פירון ל-ynet: "בעוד חודשיים נפרסם טבלה עם הקריטריונים לפטור מפסיכומטרי"
בראיון לאולפן ynet הסביר שר החינוך מה ישתנה בעקבות הרפורמה במשרדו. על הפטור מפסיכומטרי שתנאיו טרם נקבעו: "יגביר הנגישות להשכלה הגבוהה ויגביר את המוטיבציה להצטיין". על צמצום בחינות הבגרות: "פיתחנו תרבות של רמייה". על הבגרות בספרות: "מה מספר לומדי הספרות באקדמיה?". צפו
תאריך יעד כבר יש, מידע מפורט - פחות: הרפורמה "ישראל עולה כיתה" במערכת החינוך תיכנס לתוקף החל מהראשון לספטמבר. שר החינוך, שי פירון, אמר בראיון ל-ynet כי בעוד חודשיים תוצג טבלה מפורטת שבה ייקבעו הקריטריונים לקבלת תלמידים לאוניברסיטאות על סמך ציוני תעודת הבגרות או פסיכומטרי. פקולטות ההנדסה והרפואה יוחרגו מהתוכנית. פירון טוען כי המצב הנוכחי הוא "רמייה", בעוד שהמהפכה שהוא מציע תביא את תלמידי ישראל למאה ה-21.
עוד בחדשות ynet:
על פי פירון, התוכנית החדשה תעשיר את הלמידה ותכלול, כמקובל בעולם, עבודות, עבודות חקר, תלקיטים, פעילות קהילתית ועוד. "בחינות הבגרות תחלנה בכיתה י' אלא בכיתה יא', ותאפשרנה להעמיק בלמידה בכיתה י'. מספר הבחינות יירד לעשר במקום 20, וכל תלמיד בישראל יחויב בפעילות קהילתית בכיתה י', יא' ויב'", אומר שר החינוך. "אם תלמיד ילמד בגישה הזו ויגיע לתעודת בגרות היא תהווה מבחן יחיד לכניסה לאוניברסיטה. זה קיצור דרך משמעותי לכל בוגר של מערכת החינוך הישראלית. תלמידים יצטרכו לבחור בין בגרות לפסיכומטרי בכניסה לאוניברסיטאות".
"אני לא הודעתי על רפורמה בפסיכומטרי אלא על תוכנית שמשמעותה שינוי תרבותי עמוק, שמעביר את ישראל ללמידת שינון ולמידה שמבוססת על הבנה ומעבירה את ישראל למאה ה-21", אמר פירון. "היא כוללת את הרחבת האמון העצמי והרחבה האוטונומיה העצמית כדי שכל מנהל יוכל לתרום. בגיל התיכון, בחינות הבגרות תתחלנה בכיתה י"א ותאפשר להעמיק את הלמידה בכיתות י'. ממוצע של 10 בחינות. זה שינוי דרמטי במספר הבחינות של תלמיד וכל תלמיד יחויב בפעילות חברתית במהלך שנות העל-יסודי".
על פי חזונו של השר פירון, תהפוך תעודת הבגרות לכלי משמעותי יותר. "התעודה תהווה אבן דרך לכניסה לאוניברסיטה", הוא אומר. "תלמיד לא יוכל לגשת גם וגם. היום עשינו את הפעימה השנייה ברפורמה שלנו במבנה הפדגוגי. עברנו שלב נוסף בתהליך שבו אנחנו מגדירים את הלמידה והאיכות שלה. נתאזר בסבלנות ונטפל גם בסוגיית ההשכלה הגבוהה. בעוד חודשיים נפרסם טבלה שבה יפורסמו כל הפקולטות שבהן יהיה כתוב איך יהיה אפשר להתקבל לפי בגרויות או פסיכומטרי. התלמידים יידעו בדיוק מה נדרש מהם, איזה מבחן כניסה צריך באיזה פקולטות, למעט הנדסה ורפואה. זה יגדיל את הנגישות להשכלה הגבוהה ואת הרצון להצטיין. אני מקווה שמערכת החינוך תמשיך להיות הקטר של החברה הישראלית".
"באנו לשחרר, לאפשר, לתת הזדמנות אחרת"
שר החינוך התייחס גם לביקורת הציבורית שאולי תגיע בעקבות הכינוס לאשכולות, ולדבריו הדבר יובא לדיון ציבורי. "יש לי תחושה שאנחנו מדברים בנדמה לי. נגיד היום יש בחינת בגרות בספרות, אז מה מספר לומדי הספרות באקדמיה? נגיד היום יש בחינת בגרות בתנ"ך, זה באמת מבטיח שיותר תלמידים ילמדו תנ"ך? האם לא פיתחנו תרבות של רמייה? קראתי היום לבחינות הבגרות עגל זהב שבה תלמידים רוכשים תקצירים שבה תלמידים מתעסקים. בשפה הישנה יש הכל חוץ מאמת פדגוגית או חינוכית".
עוד הוסיף פירון: "הבוגר הישראלי מגיע למכינה הקדם צבאית ופתאום הוא לומד שם ספרות ותנ"ך בלי מבחן, הוא מרגיש שהוא פורח, והוא אומר 'למה הסתירו את זה ממני, למה לא נתנו לי את האופציה להסתקרן, למה לא נתנו לי את האופציה'. יש לנו מורים מעוררי השראה אבל המערכת, אני, משרד החינוך, לא נותנים להם את ההזדמנות. אז באנו לשחרר, באנו לאפשר, באנו לתת הזדמנות ללמידה אחרת במערכת החינוך הישראלית".
באשר לעלויות אמר פירון כי "התוכנית תעלה כסף כי לבדוק עבודת חקר עולה יותר מאשר לבדוק מבחן.
אנחנו לא מחפשים לחסוך אלא לבנות את התלמיד של העתיד".
במסיבת עיתונאים מוקדם יותר הוצגה התוכנית החדשה, שבבסיסה צמצום מספר בחינות הבגרות מ-15 לעשר, תוך קיבוץ מקצועות לשלושה אשכולות מרכזיים. על פי החלוקה החדשה יכללו מקצועות הספרות והלשון באשכול עברית, היסטוריה ואזרחות ייכנסו לאשכול "ידע עם מדינה ועולם", ואשכול שלישי תחת השם "מורשת ותרבות" יכלול את מקצועת התנ"ך, תושב"ע, מחשבת ישראל, לימודי דתות. הציונים לתלמידים יינתנו בשכלול הציונים של הבחינות בכל אשכול, ותנאי הסף לתעודת בגרות יהיו 21 יחידות. מקצועות המתמטיקה והאנגלית יישארו כפי שהיו ולא ייכנסו לאשכולות.
לפנייה לכתב/ת 
