שתף קטע נבחר

למען השם: למה יש יותר מזרחים מפרידמנים?

רשימת 500 שמות המשפחה הנפוצים בישראל - שלב השאלות והתשובות: למה השמות האשכנזיים מחוץ לצמרת? מה המקור של פרץ? לאן נעלמו הרוסים? ומהו השם שגורם לבלבול בגביית חובות מס הכנסה?

למה השמות הספרדיים והמזרחיים נפוצים יותר מהשמות האשכנזיים? לאן נעלמו השמות הגרוזיניים, מדוע השם פרידמן הוא השם האשכנזי הכי פופולרי ולמה הפכו השמות המעוברתים למיעוט? הרשימה המעודכנת של 500 שמות המשפחה הנפוצים שפורסמה השבוע ב-ynet מעידה על כמה שינויים ומגמות שהתרחשו בחברה הישראלית בעשורים האחרונים. לפני שנגיע לתשובות לשאלות שעשויות לעלות ממנה - למי שעוד לא בדק אם השם שלו ברשימה המלאה, הקבצים בקישורים שלפניכם:

 

500 שמות המשפחה הנפוצים  (בפורמט xslx)

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בודדים בצמרת

כהן ולוי, השמות המדורגים ראשון ושני באופן מסורתי, נפוצים כל כך מכיוון שהם "משמרים את הקדושה שהיתה לנו עד לפני 2,000 שנה", כפי שמסביר הלשונאי ד"ר אבשלום קור. "אלה שמות של בעלי תפקידים בבית המקדש והם משותפים לאשכנזים ולספרדים".

 

שני שמות אלה, מסביר מנהל אגף מאגרי המידע של בית התפוצות, חיים גיוזלי, "נחשבים יוקרתיים. למי שהיה כהן או לוי היה חשוב לשמר את השם ולרוב לא ניסה להסתירו. שמות אלה במקרים רבים היו קיימים ומצויים בשימוש כשמות משפחה הרבה לפני שרוב היהודים אימצו שמות משפחה או שנכפה עליהם לאמץ שמות משפחה. השם כהן מאפיין יותר יהודים ספרדים או יוצאי ארצות המזרח, בעוד שאצל יהודי אשכנז הוא נדיר יותר ומופיע בצורות אחרות כמו כץ, כגן וקון".

אילנית לוי (2) ואלירז שדה (247) (צילום: ענת מוסברג) (צילום: ענת מוסברג)
אילנית לוי (2) ואלירז שדה (247)(צילום: ענת מוסברג)
 

עופרה כהן מכפר סבא, למשל, קיבלה את השם מבעלה לפני 32 שנה - וגם הוא בכלל היה קאהן. "אבל כשהם עלו מרומניה הפקידים לא הבינו מה השם הזה והמשפחה שינתה לכהן. לא מדובר בכהנים האמיתיים. לא חלות עלינו המגבלות השונות כמו האיסור לעבור בבתי קברות והאיסור להתחתן עם גרושה". 

 

הרשימה, אגב, לא מאחדת בין גרסאות שונות של אותו השם. כך לדוגמה כהן (1) וכהנא (מקום 355) מדורגים בנפרד, וכך גם מלכה (10) ומלכא (מחוץ לדירוג), דהן (6) ודהאן (445). גם שמות זהים שההבדל ביניהם הוא רק בגרש שבסופם, מתפצלים ולא מדורגים תחת שם אחד.

 

פרץ האשכנזי כמעט נמחק בשואה

בהמשך העשירייה הפותחת בולטים שמות ספרדים על פני אשכנזים. השם השלישי, מזרחי, איננו בהכרח שם מסורתי, כפי שמסביר קור: "סביהם של רבים מהאנשים ששמם מזרחי לא נקראו כך כשעלו ארצה. חלקם קיבלו את השם מהפקיד של מדינת ישראל שקיבל אותם כשעלו ארצה, בדרך כלל מארצות האיסלאם. 'המזרח' היה חשוב ברבות מהגלויות כי זה היה הכיוון שהתפללנו אליו - לכיוון ארץ ישראל".

שמעון מזרחי. מקום שלישי, אבל לא מתקרב ללוי וכהן (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
שמעון מזרחי. מקום שלישי, אבל לא מתקרב ללוי וכהן(צילום: עוז מועלם)

משה, המייצג הבולט של השם פרץ בפריים-טיים (צילום: ברק פכטר) (צילום: ברק פכטר)
משה, המייצג הבולט של השם פרץ בפריים-טיים(צילום: ברק פכטר)

השם הרביעי, פרץ, מקובל לדברי קור אצל אשכנזים וספרדים כאחד. "למשל, הסופר י.ל. פרץ, שקבור בוורשה, הוא דמות אשכנזית בולטת הנושאת שם זה. בסוף מגילת רות נמסרת השושלת השלמה מיהודה, בנו של יעקב אבינו. היה לו בן ושמו פרץ, שנקרא כך משום שנולד כאחד משני תאומים, שבעת הלידה עקף את אחיו ופרץ ראשון. פרץ הוא אבי אבותיו של דוד המלך, לפי סיום מגילת רות, ולכן גם בליל שבת כששרים 'לכה דודי' מבקשים שהגאולה תבוא - פעם כתוב על ידי בן ישי (שהוא דוד) ופעם כתוב על ידי איש בן פרצי, שהוא דוד המלך מזרעו של פרץ".

 

פרץ, לדבריו, מייצג היום יותר ספרדים מאשכנזים. "בגלל שיהודים רבים הושמדו בשואה, היו הרבה פרץ שפשוט אינם, ולכן זה לא משקף".

 

ביטון: חייט או חלילן

השמות במקומות החמישי והשישי, ביטון ודהן, באו בעקר מצפון אפריקה ומציינים בעלי מקצועות. "לשם ביטון", אומר קור, "יש שני מקורות - האחד סוג של חייט שעשה את הבטנה והחגורה למעילים, והשני הוא חלילן. בספרדית פיטון הוא חליל ובצפון אפריקה, במקום פיטון ביטאו ביטון. דהן הוא צבע או סייד ומקבילים לו במשמעות הם השמות סבאג, פרבר ומאהלר".

אייל הפך מביטון (מקום 5) לגולן (37) (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
אייל הפך מביטון (מקום 5) לגולן (37)(צילום: מוטי קמחי)

לינוי דהן (27) מתל אביב, שעלה ארצה לפני שש שנים מלוס אנג'לס, לא ידע את פירוש שם משפחתו. "מוצא השם ממרוקו, משם הגיע סבי. אבי ואמי ירדו מהארץ כשהיו בני 22 והשתקעו בארצות הברית, שם נולדתי", הוא אומר. "באמריקה אנשים ישר ידעו שזה שם יהודי, ובישראל הרבה יותר קל להסתובב איתו. אני אוהב שהוא קצר וקליט".

 

פרידמן אמור להיות רגוע

השם השביעי, אברהם, משקף לדברי קור מסורת שהיתה מקובלת בגלויות ספרד ומעט גם בגלויות אשכנז, ולפיה שמו הפרטי של הסב הפך לשם משפחה של כל הצאצאים. "למשל, שם משפחתו של הרב מרדכי אליהו הוא לכבוד סבא אליהו וכך גם אצל הרב עובדיה יוסף, לכבוד סבא יוסף".

 

השם השמיני, פרידמן, הוא האשכנזי המובהק היחיד בעשירייה הפותחת, ומכאן השם האשכנזי הנפוץ ביותר. "זהו השם הבולט ביותר בעשירייה מבחינת התכונות", אומר קור, "פרידמן פירושו רגוע, שלו, שאנן. יש שבחרו לעברתו לאיש שלום. ישנה גם עיירה בפולין הנקראת פרידמן, אך זוהי עיירה קטנה יחסית ולכן סביר שרוב הפרידמנים לא עברו דרכה, אלא נקראים כך בשל תכונתם, ביידיש ובגרמנית".

שגיב פרידמן, עו"ד וסטנדאפיסט. האשכנזי הכי מצוי (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
שגיב פרידמן, עו"ד וסטנדאפיסט. האשכנזי הכי מצוי(צילום: ירון ברנר)

גיוזל מסביר: "פרידמן נגזר מהשם הפרטי שלמה, שפירושו שלום, שביידיש ובגרמנית מתורגמים לפריד. יהודים רבים, במקום לקרוא לעצמם בן שלמה בחרו לתרגם שמם ליידיש וגרמנית והתרגום המקובל הוא פרידמן, שגם הכי נפוץ סטטיסטית".

 

מיכל פרידמן (29) מירושלים מספרת שמקור השם מליטא, "אבל אחר כך המשפחה עברה לדרום אפריקה ועלתה ארצה לפני 30 שנה. בתור ילדה הסבירו לי שהמשמעות היא איש שלום. בתקופת העונה הראשונה של 'האח הגדול' הייתי בהודו לתקופה, וכשחזרתי ארצה כולם אמרו לי 'פרידמנית, פרידמנית' ולא הבנתי על מה מדברים. אז הבנתי שזה בובליל מול פרידמן. היתרון בשם שהוא קליט ולא צריך לחזור עליו 10 פעמים".

