שתף קטע נבחר

צה"ל גנב 7 טון סודות. השבוע לפני

הפשיטה הנועזת על המכ"ם במצרים ב-1969 התרחשה במקביל לדרמה הצרפתית: ספינות שלא סופקו לישראל בגלל אמברגו יצאו משרבורג בעורמה בליל חג המולד. כך תוארו הימים שבהם ישראל לא ממש עשתה חשבון

בליל חג המולד 1969, בזמן שהצרפתים בשרבורג חגגו, יצאו מהנמל המקומי חמש ספינות טילים שנבנו עבור חיל הים הישראלי. הן לא היו אמורות לצאת משם, בשל אמברגו הנשק הצרפתי על ישראל. רק בשעות הבוקר, כשהספינות ש"נמכרו" לחברה נורווגית היו כבר בלב ים, הבחין אחד העובדים בנמל בחסרונן ואמר "הבט, הן כבר אינן כאן". כעבור כמה ימים הגיעו הספינות לנמל חיפה והתקבלו בטקס גדול על-ידי ראשי המדינה.

 

השבוע לפני - לכל הכתבות

 

הדיווחים הראשונים בארץ על היעלמותן של חמש הספינות היו גם אז מ"מקורות זרים". עיתוני העולם דיווחו על הפעולה בכותרות הראשיות וניכרה נימה של התפעלות נוכח התעוזה של הלוחמים הישראלים. ב"סאנדיי טיימס" הבריטי נכתב: "נראה עתה כי הישראלים עקפו את האמברגו הצרפתי על אספקת נשק לישראל - וזאת במצבע מזהיר נוסח ג'יימס בונד".

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")



 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
ב"סאנדיי אקספרס" דווח כי הספינות הפליגו במשך 48 שעות ללא אורות ולא שידרו שום רמז על מיקומן. הן אותרו על-ידי סיורים אוויריים של הצבא הצרפתי, אבל אז היו כבר מול חופי פורטוגל. לאחר מכן באה ידיעה נוספת על כך שהספינות עברו סמוך למצר גיברלטר. ה"סאנדיי טלגרף" פרסם אז כי הספינות שיצאו משרבורג הניפו דגל נורווגי ועל סיפונן היו גם נורווגים.

 

הצרפתים האמינו בתחילה כי הנורווגים רכשו את הספינות, ושהיעד הוא סקנדינביה, כך אישר גם דובר משרד ההגנה בפריז. אבל במשרד החוץ באוסלו לא ידעו כלל על הספינות ועל כך שהן נרכשו על-ידי חברה נורווגית. החברה שכביכול רכשה את הספינות, הם טענו, אינה קיימת. לנוכח המסר מאוסלו פרסמה לשכת ראש ממשלת צרפת הודעה על פתיחת חקירה. 

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

"רק אמש הם אכלו כאן"

בתקופה שלפני המבצע שהו עשרות אנשי חיל הים הישראלי בשרבורג, בציפייה כי אמברגו הנשק של פריז יוסר והספינות יעשו את דרכן לישראל. "רק אמש הם סעדו ארוחת ערב אצלי", אמר בעל מסעדה בשרבורג, שאותה נהגו הישראלים לפקוד. "באמת ראיתי אותם מתדלקים את הספינות", אמר תושב העיר.

 

אנשי הנמל לא הרחיבו את הדיבור, שכן ביום חג המולד לא הייתה הדעת פנויה לדברי חול כגון אלה, נכתב אז ב"ידיעות אחרונות". תושבים בעיר הביטו ברציף בנמל שנותר "יתום" ונזכרו במלחים הישראלים, ששהו זמן רב בנמל. "הם היו כל כך נחמדים", נאנח בעל מסבאה בהביטו לעבר הרציפים הריקים. "הם היו יותר מנחמדים", אמרו כמה מבנות שרבורג.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
 

בעקבות הפעולה המוצלחת של ישראל, דווח בצרפת כי משרד ההגנה הורה להגביר את השמירה על 50 מטוסי מיראז' שיועדו לישראל ולא הועברו אליה בשל האמברגו.

