שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האישה שהמציאה את מרי פופינס
    פ.ל טרברס השקיעה את שנותיה היפות בכתיבה על אומנת מעופפת וחריפה שלא התבגרה עד הסוף, אך למעשה היתה סופרת אוסטרלית די קשוחה. המפגש שלה עם וולט דיסני הוליד את "להציל את מר בנקס", סרט המבוסס על חייה שלה - ומחבר בין הדמות הספרותית, לדמות שבראה אותה

    "רוח מזרחית, ערפל ברחוב

    כאילו משהו מתבשל לו ויתחיל בקרוב

    קשה לשים ת'אצבע על מה עומד להתרגש

    חושש אני שמה שיקרה, כבר בעצם התרחש"

     

    אין שורות טובות מאלו (שצירפתי לכם כאן בתרגום חופשי) לפתוח את שני הסרטים העוסקים בספרה שובה הלבבות של פ.ל.טרברס אודות האומנת המוזרה והנהדרת ביותר בעולם, "מרי פופינס". האחד הוא סרטו המפורסם והאהוב של וולט דיסני שנעשה על בסיס הספר, ואילו השני הוא הסרט "להציל את מר בנקס", שעתיד לצאת בקרוב לאקרנים ועוסק במפגש של וולט דיסני והסופרת סביב הפיכת "מרי פופינס" הספר - לסרט. ואין הזדמנות טובה מזו לחזור ולקרוא בספריה של טרברס ולהכנס שוב לחייהם של בני משפחת בנקס בסמטת עץ הדובדבן, או "נתיב הדבדבנים" בתרגומה של דליה רביקוביץ', מספר 17, בלונדון.

    ג'ולי אנדרוז כאומנת מרי פופינס. עשתה מזה קריירה ()
    ג'ולי אנדרוז כאומנת מרי פופינס. עשתה מזה קריירה
     

    פמלה לינדון טרברס כתבה במהלך קצת יותר מחמישים שנה (מאמצע שנות ה-30 עד סוף שנות ה-80) שישה ספרים על האומנת המעופפת והחריפה. ספריה, בעיקר הארבעה הראשונים, היו אהובים מאוד על קהל הילדים והוריהם. אך סרטו של וולט דיסני, "מרי פופינס", מ-1964 הוא זה שהפך את דמותה לאחת מדמויות האומנות הפופולריות והמפורסמות ביותר, אם לא הכי. הסרט מבוסס על הספר הראשון עם שילוב קל של אלמנטים מהספר השני ששמו "מרי פופינס חוזרת".

     

    יש לי כפית קסמים מופלאה 

    ייתכן כי למי שגדל על הספרים של טרברס היה קשה להתחבר לדמותה הקולנועית והחייכנית של מרי פופינס בכיכובה האלמותי של ג'ולי אנדרוס (שפיתחה את קריירה נכבדה כאומנת קולנועית מזמרת גם ב"צלילי המוזיקה" בו שיחקה אחרי הסרט על פופינס). לעומת זאת, מי שגדל על הסרט, יופתע לגלות כי המקור הסיפורי מעלה דמות שונה במקצת מהאומנת השרה בקול צח כיצד כפית מלאת סוכר עוזרת לתרופה להחליק בגרון באופן הנפלא ביותר. ובוודאי יופתעו גם מקיומם של ג'ון וברברה, זוג התינוקות הקטנים לבית משפחת בנקס שהודחקו בגרסה של דיסני.

     

    בעוד שמרי פופינס של דיסני היא יפה וחייכנית, מרי פופינס של טרברס מתוארת כבעלת מראה פשוט ופנים רציניות. אמנם גם בפופינס של ג'ולי אנדרוס יש משהו נוקשה, אך זאת כאין וכאפס מול דמותה חמורת הסבר הספרותית-המקורית, שלא לדבר על כך שהשירים והריקודים, הנפלאים יש לציין, שבסרט, מרככים את קצוותיה המעט חדים. מרי פופינס של טרברס לא שרה, אולי לעתים היא רק מזמזמת פה ושם, אבל בטח שלא רוקדת. אך את דמותה הקשוחה מרכיבות סתירות רבות שיוצרות דמות מורכבת ונפלאה, האהובה כל כך על ג'יין ומייקל, ילדי משפחת בנקס, למרות נטייתה לומר "לא" כמעט על כל דבר. אם כן, מהו סוד קסמה של דמות זו?

    גנדרנית, מעופפת, ולא לחלוטין בוגרת. מרי פופינס באיור מתוך ספרה של טרברס (צילום: עטיפת ספר) (צילום: עטיפת ספר)
    גנדרנית, מעופפת, ולא לחלוטין בוגרת. מרי פופינס באיור מתוך ספרה של טרברס
     

    בראש ובראשונה, הוא טמון ביכולותיה הקסומות: לעוף, לשנות את טעמה של תרופה לטעם אהוב, להוציא הרים וגבעות מתיק ישן וריק, להיכנס לתוך תמונות מצוירות על המדרכה, לטייל מסביב לעולם עם מצפן של זכוכית, לצד עוד קסמים רבים ונהדרים. אך מה שיותר מפתיע ומעורר עניין במרי פופינס, הוא ההכחשה הגמורה שלה כלי יכולות קסם אלו. משהו בניגוד הזה שבה: נוקשות מצד אחד, קסם משוגע מצד שני והכחשה חדה שלו, יוצר דמות יוצאת דופן. הסתירה הזו היא הסיבה שג'יין ומייקל אוהבים אותה כל כך.

     

    בנוסף לכך, יש בה משהו, במרי פופינס, שלא לחלוטין התבגר. אחת התכונות המצחיקות של פופינס הספרותית, שנגיעות עדינות שלו קיימות גם בדמות הקולנועית, היא היותה גנדרנית. היא אוהבת לעצור מול חלונות ראווה של חנויות ולהחמיא לעצמה על השתקפותה. התנהגות זו חוזרת על עצמה הרבה ולקראת סוף הספר הראשון, כשהיא לוקחת את מייקל וג'יין לקנות מתנות לחג המולד.

    אמה תומפסון בתפקיד טרברס ב"להציל את מר בנקס". אישיות נחושה ביותר ()
    אמה תומפסון בתפקיד טרברס ב"להציל את מר בנקס". אישיות נחושה ביותר
     

    מייקל מציין לעצמו כי בעוד הם רואים בחלון הראווה את כל הצעצועים הנהדרים והנוצצים, מרי פופינס רואה רק את השתקפותה שלה ואת כפפות העור החדשות שלה, ולכן יש להזדרז ולהיכנס לתוך החנות. יחד עם הגנדרנות המעט ילדותית הזו, מרי פופינס מגדירה תמיד באופן ברור, רכושני כמעט, מה הם הדברים השייכים לה, והילדים יודעים כמה הדברים שלה חשובים לה.

     

    לדוגמא, באותו יום שלישי איום ונורא בו מייקל מתנהג לא יפה כל היום (נכנס בו "הילד הרע", כפי שלאה גולדברג היתה מגדירה זאת), והוא מוצא את המצפן איתו אפשר לטייל מסביב לעולם, מרי פופינס מבהירה לו באופן חד-משמעי כי זה המצפן שלה ולא שלו. יחד עם זאת, כשהרוח המערבית מגיעה בפרק האחרון של הספר ולוקחת את פופינס הרחק, היא משאירה למייקל את המצפן כמתנה ממנה. כך, קיים בה ניגוד נוסף שמושך את סקרנותם ואת אהבתם של הילדים, והוא היותה מבוגר אחראי המספק גבולות ברורים - אך קיימים בה גם תכונות ילדיות המאפשרות הזדהות.

     

    מרי פופינס כמעשה פרשני

    הבדל נוסף שקיים בין הסרטים העוסקים בדמותה של פופינס לבין הספר, הוא הבדל פרשני עמוק יותר. אחד הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק ב"להציל את מר בנקס" , אותו ניתן לזהות על פי שמו, היא דמותו של האב. המפגש בין דיסני לטרברס לא היה מפגש נעים, וכנראה גם לא כל כך מוצלח. טרברס לא היתה מרוצה מהשינויים שהמפיק האמריקני הגדול יצר בדמותה של פופינס, שהיתה יקרה ללבה עד מאוד, והיתה נחושה לשלוט בתהליך הפיכת ספרה לסרט עד כמה שאפשר.

    עם טום הנקס בתפקיד וולט דיסני. טרברס דרשה להיות מעורבת בהכל ()
    עם טום הנקס בתפקיד וולט דיסני. טרברס דרשה להיות מעורבת בהכל
     

    הסופרת דרשה לשבת עם כותבי התסריט וכותבי השירים ודרשה כי ישיבותיהם יוקלטו. על סמך הקלטות אלה ועדויות נוספות, נוצר "להציל את מר בנקס" בכיכובם של אמה תומפסון וטום הנקס. הסרט, מתאר את ילדותה של טרברס ששמה האמיתי הוא הלן לינדן גוף באוסטרליה, ויוצר קשר פסיכולוגי ישיר בין דמותו של אביה לדמותו של מר בנקס. בדומה למר בנקס, גם אביה של טרברס היה בנקאי.

     

    כאשר הוא פוטר מעבודתו חלה הדרדרות במצבו הנפשי, והוא הפך לשתיין ובסוף נפטר בגיל צעיר משפעת חריפה. את שמו, טרברס, היא אימצה כשם משפחתה הספרותי בחייה הבוגרים. הסרט שם דגש על הקשר המיוחד שהיה לטרברס עם אביה בילדותה, ועל הקושי שחוותה עם מותו, לצד ההשפעה של כל האלמנטים הביוגרפים האלו על כתיבתה את מרי פופינס, ועל הסרט של דיסני - כמעשה פרשני.

     

    למרות שכבודו של מר בנקס במקומו מונח, קריאה בספרים, בעיקר בספר הראשון, מעלה דווקא עניין רב יותר בנושא של דמות האם, וזאת לא רק משום שמרי פופינס היא אישה שבמובנים רבים משמשת לילדים כתחליף לאמם שאינה עובדת - אך גם אינה מגדלת אותם. אחד הפרקים בספר מספר את סיפורה של הפרה המרקדת. זהו פרק מוזר ויוצא דופן שממוקם בערך באמצעו של הספר. בפרק זה מספרת מרי פופינס לג'יין ומייקל סיפור על פרה שאמה הכירה פעם. כל חייה של אותה פרה היו לשהות במרעה, לאכול, וללמד את עגליה לגעות ולנהוג כפרות. עד שלילה אחד היא החלה לפתע לרקוד ולא הצליחה להפסיק.

    בין הדמות הבדויה, לאמיתית, לספרותית ()
    בין הדמות הבדויה, לאמיתית, לספרותית
     

    במשך שבוע היא לא אכלה ולא ישנה, רק רקדה ורקדה. הפרה החליטה ללכת למלך בכדי שייעוץ לה מה לעשות. בפגישתם שם לב המלך כי על אחת מקרניה ננעץ כוכב נופל וזאת הסיבה לריקודה הבלתי פוסק. בהצעתו היא השיבה את הכוכב לשמיים והפסיקה לרקוד. כשחזרה למרעה ולעגל שלה, העגל שמח מאוד, וגם היא, בתחילה, עד שהחלה להשתעמם ולהתגעגע לתחושת הנפלאה שעורר בה הריקוד.

    עצבנית וללא תיאבון הלכה לדבר עם אמה של מרי פופינס, שאמרה לה שאם תחפש, בוודאי תמצא כוכב נופל נוסף. ומאז היא מחפשת כוכב נופל שישיב לה את הריקוד.

     

    סיפור זה מזמין אותנו לקרוא משל על אימהות: על האהבה, הרצון והצורך מצד אחד להיות אם, ומצד שני לא לבטל את עצמך מול התפקיד הגדול הזה, מול הילד. האיזון העדין הזה, מרמז המשל ואולי אף הספר כולו, הוא הורות טובה, וכך ניתן לקרוא את גם דמותה של מרי פופינס. דוגמאות נוספות לעיסוק בדמות האם ניתן למצוא בצורה ישירה או עקיפה לאורך הספר כולו.

     

    המפגש בין הספרות לקולנוע הוא מפגש מסקרן, ופעמים רבות גם מתסכל. הגישה הקלאסית, שהיא לפעמים גם טרחנית, טוענת תמיד שעדיף לקרוא את הספרים מאשר לראות את עיבודם הקולנועי, בו הם מאבדים משהו מעצמם. לדעתי, במקרה של מרי פופינס אין זה כך. יצירתה המופלאה של טרברס הניבה סרט שאמנם שונה מספריה, אך הינו יחיד ומיוחד בפני עצמו ולא רק הוא. גם "להציל את מר בנקס", המנסה לגשר ולקשר בין השניים עושה עבודתו נאמנה. אולי גם זהו סוד קסמה של מרי פופינס כיצירה: היכולה להתעופף מדפי הספר אל הפריימים של הסרט, הלוך וחזור. וכך, כאשר הרוח במזרח, להופיע בחיינו ולחמם את לבנו, לפחות עד שרוח המערב תיקח אותה הרחק למקומות אחרים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פמלה לינדון טרברס. דמות מורכבת, לא פחות ממרי פופינס
    לאתר ההטבות
    מומלצים