שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תוקפי בת ה-12 יזוכו? אפשר לתבוע אזרחית
    בין אם יוגשו כתבי אישום נגד החשודים באונס הילדה מהמרכז ובין אם לא, לה ולמשפחתה עומדת הזכות לתבוע פיצוי כספי. מדובר בהליך נפרד שאינו תלוי בתוצאות ההליך הפלילי, ובו יכולה הקורבן להיות צד במאבק המשפטי
    הפרסומים המטלטלים על אודות אונס הילדה בת ה-12 זעזעו ודאי כל מי שנחשף אליהם, קל וחומר כשמדובר בהורים שבינינו. למרבה הצער, הניסיון מלמד שלא מדובר באירוע בודד אלא משהו שמתקרב לתופעה בגילאים כאלה. הוסיפו לזה את הנתונים הממשיכים ועולים של מקרי אונס והטרדה מינית בכלל הסקטורים בישראל, והרי לכם חברה שנמצאת בבעיה.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    אילוסטרציה. ההליך הפלילי לא מייתר את התביעה האזרחית (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה. ההליך הפלילי לא מייתר את התביעה האזרחית(צילום: shutterstock)

    אף שהתופעה רווחת, רק שיעור נמוך מאוד מקרב הקורבנות (רובן המכריע נשים, נערות וילדות) בוחרות להתלונן במשטרה או להגיש תביעה אזרחית. רבות מהן נתקלות במחסום רגשי המקשה עליהן להתלונן ולחשוף את שאירע, בין היתר בגלל החשש להתמודד פעם נוספת עם הטראומה. עם זאת, נראה שמיעוט התביעות האזרחיות בתחום זה נובע בראש ובראשונה מחוסר מודעות – של הקורבנות עצמן ובמקרים רבים של ההורים.

     

    התביעה האזרחית יכולה להתנהל במקביל וללא קשר להליך הפלילי שבו נוקטת המדינה, ובמסגרתה יכולות הקורבנות לתבוע פיצוי כספי מהתוקף או המטריד. יותר מזה: התביעה לפיצויים יכולה להתנהל גם אם לא הייתה הרשעה בהליך הפלילי. אבל כמובן שהתביעה האזרחית צפויה להיות קלה יותר לאחר שכבר הוכחה אשמת התוקף בפלילים.

     

    במקביל לעונש מאסר שבית המשפט מטיל במסגרת ההליך הפלילי, יש בסמכותו גם לחייב אותו בפיצוי כספי, אבל הדבר לא מייתר או שולל את התביעה האזרחית. מדובר בשני הליכים שונים ונפרדים.

     

    ואם זה קרה בבית הספר?

    עבור מוטרדת מינית או נאנסת, הליך אזרחי טומן בחובו יתרון בכך שהוא מאפשר לה להיות צד במאבק המשפטי ולעמוד על זכויותיה, בעוד שבהליך הפלילי היא אינו חלק ממהלך ניהול התביעה. לעיתים קרובות הקורבן אפילו לא מודעת או מעודכנת בהתפתחויות של משפט הפלילי. בנוסף, בהליך אזרחי הקורבן יכול להשיג פיצויים בגין כאב וסבל ובגין עוגמת נפש שנגרמו לו.

     

    לצד תביעת התוקף או המטריד, קורבן הפגיעה המינית זכאית להגיש תביעה נזיקית גם נגד גורם שלישי כגון מעסיק או בית ספר. בתביעה זו הטענה היא שלצד ג' הייתה אחריות שילוחית לנקוט פעולות הנדרשות על מנת למנוע את הפגיעה בקורבן. אם צד ג' התרשל, או שלא פיקח באופן נאות על הפוגע - הוא יצר בכך למעשה קרקע פורה לתקיפה, ומכאן שגם הוא נושא באחריות לה.

     

    כך למשל כאשר הטרדות מיניות מתקיימות בין כותלי בית הספר, ניתן בוודאי לתבוע את משרד החינוך או הגורם המפעיל אותו, וכאשר ההטרדות המיניות מתקיימות בעבודה, ניתן לתבוע את המעסיק.

     

    חשוב להבין את הדרכים המשפטיות שעומדות לרשות הקורבן ומשפחתו. לצד ההליך הפלילי, קיים גם הליך אזרחי לקבלת פיצויים מהתוקף. הפיצוי הכספי שיתקבל בתביעה האזרחית עשוי לסייע לקורבן לשקם את עצמו בתקופה שאינו עובד, ולהוות מימון לאופני הטיפול השונים הנדרשים, הן במישור הנפשי והן במישור הפיזי.

     

    • עו"ד ענת קאופמן היא בעלת משרד העוסק בתביעות נזיקין וביטוח

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: index open
    אילוסטרציה
    צילום: index open
    צילום: אמיר ברנד
    עו"ד ענת קאופמן
    צילום: אמיר ברנד
    מומלצים