שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדריך: כל סוגי הטיפולים להפרעות קשב וריכוז
    טיפול בהפרעת קשב וריכוז לרוב מתקשר אך ורק לתחום התרופתי. אך ההפרעה נוגעת גם בתחום החברתי, המשפחתי וכמובן הלימודי, וגם בהם יש לטפל. ד"ר נעמי וורמברנד מסבירה איזה סוגי טיפולים יש בנמצא - ולמי הם מתאימים. כתבה שלישית בסדרה

    על אף שהמדע טוען שמדובר בתופעה פיזיולוגית, החשדנות כלפי הפרעת קשב וריכוז היא גדולה מאוד. ישנם מי שחושבים כי מדובר בכלל בתירוץ שכל מטרתו להתחמק מאחריות. אחרים טוענים כי "הכל בראש".

     

    מכאן עולה הספק: האם יש לגיטימציה לטפל בהפרעה באמעות חומרים כימיים מבלי שהוכחה בוודאות קיומה של ההפרעה? והאם, בכלל, נכון "להתפנק" ולחפש פתרונות קלים במקום להתמודד ולנהל מאבק קיומי עם מה שהטבע ברא ונתן?

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

      

    הכתבות הקודמות בסדרה על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים :

    הפרעת קשב וריכוז: למה חשוב לבצע איבחון?

    כבר בגיל הרך: כך תזהו שהילד סובל מהפרעת קשב

     

    אפשר להסתכל על השאלות האלה מהיבט פילוסופי (העוסק בשאלה של משמעות וחשיבות הסבל בעולם), אולם אני בוחרת דווקא את הכיוון הפרקטי יותר. ויקטור פרנקל, בספרו "האדם מחפש משמעות", טען כי "חיים פירושם, בסופו של דבר, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו של אדם, וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי הרף לפני כל יחיד ויחיד".

     

    לתפיסתי, כדי שאנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז יוכלו לממש את התפקידים שלהם בעולם ולהביא לידי ביטוי את שלל הכישורים הקיימים בתוכם, הם חייבים לקחת אחריות ולטפל בבעיות ובקשיים שחוסמים את דרכם להגשמה עצמית. לא ציכים - חייבים! חוסר טיפול משמעותו השלמה עם הבינוניות, עם תחושת הכישלון, עם הדימוי העצמי שעוצר מלהעיז, אובדן משמעותי של יצירתיות ותרומה לעולם והסתפקות בלתי מוצדקת במועט.

     

    "טיפול" אין פירושו בהכרח פנייה לגורם חיצוני. יש מי שיכולים לבצע "חיזוק עצמי" ולהגיע לרמות מודעות ותפקוד ראויים בכוחות עצמם. אולם, מניסיוני, ברוב המקרים נדרשת "עין שלישית" - מקצועית, מבינה, רגישה, אובייקטיבית יחסית, מאמינה ומחזקת. דמות כזו יכולה להיות כאבן שואבת בשינוי מהלך החיים ואיכותם.

     

    מהו "טיפול" בהפרעת קשב ומתי כדאי להתחיל?

    טיפול הינו תהליך סיוע שנועד לאפשר למטופל, ילד או מבוגר, לזהות ולהתגבר על מעצורים פנימיים וחיצוניים

    שמונעים ממנו לממש במידה מספקת את האתגרים החשובים לו ולשמור על איכות חיים ורווחה נפשית. כשמדובר בהפרעת קשב המעצורים הפנימיים נובעים ממבנה ותפקוד פיזיולוגי במוח, אולם הם "מתנפחים" ככל שהזמן נוקף והקושי אינו מזוהה ואיננו מטופל. הסיבה לכך היא שלמעצורים הפנימיים מתווספים חסמים חיצוניים שמקורם בסביבה, שאינה מבינה או מגיבה לקשיים בדרך הולמת.

     

    על כן, אבחון וטיפול בהפרעת קשב מן הראוי שיתחילו מוקדם בילדות. לא בפזיזות, חלילה. יש צורך לוודא שאכן הסימפטומים אובחנו באופן מקצועי ומעמיק והמסקנה היא שמדובר בהפרעת קשב. "היד הקלה על ההדק" באבחון היא מסוכנת. אולם מעת שאובחן הקושי, מן הראוי להתחיל לטפל. בכך יחסכו מהילד הסימפטומים מהשניים, הבלתי הכרחיים, שנובעים מחוסר אבחון והתייחסות מתאימה.

     

    רבים מבעלי הפרעות הקשב הבלתי מטופלים מפרשים את הקשיים שלהם כסוג של "טפשות, עצלנות ואופי לקוי", ועם הזמן מאבדים אמון בעצמם ובאחרים. הם מאמצים לעצמם סגנון התנהלות של הימנעות והתנהגות השרדותית שפוגעת מאד בחייהם. כל זה מיותר. אבחון וטיפול מוקדמים יאפשרו התמודדות עם ההפרעה הראשונית "הנקייה" יחסית, ולא יהייה צורך להשקיע מאמץ טיפולי עצום בכל התוצרים המשניים הנילווים כגון תפקוד לימודי נמוך מהיכולת האמיתית, מצבי רוח קשים, מחשבות שליליות אוטומטיות, מערכות יחסים פגועות ותעסוקה בלתי מספקת.

     

    מהם סוגי הטיפולים המתאימים לבעלי הפרעות הקשב? כאשר ילד עם הפרעת קשב מבטא מצוקה, עומדות בפני הוריו אפשרויות טיפוליות מסוגים שונים: טיפולים בילד עצמו - הכוללים טיפולים פיזיים, לימודיים, רגשיים, חברתיים, התנהגותיים; וטיפולים בסביבת הילד - הכוללים הדרכת הורים, קשר עם מערכת בית הספר ושילוב בחינוך הבלתי פורמלי.

     

    טיפולים פיזיים

    טיפול תרופתי

    הורים רבים חוששים מהטיפול התרופתי, שכרוך, להגדרתם, ב"התערבות של חומרים כימיים במוח". סביב הטיפול הזה כרוכים פחדים, סטיגמות, תפיסות חיים רוחניות כאלה ואחרות, חשש מתופעות לוואי, חוסר אמון במערכת האבחונים ועוד. מן הראוי שכל הורה העומד בפני הכרעה מסוג זה יבחן את הדברים לעומק וינהג על פי עובדות וידע מתקדם.

     

    עיקר יתרונו של הטיפול התרופתי, כפי שעולה מאינספור מחקרים ברחבי העולם, הוא במה שניתן לכנות "יעילות תשתיתית", כלומר, בשעות ההשפעה שלה, התרופה מייצרת במוח מצב נוירולוגי שמדמה מצב תקין יחסית. זה מאפשר לילד מפגש יותר יעיל עם העולם, תחושת תקינות של "אני חלק מהעולם הזה" ויכולת להשתלב ולמצות את החוויות באופן יותר מספק.

     

    כאשר הילד מגיע לטיפול בגיל בוגר יותר, התשתית התרופתית פעמים רבות כבר לא מספיקה. יש פגיעות מצטברות שהטיפול

    התרופתי איננו יכול לפצות עליהן. לדוגמה, ילד שכבר פיתח פחד ממתמטיקה כי לא הצליח לקלוט את סדר הפעולות או את לוח הכפל בעל פה, לא יתחיל להתיידד עם המקצוע באופן אוטומטי בהשפעת התרופה. מאידך, יש סיכוי טוב שהוא יתחיל להשתתף בשיעורי המתמטיקה ולהבין את התכנים ותהיה בידו האפשרות במשך הזמן להשלים חסרים בהצלחה. הצלחה זו תוכל גם לשפר בעתיד את התחושה שהתפתחה סביב הקושי ש"כלום כבר לא יצא ממני". ברור שאת השינוי הזה התרופה בפני עצמה לא יכולה לעשות.

     

    פעילות גופנית

    הוכח שפעילות גופנית משפרת מאוד את ההרגשה הכללית של ילדים עם הפרעות קשב. התנועתיות המוגברת מאפשרת למוח לייצר יותר אנדרנלין, המעורר את האזורים במוח האחראים על התכנון, הארגון וכישורי הביצוע. אנו רואים את הנטייה של הילדים בעלי הפרעות הקשב לנוע בשיעור בחוסר נוחות בכיסא, לקום, לפטפט, לקשקש במחברת, להניע את הרגליים, לצאת ולחזור, לרוץ בהפסקות ועוד. כל אלה יוצרים עוררות מוחית שנותנת להם, לפי עדותם, יכולת ממושכת יותר להתרכז במשימות. יש המעידים כי הזמן הטוב ביותר שלהם להפנים חומר לימודי הוא תוך כדי ריצה על שפת הים או בזמן שהם מטפסים על ההר. חשוב גם לציין שעבור ילדים עם הפרעת קשב המצליחים בספורט, ויש רבים כאלה, ההצלחה הזו היא עוגן וקרש קפיצה לרכישת מעמד חברתי ויוקרה בקרב בני גילם.

     

    טיפולים לימודיים

    אסטרטגיות למידה 

    החוויה הדרמטית ביותר בחייו של כל ילד היא ההצלחה שלו בבית הספר. אמנם נראה ילדים שכבר "לא שמים" על הלימודים, אולם לרוב מדובר בתוצאה של ניסיון ממושך, שלא צלח, להיות כמו כולם, להצליח ולא לאכזב את ההורים.

     

    ילדים מודדים את ערכם על פי הצלחתם בלימודים. כשאומרים להם: "יש לך פוטנציאל..." הם "לא קונים" את ההבטחה אם אין לה הוכחות. הם צריכים לראות את זה שחור על גבי לבן.

     

    ילדים עם הפרעות קשב חווים לרוב אכזבות לימודיות. לכן, הדרך אל התיקון עוברת דרך ההצלחה הלימודית. אולם אליה וקוץ בה. אותם ילדים נוטים לפרש את ההצלחה שלהם כנובעת מגורמים חיצוניים, שאינם קשורים בהם. ילד עם הפרעת קשב שהצליח במבחן יפרש את האירוע כ"מבחן קל, המורה לימדה אותי הכל, אני זכרתי בעל פה אבל לא באמת הבנתי, היה לי מזל...". כדי שהילד ייחס את ההצלחה לעצמו הוא חייב להרגיש שזה קרה בזכותו. הדבר אפשרי אך ורק אם הילד יקבל כלים להיות לומד עצמאי, שיודע מה עליו לעשות כדי להצליח וממה להימנע. הציון שהוא יקבל יהייה פרי עמלו, והוא ידע להעריך את עצמו על כך.

     

    לכן, הטיפול הנדרש הוא פיתוח כלים לימודיים, מה שמכונה "אסטרטגיות למידה" שאותן יוכל להפעיל בעת הלמידה ויהיו מותאמות אליו בתפירה אישית. יש צורך לחבר אותו למורה מיומנת כדי שתעבוד איתו על גילוי סגנון הלמידה המתאים לו, האסטרטגיות האפקטיביות לקשייו ותאמן אותו כך שדרכי התמודדות אלה יהפכו לחלק בלתי נפרד מכל תהליכי הלמידה שלו.

     

    חשוב לציין שאסטרטגיות אלה אמורות להתפרס על מספר תחומים:

    -התחום האקדמי: אסטרטגיות לקריאה יעילה, כתיבה נכונה, הכנת עבודה, למידה למבחנים, מתן תשובות מלאות וכו'.

    -אסטרטגיות בתחום ה"תלמידאות": איך לארגן את הזמן שלי כדי להגיע לשיעור בזמן, ארגון חומרי הלמידה, ארגון מרחב הלמידה.

    -אסטרטגיות לייצוג עצמי ובקשת עזרה: כיצד להסביר לסביבתי הרלוונטית את צרכי, לעמוד על זכויותי, לבקש מהסביבה בצורה הולמת עזרה שנדרשת לי וכדומה.