 

האלוף של הפעולה

מרגע שהספינות הטילו עוגן בנמל חיפה התברר כי מוקד הפרשה חזר לצרפת. גיבור הפעולה האלוף מרדכי (מוקה) לימון גורש על-ידי הצרפתים לישראל. בפריז היה לימון ראש משלחת משרד הביטחון לאירופה המערבית ובתפקידו זה ראה "ימים טובים" כאשר שיפעת הנשק מצרפת זרמה לישראל ללא הרף; וימים קשים - כאשר הוטל האמברגו.

 

ישראל הגישה מחאה על ההחלטה לגרש את לימון. בשגרירות ישראל בפריז אמרו כי הוא פועל ללא כל דופי ולא הפר את חוקי צרפת בפרשת חמש הספינות. "ידיעות אחרונות" דיווח עוד כי מאז נודע בפריז על החזרתו, התקשרו מאות צרפתים לביתו של האלוף הישראלי כדי למסור לו ולמדינת ישראל את תמיכתם במדינה ואת הזדהותם עם הוצאת הספינות משרבורג.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
 

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

ביום שבו הגיעו הספינות לישראל ולאחר שהצרפתים הודיעו על גירושו של לימון, הוזמן שגריר ישראל בצרפת וולטר איתן למשרד החוץ בפריז. לאחר הפגישה סירב השגריר להשיב לשאלות העיתונאים.

 

כעבור כמה ימים אמר שר ההגנה הצרפתי כי הנשיא פומפידו עיין בהחזרת מדינוית האמברגו הסלקטיבי על ישראל, "אולם פרשת ספינת שרבורג סיכלה עתה את כל הסיכויים לביטול חלק מהאמברגו הטוטאלי". השר מישל דברה אמר כי ישראל שואפת למלחמה עם מדינות ערב: "זו ארץ המנוהלת על-ידי נצים, אפילו ראש הממשלה גולדה מאיר. די לעיין בהצהרותיה עם שובה מוושינגטון כדי להבין כי ישראל רוצה מלחמה טוטלית, אפילו אם הדבר יסכן את היחסים של ישראל עם ארצות הברית".

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
 

על האלוף לימון אמר שר ההגנה הצרפתי: "אני מופתע ומזועזע שקצין בכיר מסוגל היה להפר את דיברתו, כפי שעשה האדמירל לימון. הדבר מגעיל אותי - לי זה נראה כעניין של כבוד".

 

לימון הלך לעולמו ב-2009, בגיל 85. הנשיא שמעון פרס ספד לו: "הוא היה איש משכמו ומעלה, מפקד אהוב ונערץ"

 

גניבת המכ"ם ממצרים

ועוד על-פי פרסומים זרים, ה"דיילי אקספרס" חשף גם כן בסוף דצמבר 1969 כי לוחמי צה"ל שחדרו למצרים לקחו מידי המצרים מתקן מכ"ם משכולל מתוצרת סובייטית. "פשיטה זו", אמר האלוף במיל' חיים הרצוג, "הייתה פעולה מיוחדת במינה - ואין הרבה מקרים בהיסטוריה הצבאית בהם לוקח צבא בין לילה, ציוד בערך ובמשקל כזה מידי צבא אחר".

 

המתקן שנלקח היה מכ"ם מסוג "פי-12" מתוצרת סובייטית בעל טווח של 300 ק"מ. הוא נועד לסייע לטייל קרקע אוויר מדגם SA-2. המכ"ם מסוגל לכסות שטח נמוך ומתוכנן למנוע נמוכה מעל לפני הקרקע והים.

 

המכ"ם המצרי שנלקח במבצע (צילום: בטאון חיל-האוויר) (צילום: בטאון חיל-האוויר)
המכ"ם המצרי שנלקח במבצע(צילום: בטאון חיל-האוויר)

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
 

המכשיר הגיע לישראל במצב תקין וזו הייתה הפעם הראשונה שמכשיר מסוג זה נופל לידי מדינה שאינה שייכת לגוש המזרחי או למדינות ערב. הכותרת ב"דיילי אקספרס" הייתה "ישראל גנבה שבעה טון סודות". על-פי הדיווח בעיתון הבריטי, הכוח הישראלי חתך את כבלי התחנה הכבדה, הרים אותה מיסודותיה ונשא אותה בשני מסוקים לישראל.

