שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הצילה מחבל: "השחרור - בגידה באזרחים"

    ב-13 במאי 1992 הגנה בלה פרוינד בגופה על המחבל עדנאן אפנדי, שדקר שני נערים בירושלים. בשבוע הבא צפויה ישראל לשחררו, ופרוינד מתעקשת: "עשיתי את המוטל עליי, ועכשיו הממשלה מזלזלת בחוק"

    "הלכתי עם שתי הבנות שלי לעבר בניין כלל ליד שוק מחנה יהודה כשהבחנתי בהמולה. ראיתי מישהו רץ לקראתי, יחף. הוא נעצר במרחק שני צעדים מאיתנו ושלף סכין של 15 סנטימטר. פתאום החלאה התיישב וברגע אחד נהייתה המולה. התחילו להגיע אנשים שרצו לפגוע בו. אמרו לי 'גברת, תזוזי, רוצים להרוג אותו'. אמרו לי שהוא דקר שני ילדים. התעקשתי שהוא במצב כנוע אבל הם התווכחו איתי והתחילו לתקוף אותי. ירקו עליי, כיבו עליי סיגריה, בעטו בי".

     

    בלה פרוינד: "פתאום החלאה התיישב לידי"    (צילום: אבי פרץ)

    בלה פרוינד: "פתאום החלאה התיישב לידי"    (צילום: אבי פרץ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אירועי 13 במאי 1992 הפכו את בלה פרוינד לאייקון ישראלי. היו שזעמו עליה, רבים מעריצים את מעשיה - שגם הפכו לשיר של "הדג נחש" - עד היום. עדנאן אפנדי, מחבל פלסטיני מבית לחם שהיה אז בן 21, דקר ופצע את הנערים יניב שחם ודן רוטוקוביץ' בירושלים. הוא החל לברוח עד שנתקל בפרוינד. היא הגנה עליו בגופה מפני עשרות אזרחים זועמים שרדפו אחריו, וללא ספק אחראית לעובדה שהוא בחיים כיום.

     

    כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

     

    למעשה, אחרי 21 שנים בכלא, בשבוע הבא אפנדי גם יהפוך ככל הנראה לאדם חופשי: הוא נכלל ברשימת 30 המחבלים שמתוכם ישוחררו כ-26, בפעימה השלישית של שחרור האסירים הפלסטינים במסגרת המחווה של ממשלת ישראל לרשות. פרוינד, חרדית שמתגוררת בירושלים עד היום, לא שוכחת אף פרט מהדקות ההן, כשסוככה בגופה על אדם שרק דקה קודם לכן ביקש לרצוח שני נערים יהודים. ועכשיו, היא קוראת שלא לשחרר אותו.

    ידיעות אחרונות. 14 במאי 1992 (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות) (צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)
    ידיעות אחרונות. 14 במאי 1992(צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)

    היא בתחילת העשור השביעי לחייה, מחנכת ומורה לאזרחות, אם לשמונה ילדים וסבתא לנכדים. השחרור של אפנדי מעורר בה תחושות קשות: "הוא בא לדקור ילדים ויהודים. אני, כאזרחית, אספתי את כל הכוחות, עשיתי את המוטל עליי בחוק, מסרתי את המחבל לרשויות. והן לוקחות אותו, שופטות אותו - ואז משחררות. זה זלזול בחוק, זה גורם לי להרגיש שהמדינה בוגדת באזרחים. זה מסר אזרחי רע מאוד".

     

    על אירועי אותו יום היא מספרת: "סוככתי עליו. הגנתי עליו בתנועת עובר. מישהו שם אמר לי 'אם את לא זזה אני יורה בו'. עד שבסוף הגיעו שוטרים, חילצו אותי ועצרו אותו".
    הערכה: זו תהיה רשימת האסירים המשוחררים בפעימה השלישית

    רשימת המחבלים המועמדים לשחרור בשבוע הבא
    שם האסיר תאריך מעצר תושב הרצח

    *מוחלס סודקי עבד אל-רזק סוואפטה

    9.3.91   רצח את יוסף בן יעקב מלכין (מלכה)
    *איברהים לוטפי חלמי טקטוק 3.3.89 שכם רצח את החייל בנימין מייסנר בשכם
    *בילאל איברהים מוסטפא דמרה 20.6.89 סלפית רצח את פרידריך רוזנפלד ליד אריאל