     

    טיפולים רגשיים

    טיפולים פסיכולוגיים

    החיים בצל הפרעת הקשב מזרזים הופעתם של תסמינים רגשיים נילווים. חלקם הם ראשוניים, קשורים לתסמונת עצמה, וחלקם מתפתחים כביטויים משניים לקשיים המתמשכים בהתמודדות. רבים מהילדים עם הפרעות הקשב סובלים מחרדות, מצבי רוח ירודים או דכאוניים, תופעות כפייתיות, סגירות רגשית ובדידות חברתית.

    לכן חשוב מאד לאבחן את התופעות הנילוות האלה ולתת להן תשובות מקצועיות על ידי פסיכולוגים, תרפיסטים, מאמנים ומטפלים ב-CBT. ככל שהילד צעיר יותר כך הגישות תהיינה עקיפות יותר, כגון באמצעות משחקים או שימוש בארגז חול, בטיפול באמצעות אומנות, או דרך מפגש עם בעלי חיים.

     

    טיפולים פסיכו-חינוכיים

    בגיל ההתבגרות, עם ההתפתחות הקוגניטיבית והיכולת לחשיבה גבוהה, ניתן לסייע על ידי טיפול פסיכו-חינוכי ישיר יותר. לדוגמה:

     

    -ידע ומודעות: חשוב מאוד שהמתבגר בעל ההפרעה יבין את התופעה ברמה המדעית וברמה הפרקטית, כלומר מהם מאפייני ההפרעה ואיך היא משפיעה בכל רגע על חייו. חשוב לא פחות להבין את המחשבות והרגשות שהתפתחו כתוצאה מכך וכיצד הם משפיעים על ההתנהגות הגלויה. למשל, אני התחצפתי אל המורה כתוצאה ממהלך עניינים אופייני: רגישות גבוהה לדימוי שלי שגרם לכך שההערה של המורה הציפה אותי רגשית ועוררה את הבושה הגדולה שלי. מכאן, נבעה התפרצות של התנהגות אימפולסיבית, מבלי לחשוב לרגע על התוצאות הצפויות לי בעקבותיה. וזה חזר על עצמו שוב ושוב. אם המתבגר יוכל להבין כך את עצמו, זה נותן קוד זיהוי לכל מה שקרה וקורה לו בחיים. הבנה זו אמורה, במשך הזמן, להביא לקבלה ולהשלמה עם הקושי. זה שחרור, זה חופש, זו תקווה חדשה.

     

    -ביטוי רגשי: ההתמודדות עם הפרעת הקשב כרוכה, לעתים, בתחושות של תסכול, כעס, סבל ואף יאוש. חשוב שהמתבגר יוכל לקבל מקום לביטוי הרגשות האלה, יהפוך אותם מעמומים למודעים, ויקבל כתף של אמפטיה וחיזוק.

     

    -הצבת מטרות חדשות: רבים מקרב המתבגרים בעלי הפרעות הקשב חיים ללא הגדרה של מטרות, או מספחים לעצמם מטרות של ברירת מחדל או לחליפין מפתחים פנטזיה של כל יכול. לכן, חשוב ללמד אותם להציב מטרות ריאליות ואף מאתגרות, ולסייע להם בחיפוש הדרך היעילה להגשמתן. לשם כך, נדרש למפות נקודות חוזק והרגלים חיוביים ומועילים ולהעצים אותם, ובו זמנית לנסות לעקוף נקודות תורפה והרגלים ישנים על ידי פתרונות מוצלחים יותר. זוהי פעולה כוללת של התעצמות.

     

    טיפולים נילווים

    הרפואה האלטרנטיבית מציעה היום מגוון רחב של טיפולים משלימים, פיזיים ומנטליים, שנועדו בעיקר להרגעה, התמקדות, שליטה, ויסות חושי, חיזוק תפקודים קוגניטיביים כגון זיכרון, תכנון ושמירה על רצף. חשוב לשים לב שעם כל יעילותם, עד שלא יוכח אחרת, ההישענות עליהם כטיפול יחיד, העומד בפני עצמו, מביאה, ברוב המקרים, לעוגמת נפש.

