שתף קטע נבחר

רצה לקבל את הפנסיה של אשתו שכמעט רצח

בית המשפט העליון הפך החלטה של בית המשפט לענייני משפחה שאישר לגבר שניסה לרצוח את אשתו לקבל חלק מהפנסיה שלה

בית המשפט העליון קבע היום (ג') בפסיקה תקדימית כי אדם שניסה לרצוח את אשתו ופצע אותה קשה לא יוכל לחלוק עמה את הפנסיה שלה, כחלק מחלוקת הרכוש בהליך הגירושין. "אדם אינו יכול ליהנות מזכויות התלויות בחייה של אישה, שאת חייה ביקש ליטול".

 

עוד בחדשות:

 

באוקטובר 2000, לאחר שהיו נשואים 25 שנה ונולדו להם ארבעה ילדים ניסה הבעל לרצוח את אשתו. הוא תקף אותה בסכין ופצע אותה באופן קשה לעיני בנם הקטין. הוא הורשע בניסיון רצח ובעבירות אלימות נוספות, ונגזרו עליו 13 שנות מאסר.

 

במקביל להליך הפלילי השניים התגרשו, והגישו תביעות הדדיות לבית המשפט לענייני משפחה לעניין חלוקת הרכוש בניהם. בין היתר עסקו התביעות בזכויות הפנסיוניות שצברה האישה במקום עבודתה. חוק יחסי ממון קובע כי "עם התרת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כל נכסי בני הזוג", למעט מקרים שבהם מתקיימות "נסיבות מיוחדות".

 

האישה שיוצגה על ידי עורכת הדין מיכל שקד, טענה בפני בית המשפט לענייני משפחה ובהמשך בפני בית המשפט המחוזי כי "נסיבות מיוחדות" הן גם אלימות קשה בין בני הזוג, כמו במקרה שלה. היא טענה שנוכח ניסיונו של בעלה לשעבר לרצוח אותה אין הוא זכאי ליהנות מפירות הרכוש שנצבר לצדדים יחד, ובפרט לא מהזכויות הסוציאליות שנצברו לה במקום עבודתה.

 

בית המשפט לענייני משפחה קבע שהחוק מאפשר להפעיל את הסעיף החריג רק ביחס לנסיבות שהן בעלות אופי כלכלי. נסיבות בעלות היבט פלילי, נקבע, אינן מצדיקות סטייה מעיקרון החלוקה השווה. בית המשפט לענייני משפחה הורה בסופו של דבר לאישה להעביר לגרושה תשלום מיידי וחד-פעמי בסך 160,760 שקל, וכן להעביר לידיו חלק קבוע מהגמלה המשולמת לה מדי חודש.

 

האישה ערערה לבית המשפט העליון, וביססה את טענתה על טעמי הגינות וצדק ועל ההכרה בקדושת חייו של כל אדם, וביקשה להשוות את העניין לחוק הירושה, השולל את זכאותו של רוצח או של אדם שהרג לרשת את קורבנו. הבעל טען מנגד שהערעור לא מעלה כל שאלה משפטית חדשה וכבר נקבע פעמים רבות בעבר כי בחלוקת משאבים בין בני זוג, לא מביאים בחשבון היבטים של אשמה, וכי האישה מבקשת להשתלט על רכושו.

 

לא יקבל את הפנסיה של גרושתו

השופטים חנן מלצר, ניל הנדל ודפנה ברק ארז הפכו בפסק דין תקדימי את החלטת בתי המשפט לעניין זכויות הפנסיה של האישה, וקבעו כי היא איננה צריכה להתחלק בזכויות הפנסיה שלה עם מי שביקש לרצוח אותה. יחד עם זאת ציינו השופטים כי אין במקרה הספציפי להשליך על מקרים אחרים, וכל מקרה ייבדק לגופו.

  

"לשיטתי, השאלה שבפנינו אינה "הרצחת וגם ירשת". השאלה היא מעט שונה, אך חדה לא פחות: היוכל אדם ליהנות מזכויות התלויות בחייה של אשה, שאת חייה ביקש ליטול? אני סבורה כי גם על שאלה זו ראוי להשיב בשלילה", קבעה השופטת דפנה ברק-ארז בפסק דינה.

  

ברק-ארז נימקה כי במקרים קיצוניים של אלימות, יש לקחת אותה בחשבון בעת חלוקת המשאבים בין בני הזוג. "אני סבורה כי אדם שניסה ליטול את חייה של אשתו מנוע כעת, לאחר שלא מימש את חפצו, מהעלאת הטענה שיש לראות באשתו אדם חי לצורך השתתפות בזכויות הפנסיה שלה", הוסיפה ברק-ארז וציינה כי עמדתה מתחזקת נוכח העובדה שאם היה מצליח לרצוח את אשתו, לא היה זכאי לאותם כספים.

  

הבעל, נקבע בבית המשפט העליון, לא יתחלק עם גרושתו בזכויות הפניסה החודשית שלה, ויחזיר לה את כל התשלומים שקיבל על חשבון זכויות הפנסיה שלה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. היקף הפיצוי הכולל נאמד במאות אלפי שקלים. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד מיכל שקד
מומלצים