    *פייסל מוסטפא מחמוד אבו אל-רוב

    25.9.91 ג'נין השתתף ברצח החייל יורם כהן ז"ל
    *ג'מאל חאלד איברהים אבו מוחסן 4.10.91 ג'נין דקר למוות את שלמה יחיא (76) ביישוב קדימה
    *מחמוד עטא מחמוד מועמר 24.2.92 בית לחם רצח את חתן פרס ישראל פרופ' מנחם שטרן בעמק המצלבה בירושלים
    *נעמאן יוסף אחמד א-שלבי 7.5.92 ג'נין רצח שני אזרחים דרוזים מהצפון - ג'מיל חסון מדליית אל כרמל ומופיד כנעאן מירכא
    *עדנאן מוחמד יוסף אפנדי 13.5.92 בית לחם פצע את הנערים יניב שחם ודן רוטוקוביץ' בירושלים. אישה חרדית נשכבה על המחבל ומנעה מאזרחים לפגוע בו
    *אחמד ג'ומעה מוסטפא חלף 23.11.92   חבלה בכוונה מחמירה
    *אחמד פריד שחאדה שחאדה 16.2.85   רצח את יוסף פרחן
    *בילאל אחמד יוסף אבו חסין 20.12.88   רצח פארוק-ראוד עבדלאחמיד אבו חדר
    *יאסין מוחמד יאסין אבו חדיר 1.1.88   רצח את יגאל שחף
    *מחמוד נופל מחמד דעאגנה 16.3.93   רצח שרה שרון
    *איברהים חליל אחמד סלאח 9.7.92   רצח את מנחם שטרן, אלי אמסלם וחסין זאיד
    *אוסאמה חאלד כאמל סילאווי 16.2.93 ג'נין שימש כמפקד פתח בג'נין, אימן את רוצחי מוטי ביטון
    *מוחמד מוסטפה אחמד עפאנה 1.4.93 רמאללה רצח את שרה שרון בחולון
    *רמדאן מוחמד עודה יעקוב 1.4.93 רמאללה רצח את שרה שרון בחולון
    *איימן מוחמד אניס ג'ראדאת 24.4.93 ג'נין השתתף ברצח שני אזרחים דרוזים מהצפון וברצח משתפי פעולה עם ישראל

    *אחמד עוואד עלי אחמד כמיל

    29.9.93 ג'נין מפקד חוליית הפנתר השחור בג'נין. אחראי לרצח יורם כהן ו-15 פלסטינים
    *סעיד רושדי מוחמד תמימי 9.11.93 רמאללה השתתף ברצח חיים מזרחי ליד בית אל
    *נאסר פאוזי מוסטפא ברהם 22.12.93 טול כרם רצח את מוריס אדרי בחנות בנתניה
    *סלימאן מוחמד רדואן מחמוד 6.5.94 רצועת עזה רצח את שי שוקר
    אברהים פאיז מחמוד אבו עלי 10.8.94   רצח רוני לוי
    *ג'מאל אחמד איברהים אבו ג'מל 24.5.94   ניסיון רצח
    *ראמי ג'אודת זכי ברבך 7.10.94   רצח את יוסף זנדני
    *נעים יונס מחמד שוואמרה 14.3.95   רצח את יוסי חיון

     

    אפנדי נשפט ונידון ל-30 שנות מאסר והמחווה במסגרת המו"מ המדיני קיצרה את התקופה בשליש. פרוינד טוענת שלו הייתה יכולה הייתה מונעת את השחרור: "אנחנו האזרחים מוסרים את חיינו על ערכים קדושים ועל חוק. אחד מהם הוא שאם מחבל לא מהווה סכנה - אז אסור לנו לפגוע בו.

    אנחנו צריכים למסור אותו לרשויות, אבל אז המדינה משחררת. הוא מקבל פרס".

     

    בדיעבד היית פועלת אחרת?

    "לא. אין קשר בין הפעולה שלי להחלטה לשחרר אותם. ככה צריכה להתנהג יהודייה, ישראלית, חרדית ובת להורים ניצולי שואה".

     

    במהלך הראיון היא אומרת: "יש ניצנים של סכינאות. חזרנו אחורה. היום כשהייתי בשוק כבר הסתכלתי שוב מסביב כמו לפני עשר שנים על כל פינה ועל כל חור. כל תיק בשוק מעלה בך חששות. מצב הרוח לא טוב".

     

    פרוינד אומרת שהיא מודעת לכך שחלק לא מבוטל מהמחבלים שמשתחררים חוזרים לעסוק בטרור: "קורבנות הטרור מסכנים. אני נושאת בלב חוויה כזאת כבר 20 שנה. זה כמו קעקוע. זה נסחב בנפש. כל אמבולנס, כל פעם שאני עוברת שם בפינה, כל פעם שאתה שומע על דקירה. זה ישר מעלה לך את הסעיף. כל יום שאני שומעת שיש פיגוע העניין הזה עולה לי. אני לא חושבת שתהיה סיטואציה שבה אפגוש את המחבל. ההורים שלו רצו לפגוש אותי אבל החלטתי שאין צורך. הוא הרי בא לרצוח ילדים".

    מאהל המחאה של משפחות שכולות בירושלים (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    מאהל המחאה של משפחות שכולות בירושלים(צילום: אוהד צויגנברג)

     

    "עסקה ללא תוצאות לא שווה"

    האסיר הבטחוני פארס אחמד מוחמד בארוד שרצח ב-1991 את מרדכי רויכמן במחסן רהיטים בחדרה עתיד להשתחרר גם הוא בעסקה הקרובה. "כואב לי הלב על ההחלטה לשחרר את הרוצח של סבא שלי". אמר הנכד רועי רויכמן (35) ל-ynet. "הכאב התחיל אצלי מהיום הראשון שדיברו על שחרור הרוצחים". עם זאת, סבור הנכד רויכמן שאם הצעד יביא תועלת ייתכן יוקל לו. "נכון שזה כואב אבל אם זה יקדם את תהליך השלום וימנע פיגועים - מבחינתי זה בסדר. אם לא, זה יאכזב אותנו מאוד. עסקה ללא תוצאות לא שווה".

     

    לדבריו, "אני לא רוצה לדרוש כלום ולא הולך להשתתף בשום הפגנה נגד שחרור האסירים. סבא שלי מת. כמה שנעשה זה לא יחזיר אותו לחיים. מקווה לראות שינוי כדי שנחיה בשלום בשקט".

     

    בהכנת הידיעה השתתף חסן שעלאן
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים