שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "סרטי שואה לא באים במקום סבל של אחרים"

    במאי "גנבת הספרים" בריאן פרסיבל דוחה את טענותיו של סטיב מקווין על כך שהוליווד אינה מטפלת בנושא העבדות כמו בשואה. במסיבת עיתונאים לקראת יציאת הסרט אמר: "רציתי להנגיש עבור צעירים את המציאות שהיתה"

    ביום חמישי הקרוב, ימים ספורים לפני יום השואה הבינלאומי (שחל ב-27 בינואר), יצא לאקרנים בישראל הסרט "גנבת הספרים" - עיבוד לרומן של מרקוס זוסאק משנת 2006. לרגל האירוע, הגיעו ארצה במאי הסרט בריאן פרסיבל הבריטי, הכוכבת שלו סופי נליס בת ה-13, והמפיקה האמריקנית קארן רוזנפלט. במסיבת עיתונאים סיפרו על תהליכי העבודה על הסרט, האימפקט שלו וגם - על הביקור בישראל.

    סופי נליס, קארן רוזנפלט ובריאן פרסיבל בתל אביב (צילום: ברק פכטר) (צילום: ברק פכטר)
    סופי נליס, קארן רוזנפלט ובריאן פרסיבל בתל אביב(צילום: ברק פכטר)

    "בכנות, פחדתי תחילה שיירו בי", הודתה נליס הקנדית הצעירה, "אבל גיליתי שישראל היא מקום די פתוח, והמדינה נפלאה. ביקרתי ב'יד ושם' וזה מוזיאון השואה הטוב ביותר שביקרתי בו, וביקרתי לא מעט כאלה לאחרונה".

     

    ב"גנבת הספרים", נליס מגלמת את הגיבורה ליסל, נערה צעירה בגרמניה של שנות ה-30 המאוחרות ערב מלחמת העולם השנייה. אביה (ג'פרי ראש) ואמה (אמילי ווטסון) המאמצים, מתנגדי המשטר, נחלצים לעזרתו של צעיר יהודי בשם מקס (בן שנצר). הם מסתירים אותו בביתם מפני הנאצים, ובכך הם מסכנים את עצמם וגם את בתם. זו מסתכנת בעצמה כשהיא אוספת ספרים מכל הבא ליד, בעוד שההוראה מגבוה קובעת: יש לשרוף את הספרים. 

     

    הטריילר של "גנבת הספרים"

     

    "יש מספיק סרטים שנעשו על השואה, וסרטים טובים", אומר פרסיבל, שמוכר בעיקר בזכות הפרויקטים הטלוויזיוניים שלו ובראשם "אחוזת דאונטון" (הוא ביים שישה מפרקי הסדרה).

    "רציתי להנגיש לנערות צעירות את המציאות הזאת, כדי שיגלו בעצמם את מה שקרה באותם ימים. בני נוער - הם לא רוצים שילמדו אותם נושאים. הם רוצים שיציעו להם את הנושא בתור התחלה, ואז הם יכולים לגלות אותו בעצמם".

     

    נליס עצמה מייצגת את הלך הרוח הזה: "למדתי לראשונה על השואה בכיתה ו'. זאת היתה הפעם היחידה בינתיים - כי בהמשך צפויים לי לימודים בכיתות גבוהות יותר. לא ידעתי הרבה על הנושא לפני שהתחלתי לעבוד על הסרט. לקראת הצילומים קראתי ספרים ובעיקר ראיתי המון סרטים. ניסיתי לדמיין איך אני הייתי מרגישה בתקופה הזאת. היום חברים שלי שצופים בסרט מסתקרנים והם פונים אליי, ושואלים: 'למה שונאים את היהודים כל כך?'. בשביל זה צריך לצפות בסרט. ברור שהוא עושה משהו".

     

    סופי נליס וג'פרי ראש "גנבת הספרים" ()
    סופי נליס וג'פרי ראש "גנבת הספרים"

     

    גיבורי הסרט הם גרמנים מתנגדי משטר עם נטיות לשמאל, שמוצגים באופן הומני ומצילי יהודים, מה שעשוי לעורר ביקורת בקרב ציבורים מסוימים. "מסוכן לעשות סטריאוטיפיזציה לנאצים", מבהיר פרסיבל,

     "הדבר המעניין הוא שאנשים יכולים להיות מושחתים ולהפוך לנאצים בעצמם, אבל זה לא שחור ולבן. היו הרבה אנשים שלא נכנעו לגל הזה, ופעלו להצלת יהודים אפילו בגרמניה. מצד שני אחרים מצאו עצמם נמשכים לנאציזם בעידוד המשטר. הדברים האלו עדיין קורים היום ברחבי העולם".

     

    המפיקה רוזנפלט, הכוח המניע מאחורי הפרויקט, סיפרה על הניצוץ שהצית את הרעיון: "זה התחיל במקרה מכתבה בעיתון על הספר, שמישהו השאיר בסטארבאקס בלוס אנג'לס. התעניינתי, השגתי את הטקסט, והוא סחף אותי. פניתי לאולפנים שאמרו שזה מעניין אבל שנצטרך לחכות לרגע הנכון. זה לקח שבע שנים, אבל עשינו את זה. יותר קשה לעשות סרטים כאלה. אנחנו חיים בעולם של מארוול ופיקסאר, אבל הצלחנו". 

     

    סטיב מקווין - במאי "12 שנים של עבדות" - טען לאחרונה שהוליווד מעוניינת בסרטי שואה, הרבה יותר מבסרטים על סבל העבדים.

     

    "זה נכון שיש הרבה יותר סרטים שעוסקים בשואה ובמלחמת העולם השנייה, ופחות בנושאים אחרים כמו העבדות, אבל אני חושב שמקווין עשה סרט נהדר שיעזור לעורר את הנושא. אני חושב שאין מניעה ליצור סרטים כאלה, אבל אני חושב שזה לא צריך לבוא זה על חשבון האחרים. אין לי מושג למה יש פחות סרטים - אולי כותבים פחות תסריטים או שיש פחות תקציבים? אני לא יודע".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ברק פכטר
    בריאן פרסיבל, במאי "גנבת הספרים"
    צילום: ברק פכטר
    לאתר ההטבות
    מומלצים