האימה: כשחברה שלך תופסת אותך מאונן

אמצע השבוע, חזרתי מוקדם מהעבודה. לחברה שלי יש את העניינים שלה ולי אין עניינים חשובים על הפרק חוץ מהעניינים החשובים הרגילים שאני אוהב לדחות. הבית כולו שלי, ובשביל שעות בין ערביים קסומות כמו אלו נברא האינטרנט. אז אני פותח בדפדפן חלון נסתר, גאה מאוד בעצמי על שלמדתי לטשטש עקבות. חוץ מהחתולה המעוקרת - אין עדים, ואחרי שהיא מנסה בעקשנות להבין מה קורה פה וחוטפת ממני עוד דחיפה ועוד אחת, היא לבסוף נשברת ומותירה אותי ואת הבנות של הרשת לבדנו.

עוד בנושא:

צאי מהסרט ותני לו לאונן. מגיע לו

האם אוננות יכולה לפגוע ביחסים שלנו?

שלא תבינו אותי לא נכון – והנה בא שלב ההתגוננות – אני מאוד אוהב את חברה שלי. יש לנו סקס טוב עם אורגזמות, של שנינו, ובכל זאת - מפעם לפעם יוצא שאני... מאונן. למה? כי אני רוצה. לא, אין לי פנטזיות בגידה. אני נמשך לחברה שלי בטירוף גם אחרי יותר משנה ביחד, אבל הליבידו שלי - יש לו דעה וצרכים משלו, למרות שעדיין התחושה שאני עושה משהו לא בסדר, כמעט בוגד בה, באהובתי, מציפה את ראשי ומבלבלת.

הרי איך אפשר כמעט לבגוד? או שאני בוגד או שלא. לא? אני לא רוצה להיות עם אף אחת אחרת. יותר מכך, אם אני הולך ברחוב או רחמנא לצלן - בים, ובאופן מפתיע אני לא בחוף הנפרד, ואני מבחין במישהי שמתעקשת להיכנס לי לרשתית – חטאתי?

מפלצת האוננות

כשהייתי רווק זה היה בלתי נשלט - לבדוק, לחקור, לפנטז. זה משהו אוטומטי שהמוח שלך עושה (היי, הוא עשה את זה גם על חברה שלי עוד לפני שהיא נהייתה חברה שלי), אז ברגע שנכנסתי לזוגיות כל המנגנון הזה של תשוקות וגירויים ויזואליים ופנטזיות, כל המנגנון הזה אמור באיזה הלך קסם להיכנס באופן מודע ורצוני לקיפאון?

כאילו, איך אני אמור לשתק מנגנון אינסטינקטיבי שכזה, מנגנון שפעל ללא ליאות ואף הניע אותי בסופו של דבר למצוא בת זוג שתפרה את זרעי ביום מן הימים? זה באינסטינקט שלנו לחוש תשוקה. כמעט כמו להרגיש רעב, לפתוח עיניים כשמתעוררים או לשאוף אוויר לריאות. מה, באמת הייתם מבקשים מאדם להפסיק לנשום? אז גם התשוקות שלי הן לא כלב.

חוץ מזה, רופאים, פסיכולוגים, אנתרופולוגים ועוד אנשים בשולי החברה אומרים גם שאוננות חשובה לפריון, שהגיוון הכרחי לשמירה על רעננות ביחסי המין עם בן זוג קבוע. שרגשות האשם - מקורן בדתות שמלמדות אותנו על התנזרות ועל נידה, כאילו מין זה דבר מלוכלך. אבל בהתגוששות האחרונה שלי עם מפלצת האוננות, חברה שלי תפסה אותי עם המכנסיים למטה, ויותר מילולי מזה אי אפשר להיות.

התכניות שלה התבטלו, וכך יצא שבעודי מתייחד לי עם המועדפים שלי באינטרנט, או יותר נכון - המועדפות, היא פתחה את הדלת. אלוהים, הכל קרה כל כך מהר. לא היה זמן: תחילה שמעתי את גישוש ידיה בתוך התיק, את שקשוק המפתחות מעבר לדלת.

מיהרתי להמשך המסדרון כדי להרוויח עוד זמן להסברים, אבל אז נזכרתי שהשארתי ראיות מרשיעות: מכנסיים וגרביים זרוקים בלי סיבה, אתרים מובחרים (בז'אנר שלהם לפחות) פתוחים לרווחה שחור על גבי מחשב, או יותר נכון – כחול על גבי מחשב. כל זה לקח לא יותר מארבע שניות. היא לא הייתה צריכה יותר מארבע שניות נוספות בשביל להבין שאני לא מקפל כביסה בלבוש מינימליסטי ומשלים את האווירה עם פסקול של פורנו.

אני חושב שבדיוק מזה חששתי. בדיוק מסיטואציה כזו רציתי להימנע. ההתמודדות שלה עם העובדה שחיי המין שלי חיים גם בלעדיה ודאי תפגע בה, ובהשלכה תפגע בנו. ואז... היא הייתה יכולה להגיד איכס. היא הייתה יכולה להיעלב ולעשות לי סצנה על זה שהיא השמינה ובגלל זה אני כבר לא נמשך אליה (שזה ממש שטויות!).

היא הייתה יכולה לצאת מהבית ולחשוב שלא ראתה את המפלצת, שזה סתם היה חלום רע. סיוט. שאין שום דבר מתחת למיטה. אבל היא בחרה באופציה אחרת, וכמו תמיד היא הפתיעה אותי.

היא אמרה שזה מדליק אותה, ובחיוך ממזרי משכה אותי אל חדר השינה.

בואו להכיר רווקים ורווקות בפייסבוק של ערוץ יחסים