     

    טיפולים חברתיים

    פיתוח כישורים חברתיים 

    חלק מבעלי הפרעות הקשב הם בעלי כישורים חברתיים מצויינים, ופעמים רבות הם מפצים בעזרתם על הקשיים האקדמיים. ניתן למצוא ביניהם מנהיגים בכתה, מדריכים בתנועת הנוער, מארגני אירועים ומגשרים חברתיים. אולם חלק מהם סובלים מקשיים חברתיים על רקע מאפייני הפרעת הקשב הראשוניים (אימפולסיביות, עודף תנועתיות, חוסר הקשבה, קושי באיפוק, קושי לשמור על חוקי משחק, חוסר סבילות להפסד) ועל רקע מאפיינים משניים (דימוי עצמי נמוך, צורך לרצות, קושי בפרשנות מצבים חברתיים, חוסר תשומת לב לרמזים חברתיים ועוד). על כן, יש להציע לאלה המתקשים מבחינה חברתית טיפול שמחזק מיומנויות חברתיות. דרך טובה היא על ידי השתתפות בקבוצה של בני הגיל, שבה נעשית הלמידה החברתית באופן מבוקר על ידי מטפל ששומר על הגבולות בתוך הקבוצה, מאתגר מצד אחד אבל מגן מפני לחצים חברתיים מצד שני.

     

    טיפולים התנהגותיים

    אימון אישי (קואצ'ינג) או cbt 

    קושי אופייני לילדים ומתבגרים עם הפרעות הקשב הוא ההתנהגות שלהם (בבית ספר קוראים לזה "בעיות משמעת" - הם לא נשמעים למה שדורשים מהם מבחינת ההתנהגות וקבלת הכללים). הם מתקשים בכך גם משום שכללי התנהגות דורשים דיוק, איפוק וגמישות, וגם משום שהם דורשים שיקול דעת, איזון רגשי וויתור על צורך מיידי כדי להתאים את עצמי לסביבה. כל אלה הם אתגרים לא פשוטים לבעלי הפרעות הקשב, שתכונותיהם הבסיסיות מנוגדות לנורמות התנהגות אלה.

     

    לכן, נדרש להם אימון התנהגותי. להכיר ולהבין חוקי התנהגות, ללמוד כיצד לעצור לפני ביצוע ההתנהגות, ללמוד לבחור התנהגות מתוך שיקולי דעת ולא בפזיזות, להיות אמפטי עם הזולת כדי להבין כיצד ההתנהגות שלי תשפיע עליו וכדומה.

     

    תהליכי האימון עשויים להיות מאוד יעילים ללמידת התנהגויות, תוך הבנה של הילד את המחשבות והרגשות שקדמו להתנהגויות אלה ורכישה בפועל של כלים לבחירה יותר מותאמת של ההתנהגות.

     

    הדרכת הורים 

    ההורים, בכל שלב של חיי הילדים, הם המשענת העיקרית, הגורם המרכזי שיכריע את נתיב חייו של הילד. בדור שלנו רוב ההורים אינם יודעים עדיין מספיק על תופעת הפרעת הקשב. מבחינתם של הורים רבים המושג "הפרעה" הוא מופרך והכל תלוי ברצונו של הילד. גם כשיש קבלה של המצב, יש בלבול גדול באשר לדרך שבה ניתן לסייע. התסכול והכעס של ההורים על חוסר ההתקדמות של הילד ועל ההפרעות שהוא גורם בסביבה מייצרים מתחים גדולים בתוך הבית ומשפיעים על האווירה הכוללת בתוכו. על כן, טיפול עקרוני שלא ניתן לפסוח עליו הוא מה שקרוי "הדרכת הורים". מדובר בשיחות ליווי של איש מקצוע שמזהה את המצוקה בתוך המשפחה, נותן מקום למצוקה של ההורים מול ההתמודדות, מלמד אותם את משמעות ההפרעה, מקנה להם כלים מעשיים וכלים דיאלוגיים להתמודדות יעילה יותר. מחקרים מראים שכאשר מדובר בילדים, האלמנט הזה בתוכנית הטיפול הוא חיוני.