 

מי שצוטט בעיתון הבריטי היה הרמטכ"ל, רב-אלוף חיים בר-לב, שאישר את הדיווח ואמר: "מן הפשיטה הזאת אפשר לעשות סרט גדול".

 

הצלחתה של הפעולה נחשבה כמכה קשה ליוקרה המצרית והישג מבצעי וטכנולוגי מרשים לישראל. המכ"ם שהובא במצב תקין ופועל, נותח ונחקר על יידי אנשי חיל האוויר ולאחר מכן הושאל לארה"ב למחקר נוסף. המבצע נקרא גם בשם הקוד "תרנגול 53". כיום מוצג המכ"ם במוזיאון חיל האוויר בחצרים.

 

ירושלים, הנה אני בא

ב-26 בדצמבר 1949 חגגה ירושלים העברית את ניצחונה. "בית המחוקקים של האומה החופשית במולדת עבר מתל אביב למקומה הקבוע בבירה הנצחית. אמנם הממשלה החליטה להימנע מהפגנות חיצוניות ומחגיגות יתרה – אך יהודי ירושלים חג להם היום הזה. על בתים פרטיים רבים הונפו דגלי המדינה ופני התושבים נראים חגיגיים", כך תיאר סופר "ידיעות אחרונות" את מעבר הכנסת.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

משעות הבוקר של אותו יום החלו חברי הכנסת לעלות לירושלים מכל קצות הארץ, לישיבה שנפתחה ב-16:00 אחר הצהריים. "רגשי ההתעלות השוררים בירושלים היום דומים למצח הכביר ששרר בישיבת הפתיחה ההיסטורית של הכנסת לפני 9 חודשים. היום - לא פחות מאשר בפעם ההיא -

 מרגישים חברי הכנסת את האחריות ההיסטורית שבמעשה העלייה לירושלים. ואם ביום פתיחת הכנסת הופגן הקשר עם ירושלים - הנה היום עולים הכול לבירת הנצח, לאשר במעשים כי ירושלים בירת ישראל היא", הוסיף הכתב בהתרגשות.

 

בבניין הסוכנות היהודית, המשכן הזמני לפני שבית המחוקקים עבר לבית פרומין בעיר, נעשו הכנות אחרונות לקראת הישיבה החגיגית. הישיבה החלה בשלוש נקישות פטיש של היו"ר יוסף שפרינצק ומיד לאחר מכן דנו הח"כים בסעיפי חוק יבשים ובהם אישור הצטרפותה של ישראל לאמנת האומות המאוחדות בדבר "מניעת השמדת עם".

 

כשהמנקרים התעמתו עם שוטרים

עוד חדשות מדצמבר 1949: בתל אביב פרצה קטטה בין שוטרים ובין מנקרי בשר ובסיומה שלושה בני אדם נפצעו ו-15 נעצרו. הקצבים הגיעו לקבל את הבשר מבית הקירור, שם מצאו את המנקרים שהופקדו על הכשרת הבשר. המנקרים התלוננו כי הבשר הגיע מנוקר מחוץ לארץ ולכן הם מאבדים את פרנסתם.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

הקצבים התקשרו עם שלטונות האספקה. שוטרים שהוזעקו למקום פקדו על המנקרים לעזוב את בית הקירור והודיעו שיש פקודה לפנות את הסביבה בכוח. המנקרים לא שמעו בקול השוטרים והללו החלו לפנותם. המנקרים התנגדו - והאלימות הובילה לפציעות. בינתיים, הקצבים התחילו להוציא את הבשר. בעקבות המקרה התערבה ההסתדרות ונתנה פקודה למובילים שלא לנגוע בבשר כל עוד הסכסוך לא נסתיים, לשון הכתבה ב"ידיעות אחרונות".

 

ונסיים בשני דיווחי פלילים מלפני 64 שנים:

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
שלוש מהספינות
צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
קריקטורה ב"ידיעות אחרונות", 1969
צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
מרדכי (מוקה) לימון
צילום: לע"מ
מומלצים