 

שם לפי שכונה

אגבאריה הוא השם הערבי הנפוץ מכולם, במקום התשיעי בישראל. "משמעות השם היא מהמילה גבר ומהמילה חוזקה", מסביר רג'א אגבאריה (61) מאום אל-פחם. "אני לא ממשפחת אגבאריה המקורית. מדינת ישראל החליטה שכל מי שגר בשכונת אגבאריה ייקרא כך. מקור השם הוא של אחד מארבעת האחים שהיו המתיישבים הראשונים באום אל-פחם לפני 550 שנה. לשכונות קראו על שם כל אחד מהאחים שהתגורר בהן, והתפתחו בהן חמולות". בעיר יש אלפי אגבאריה, הוא מזכיר, "ולפעמים המדינה שולחת הודעה על חוב למס הכנסה לאגבאריה הלא נכון".

אום אל-פחם. ארבעה אחים מייסדים ()
אום אל-פחם. ארבעה אחים מייסדים

השם העשירי, מלכה, מוצאו בדרך כלל מהעיר מלגה בספרד, לפי קור: "סביר שלא נקראו כך בהיותם בספרד, אלא רק בהגיעם לצפון אפריקה. התואר מלכה נכתב בבבל כ'מלכא', עם א', ובארץ ישראל הקדומה עם ה'. היום אנחנו מכירים את שתי דרכי הכתיבה. יש כאן גם כבוד לריבונו של עולם והרי ידוע הפיוט 'יה ריבון עולם ועלמיא, אנת הוא מלכא, מלך מלכיא'. כלומר, אתה הוא מלך המלכים".

 

ממתי בכלל יש שם משפחה?

השמות שאינם מעוברתים מייצגים את הגולה, ולדברי יו"ר המפעל לחקר השם היהודי במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן, פרופ' אהרן דמסקי, "מייצגים היסטוריה של 200 שנה אצל האשכנזים. אצל הספרדים הם מייצגים היסטוריה של יותר מ-500 שנה, מאז גירוש ספרד - בדרך כלל שמות שמציינים מקומות בחצי האי האיברי, כמו טולדנו, נגרין, אלקלעי וקורדוברו, המייצגים את מוצא המשפחה בספרד ובפורטוגל".

 

גיוזלי מסביר כי "היהודים באירופה אימצו שמות משפחה בצורה מסיבית בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, כי אז הם נצטוו לעשות זאת על ידי השלטונות במזרח אירופה ובמרכזה".

 

"יקה פוץ": קיבוץ הגלויות לפי "לול":

 (מתוך הסרט לול) (מתוך הסרט לול)
(מתוך הסרט לול)

 

אותם שמות נלקחו ממקורם היהודי, או נגזרת משם האב, האם ואף הרעיה, ייצגו שמות מקומות - בייחוד בקרב יהודי גרמניה - או עיסוק. היו שמות שנגזרו מתכונות וכינויים, כמו גבוה, רזה, קטן, יפה. "היו גם שמות מלאכותיים", אומר גיוזלי, "שהומצאו ללא קשר עם התכונה של מי שנשא אותם לראשונה. לגולדברג, למשל, לא באמת היה הר של זהב".

 

האשכנזים מפוצלים

ריבוי השמות המזרחיים, הספרדיים ואף הערביים לא מעיד על כך שמספרם של יוצאי עדות אלה באוכלוסייה גדול יותר מהאשכנזים. לפי פרופ' (אמריטוס) סרג'ו דלה-פרגולה, דמוגרף מהאוניברסיטה העברית, "בעשורים הראשונים של המדינה היה רוב גדול יותר של יוצאי אירופה והיינו מוצאים אותם גבוה מאוד ברשימה, אבל היום האוכלוסייה הישראלית מחולקת פחות או יותר חצי אשכנזים, חצי ספרדים ומזרחים. עם זאת, השמות הספרדים, המזרחיים והערביים הם פחות מפוצלים מהשמות האשכנזיים. היהודים האשכנזים נדדו ושינו את שמותיהם, חלקם עברתו ולכן הם לא מופיעים בראש הרשימה. יהודי צפון אפריקה והמזרח שימרו יותר את שמותיהם המקוריים.

 

"הצמיחה הדמוגרפית של יהודי אירופה התרכזה לתקופה שבין המאות ה-16 וה-20, והשלב המשמעותי ביותר היה בין המאות ה-18 וה-19. גידול זה הקדים את הגידול הדמוגרפי של יוצאי צפון אפריקה, ולכן היה אז ליוצאי אירופה יותר זמן לשנות שמות וליצור שמות מודרניים ולהתאימם כתוצאה ממעבר גיאוגרפי, כולל הגירה לאמריקה. השואה השמידה כידוע רבים מיהודי אשכנז. גידולם של יוצאי צפון אפריקה החל במאה ה-20 ולמעשה התרחש ברובו כבר בישראל, שבה התנאים היו טובים יותר לעומת התנאים הבריאותיים והכלכליים הקשים בארצות המקור לצמיחה דמוגרפית. במגזר הערבי יש חמולות שהן מקור שם המשפחה, וגם שם פחות קיים פיצול. יש היום יותר נישואים בין-עדתיים ולכן משמעות הרקע העדתי יורדת מהפרק מהר מאוד בישראל".

שרית חדד, מקום 19. יש מכל המזרח התיכון ()
שרית חדד, מקום 19. יש מכל המזרח התיכון

עוד מציין דלה-פרגולה כי שמות מזרחיים רבים, כגון גבאי וחדד, מאפיינים את כל אזורי המזרח התיכון, ולכן מייצגים כמה מוצאים יחדיו.

 

שם גרוזיני? לא בשווילי

מספר השמות העבריים ברשימה עומד על 188, כלומר 37.6% בלבד. "העִברות היא תופעה שקיימת מתחילת המאה ה-20", אומר דמסקי, "ודחף אליה דוד בן גוריון. היא היתה נפוצה בעיקר בראשית המדינה כדרך להביע את התובנה שאנחנו בשלב חדש בהיסטוריה על עם ישראל, של היהודי החדש. אנשים שעלו ארצה מסיבות אידיאולוגיות עברתו את השם כדי לשנות את זהותם המשפחתית.

 

"בשנות ה-50, מי שייצגו את המדינה היו צריכים לשנות את שם משפחתם. היו אחרים שראו עצמם כשריד המשפחה שנספתה בשואה ודווקא שימרו את השם. היום אנשים פחות מעברתים. אם בעבר גם אנשים שרצו להבליע את מוצאם האתני עברתו, היום מיעוט השמות העבריים מעיד על שמרנות ועל הזדהות עם המוצא והתרבות שאדם הביא איתו".

הבמאי דובר קוסאשווילי. רבים מיוצאי גרוזיה עברתו (צילום: רמי זרנגר) (צילום: רמי זרנגר)
הבמאי דובר קוסאשווילי. רבים מיוצאי גרוזיה עברתו(צילום: רמי זרנגר)
 

גיוזלי: "רוב עולי צפון אפריקה והמזרח היו בשנות העברות (שנות ה-50 וה-60) בתפקידים ובעבודות כאלה שלא חל עליהם לחץ שחל על אחרים לעברת את השם.

 הם לא התקדמו באותן שנים לעמדות גבוהות בחברה שבהן נדרש עברות".

 

היה מצופה לראות בין השמות הבולטים כאלה שמאפיינים את העלייה הגדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר, אומר גיוזלי, "אבל הם לא שם משום שמדובר בשמות רבים מאוד, עם מבחר גדול ווריאציות שונות, ולכן אחוזם באוכלוסייה קטן".

 

בשנות ה-70 היינו יכולים לראות גבוה ברשימה נוכחות בולטת של שמות יוצאי גיאורגיה (אז גרוזיה), כאלה עם סיומת "שווילי". "הם לא נעלמו, אבל רבים מהם שינו מאז את שמם ולכן לא נמצא את עקבותיהם ברשימה", גיוזלי מזכיר. "הסיומת 'שווילי', שמשמעותה 'הילד של' הפכה למרבה הצער לסטיגמה וזוהי הסיבה שרבים מהם קיצרו את שמם, הורידו את הסיומת או עברתו".

 

בהכנת הידיעה השתתף חסן שעלאן
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ענת מוסברג
משה פרץ, טל פרידמן. בצמרת הרשימה
צילום: ענת מוסברג
עופרה כהן. לא באמת
לינוי דהן. "קל וקליט"
צילום: נדאל אגבאריה
רג'א אגבאריה. "מהמילה גבר"
צילום: נדאל אגבאריה
צילום: אוהד צויגנברג
ד"ר אבשלום קור. תמיד התפללנו למזרח
צילום: אוהד צויגנברג
צילום: האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה. פעם היו יותר אשכנזים
צילום: האוניברסיטה העברית בירושלים
צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן
פרופ' אהרון דמסקי. היום מזדהים עם המוצא
צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן
חיים גיוזלי מבית התפוצות. כהן - יותר מזרחי
מומלצים