     

    קשר עם מערכת בית הספר

    בית הספר הוא הבית השני של הילד, וכך גם חשיבותו לכל אלמנט של התפתחותו. ילדים עם הפרעת קשב מציבים אתגר לא פשוט למורה. מדובר בילדים מוכשרים, מעוררי אהדה, מוכשרים בתחומים רבים. המורה מודע ליכולות הגבוהות מחד, וחווה את הכישלונות וחוסר ההתקדמות המספקת מאידך. זה יוצר תסכול גדול. הכיתה ההומה בילדים, שכל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו, לא משאירה למורה מרחב מספיק להתמסר לילד עם הפרעת הקשב, שזקוק להתייחסות ספציפית ומוגברת. המורה לרוב גם איננו רוכש בהשכלתו כלים מספיק רחבים להבנת התופעה ולטיפול בה. על כן, חשוב מאד שהקשר של ההורים עם בית הספר יחזק את המורה ויתן לו גיבוי ופרספקטיבה נוספת על הילד. התנצחות מול בית הספר רק תעורר הגנתיות מכל הצדדים ותרחיק את הילד עוד יותר מההצלחה.

     

    בצד זה, חשוב שההורים יהיו עירניים לגבי מה שקורה לילד בסביבה הבית ספרית. לעתים, הכתה גדולה מדי עבור הילד. לעתים רמת הדרישות והאווירה ההישגית יוצרים לחץ גדול ולא מאפשרים למידה, לעתים תנאי הלמידה הם רעשניים, מסיחים ומגרים מדי ברמה החושית. יש לבחון האם הילד נמצא בסביבה בית ספרית שתואמת למאפייני הפרעת הקשב שלו ולא מחייבת אותו לחיות במציאות שהיא בלתי אפשרית עבורו. חשוב לסייע לבית הספר ליצור עבור הילד "התאמות בית ספריות" גם בלמידה, גם בתנאי המבחן וגם בתנאים הפיזיים של הכיתה ובית הספר.

     

    שילוב בחינוך הבלתי פורמלי

    אכן, יש חיים אחרי בית הספר. ישנם הורים לילדים בעלי הפרעות קשב שמונעים מהילדים שלהם את החלק החשוב הזה של היום.

    כיוון שלא מילאו את הציפיות של הלמידה בבוקר, ההורים יכפו עליהם יום לימודים נוסף בשעות אחר הצהריים. האפקטיביות של הנוהל הזה היא נמוכה. כמובן שלמידה בבית היא נדבך בעל ערך, אולם הכל במידתיות. הילד עם הפרעת הקשב יכול לפתח את עצמו כאדם וכבעל ערך בשעות אחר הצהריים בפעילות בלתי פורמלית. זה יתן לו שמחה, הצלחה, חברים, עניין, תקווה, מוטיבציה, גאווה - ומה לא. יש להציע לו מגוון רחב ביותר של אפשרויות כדי שיתנסה בהם ויוכל לגלות את תחומי העניין שלו ואת המקומות שגורמים לו לחוש קרוב אל החיים ואל התשוקות האמיתיות שלו.

     

    לסיכום, הדברים שנכתבו כאן מצביעים על המורכבות בקבלת החלטה על טיפול. האפשרויות הן רבות ומגוונות ואף מבלבלות. כל ילד הוא עולם אחר. יש להתחשב במצבו, בסדר העדיפויות שלו ברגע נתון, בכוחות הנפש שלו להתמודד. מאבחן מיומן או איש מקצוע בתחום יכול להציע כיוון, אולם ההורים והילד חייבים לעשות גם הם חשיבה לעומק ולא להפיל על הילד עודף טיפולים מכל הבא ליד, שבסופו של דבר הוא ילך בתוכו לאיבוד או לחליפין להתעלם מהצורך בתקווה ש"הוא יגדל וזה יעבור".





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הפרעת קשב וריכוז. חשוב להתחיל בטיפול בשלב מוקדם
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים