועוד. כל אלו מאפשרים לילד להיות תורם ומועיל בדרך חיובית שמשתלבת בהתנהלות היומיומית של המשפחה ומלמדת אותו מיומנויות חשובות לעתידו כבוגר וכחלק מהמשפחה.
- ילדים שלא מתאפשר להם להיות חלק מועיל ותורם בבית, עלולים לגדול להיות ילדים בגיל ההתבגרות שאינם מורגלים כלל בעזרה בבית, שאינם עצמאיים ומצפים מאיתנו להמשיך ו"לשרת אותם". על ההורים כמנהיגי המשפחה לזמן דרכים חיוביות שהילדים יוכלו לתרום ולהועיל ולקחת חלק באווירה החיובית בבית. התוצר של פעולות אלה הם ילדים שמרגישים שייכים יותר למשפחה, בעלי ערך ומכך שגם בבגרותם יראו בתרומה דבר טבעי וברור ולא רק כמטלה מעצבנת.
גם אם נדמה לכם שהילדים קטנים מדי מכדי לעזור לארוחת הערב - מצאו פעולות קטנות שהם כן יכולים לעשות. השיתוף נותן לילדים תחושה שהם חשובים, הם לא מרגישים שמזיזים אותם הצידה ושהמבוגרים עושים דברים יותר חשובים אלא מרגישים שהם חלק. בעיקר בימים בהם הורים עובדים כל כך קשה ונמצאים שעות מעטות ביום עם הילדים, שיתוף הוא עוד דרך לייצר זמן איכות עם הילדים ותוך כדי העשייה מפתחים את תחושת הביחד של המשפחה".
"הוראות בטיחות ברורות חייבות להיות חלק מהעניין, אין פשרות. חיתוך בסכין או עבודה עם מקור חום חייב להיות מפוקחת באופן הכי צמוד שיש. זאת גם הזדמנות להנחיל לילדים ערכי הגיינה - לא מתחילים לעבוד במטבח לפני שהוא נקי , מקפידים על אוכל ממרכיבים טריים וכשמסיימים לבשל גם משאירים מטבח מסודר)".
- צוות חיים בריאים של אסם, מתכונים שיעשו לכם את ארוחת הערב ועוד המון מידע שמחבר אתכם לשולחן המשפחתי - כל אלה מחכים לכם בעמוד המיוחד
