שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אם היו מגבילים לי טיפולי פוריות - לא הייתי אמא"
    הן עברו שנים של הזרקת הורמונים, שאיבת ביציות והחזרות שנכשלו, אך לא ויתרו ולאחר למעלה מ-10 מחזורי טיפול הן חובקות ילד. שלוש אמהות מגיבות על ההחלטה להגביל את מספר מחזורי טיפולי הפוריות לשמונה וטוענות: "מדובר בהחלטה שרירותית שתמנע מרבים כמונו להפוך להורים"

    בתאל שדה ילדה את יהלי ואורי אחרי 11 הפריות. גם גלית פלוטניק נכנסה להריון עם ליבי רק אחרי 11 הפריות. אילת בן בסט הצליחה להביא לעולם את מיכל וענת רק אחרי 10 הפריות. שלוש האמהות, שילדיהן ככל הנראה לא היו באים לעולם אם הן היו עוברות טיפולי פוריות לאחר קבלת ההחלטה החדשה של משרד הבריאות, המגבילה את מספר הטיפולים לשמונה, מבקשות לפתוח לרגע צוהר אל עולמם של זוגות שעוברים טיפולים ממושכים ולהגיד דבר אחד: מדובר בהחלטה שרירותית שסוגרת את השער בפני זוגות רבים להביא לעולם ילדים.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

     

    עוד על טיפולי פוריות בערוץ הורים:

    תמיד חייבים הורמונים? החידושים בטיפולי פוריות

    טיפולי פוריות: 6 חידושים שיעזרו להיכנס להריון

    כשהזוג הצעיר בטיפולי פוריות: 10 דרכים לעזור

     

    "בעלי ביקש עוד טיפול אחרון - ואז הריתי"

    "בתחילת הדרך הייתי תמימה ואופטימית", מתארת בתאל שדה בת ה-37 את הדרך הארוכה שעברה עד שהפכה לאם, דרך שהתחילה כשהייתה בת 25 בלבד. "ידעתי שהגיל הוא פקטור חשוב ולכן האמנתי שמהר מאוד אכנס להריון".

     

    שדה התחילה לקחת כדורי איקקלומין, וכשההריון בושש להגיע עברה לשלב ההזרעות (IUI), ומשם הדרך להפריות (IVF) הייתה קצרה מאוד. "כשהתחלתי להזריק הורמונים בכלל לא הבנתי מה המשמעות ואת התהליך הצפוי לי", היא מתארת. "אני זוכרת את הרגע שהגעתי לחדר הניתוח לצורך השאיבה הראשונה של הביציות. זה היה היום המפחיד בחיי. רק תוך כדי תהליך התחלתי להבין יותר את המושגים ואת המשמעות של כל שלב בטיפול. נכנסתי לפורום פוריות, קראתי סיפורים, הבנתי שרוב הנשים בפורום מבוגרות ממני והאמנתי שכמו כולן אחרי שלושה או ארבעה טיפולים מקסימום אהיה בהריון".

     

    אבל שדה עברה הפרייה ועוד הפרייה ועוד אחת - וכולן הסתיימו בתוצאה שלילית. "זה היה מתסכל", היא חושפת את שעבר עליה בכל פעם שהתוצאה חזרה שלילית. "התחלתי לחשוב שאולי לא נולדתי להיות אמא, שלא מגיע לי ילדים, שאולי אני צריכה להתגרש או פשוט להרפות ולהמשיך בחיי. הקושי בטיפולים הוא לא רק הקושי הפיסי והמחוייבות לזריקות יומיומיות, אלא בעיקר התחושה של חיים בהמתנה. בכל רגע נתון אני לקראת הריון או בתחילת הריון בתיאוריה".

     

    -היה שלב בו מישהו הציע לך להפסיק?

    "לא. בבית החולים אמרו לי שהנבואה ניתנה לשוטים ושהכל מאלוהים. הרופא אמר שאהיה בהריון".

     

    אחרי שמונה הפריות כושלות החליטה שדה לעזוב את הרפואה הציבורית ובחרה לעבור לרופא פרטי, מתוך

    האמונה שמשנה מקום משנה מזל. "הוא אמר לי שרק אחרי טיפול, כשיראה כיצד הגוף שלי מגיב, הוא יוכל להעריך את סיכויי ההצלחה שלי", היא נזכרת. "לקראת שאיבת הביציות הוא אמר שהוא מבטיח שעוד יהיו לי ילדים וביקש שאתן הזדמנות לשלושה סבבים נוספים".

     

    ההפריה הראשונה נכשלה, אבל בזו שאחריה היו עוברים יפים ונראה כי העתיד ורוד, אך הם לא נקלטו. "זה היה משבר גדול", היא מספרת. "החלטתי שאחרי עשרה טיפולים אני לא רוצה יותר את הטירוף הזה, שאני רוצה להפסיק עם הטיפולים ולאמץ ילד. אמא שלי לא הפסיקה לבכות וגם בעלי אמר שהוא מבקש עוד טיפול אחרון ודי. בטיפול הזה נקלטו שני העוברים. מי היה מאמין?".

     

    היום, כשיהלי ואורי בני 7.5,  שדה היא אמא גאה שלא יכולה בכלל לדמיין איך היו נראים חייה בלעדיהם.

     

    "לא הצלחתי לוותר על הרצון להיכנס להריון וללדת"

    להבדיל משדה, לגלית פלוטניק היה ניסיון בטיפולי הפרייה. את בתה הבכורה, יהלי, כיום בת 8.5, היא ילדה לאחר ארבעה טיפולי הפריה. כשחזרה בגיל 36 לטיפולים, הופתעה לגלות כי גופה כבר לא מגיב היטב להורמונים. למרות הזריקות שקיבלה, לא הצליחה לייצר כמות של ביציות, ומספר פעמים אף לא הצליחו להפרות במעבדה את הביצית, כך שהיא סיימה את הטיפול ללא החזרת עובר. פלוטניק עברה עשרה טיפולים אצל רופאים שונים, חלקם באופן פרטי וחלקם ברפואה הציבורית.

     

    בהפרייה ה-11 הציעה פלוטניק לרופא לנסות ולבצע הפרייה על מחזור טבעי, כלומר ללא הורמונים, על סמך מעקב בלבד. הטיפול הזה הניב את ליבי, תינוקת מקסימה ומאושרת בת שנה וחצי.

     

    ליבי, בתה של גלית פלוטניק. "בטיפול ה-11 זה קרה" ()
    ליבי, בתה של גלית פלוטניק. "בטיפול ה-11 זה קרה"

     

    -עברת 10 טיפולים כושלים. זה לא גרם לך להתייאש?

    "לא. אף אחד מאנשי המקצוע לא הציע לי מעולם להרים ידיים. אני החלטתי ביני לבין עצמי שאם לא אכנס להריון עד גיל 40, אפסיק. אני עוד לא בת 40 וליבי כבר בת שנה וחצי", היא מסכמת בחיוך.

     

    -מה היית עושה לו היו אומרים לך להפסיק אחרי הטיפול השמיני?

    "הייתי ממשיכה בטיפולים באופן פרטי. זו החלטה מטופשת שלא לוקחת בחשבון כל מקרה לגופו. צריך לזכור שכל סבב מבוסס על ניסוי וטעייה עד שמוצאים את הפרוטקול שהכי מתאים לך. במקום לקבוע שרירותית שמונה סבבים לכולן, אפשר לקבוע אבחון נוסף או לנסות דרך אחרת אחרי כמה כשלונות. כאשר מציבים בפני המטופלת את המספר שמונה כאיום, זה רק מלחיץ אותה יותר ולא תורם לה בשום דרך".

     

    גם אילת בן בסט לא מבינה מדוע נקבעו שמונה טיפולי הפרייה מקסימום בהחלטה גורפת לכל הזוגות. "לפי הכללים החדשים הייתי נשארת עם ילדה יחידה", היא אומרת.

     

    את בתה נועה ילדה בן בסט לאחר הפרייה אחת בלבד. אך כשנעה הייתה בת 2.5 ואילת בת 32.5 היא חזרה לטיפולים במטרה להביא לה אח או אחות. בכל טיפול דאגה בן בסט שיהיה שינוי כלשהו בפרוטקול הטיפול, בתקווה שהוא זה שיביא לה את ההריון המיוחל. היא עברה עשרה סבבים מלאים של הפריות ועוד ארבעה סבבים של החזרת מוקפאים.

     

    מיכל (מימין) וענת בן בסט, בנותיה של אילת. "לפי הכללים החדשים הייתי נשארת עם בת יחידה"  ()
    מיכל (מימין) וענת בן בסט, בנותיה של אילת. "לפי הכללים החדשים הייתי נשארת עם בת יחידה"

     

    -מתי הייתה נקודת המשבר שלך?

    "הסטטיסטיקה אומרת שעד הטיפול השישי רוב הנשים נכנסות להריון. כשגם הטיפול הזה נכשל עברתי נקודת שבירה. היו רגעי תסכול וחשש שאולי זה לא יקרה, אבל לא הצלחתי לוותר על הרצון להיכנס להריון וללדת. גם כשהיה רגע בו אמרתי לעצמי שאולי מספיק שיש לי רק ילדה אחת, נעה היתה בוכה לי שהיא רוצה אחים. זה היה קורע לב ומדרבן מבחינתי".

     

    בן בסט הצליחה לייצר כמות יפה של ביציות ועוברים יפים, ועל פניו לא ראו סיבה לכך שהיא אינה נקלטת. היא עברה בין מספר בתי חולים, כשלבסוף הוחלט על פרוטקול ניסיוני של דיכוי ארוך מאוד. בסוף אותו טיפול נכנסה להריון עם מיכל וענת,שכבר חוגגות שבע.

     

    "אני כן מאמינה שצריך להגביל טיפולים, אבל במקום להתייחס לגיל כנתון משמעותי, החליטו להשאיר את גיל הטיפולים עד 45, ולהגביל באופן גורף את מספר הטיפולים לנשים בנות 40 פלוס, בדיוק כמו לנשים בנות 25 או 30", היא אומרת בכעס. "גם המספר שמונה נראה לי שרירותי מדי. למה נקבעו בדיוק שמונה טיפולים? למה לא יותר או פחות?".

     

    -מה היה קורה אם היו עוצרים אותך אחרי שמונה סבבים?

    "אני חושבת שהייתי לוקחת כסף מההורים וממשיכה בטיפולים באופן פרטי. לא הייתי מוותרת. גם ככה הוצאתי המון כסף על הטיפולים".

     

    "הכסף צריך להיות מושקע באיבחון הבעיה - לא בטיפולים"

    "במקום להגביל מספר טיפולים, עדיף להשקיע באבחונים מוקדמים כמו שצריך", אומרת גלית פז, רפלקסולוגית מומחית לתחום הפוריות ואמא לשתי בנות, תוצר של הפריות. "רופאים הולכים באופן אוטומטי על פרוטקולים קבועים מבלי להסתכל בכלל על הזוג ולמעשה עובדים פול גז על ניוטרל. אם האבחון היה מדוייק, אין סיבה לעבור כל כך הרבה טיפולים. הבעיה היא שיש בדיקות יקרות, שכדי לקבל אישור לעשות אותן האישה צריכה לעבור מספר כשלונות מסויים או אפילו הפלות חוזרות. זו שיטה עצלנית ושמרנית. אם באמת רוצים לייעל את המערכת ולחסוך כסף, עדיף להשקיע באבחון".

     

    ד"ר איליה בר, מנהל רשת המרכז הרפואי לפוריות, מסכים עם פז שהמפתח להצלחת הטיפולים הוא אבחון יעיל. "במקום להסתער על בני הזוג עם אינספור מחזורי טיפול מתישים ויקרים, יש לבצע, בטרם מתחילים בטיפולים עצמם, בירור מקיף ויסודי של שני בני הזוג", הוא אומר. "קביעת אבחנות מדוייקות עשויה להתוות את הטיפול הנכון לזוג הנכון ולמנוע טיפולים הנעשים כיום לפי שיטת ניסוי וטעיה, שגובה מחיר יקר. 

     

    "יש מקרים שבהם יש כשל במערכת הרבייה של האישה, של הגבר או בעובר הנוצר מהחיבור ביניהם. בחלק מהכשלים ניתן ומחויב בטיפול בטרם ביצוע ההפריה. אם הבעיה לא תטופל תחילה, לא יעזרו אינסוף מחזורי טיפולים. ישנם מקרים אחרים שבדיקה מקדימה ומקיפה תצביע על בעיה שלא ניתנת לפתרון ולכן יש לבוא באומץ ולהציג את המצב לאשורו בפני בני הזוג. חבל לחכות כמה שנים שהם יגלו את זה גם בעצמם בדרך הכואבת והמייסרת".

     

    -מה דעתך על ההחלטה להגביל את מספר הטיפולים?

    "השיטה של הגבלה באמצעים אדמיניסטרטיביים לא משרתת את המטרה האמיתית, להביא זוג בדרך קצרה ובטוחה להריון ולידה.

    הבעיה החריפה ביותר היא רמת הידע והאיכות של הרופאים. ברגע שהטיפולים יפסיקו להיות ממומנים, באין ברירה מטופלים יבחרו גורם מטפל לפי יכולת מקצועית".

     

    -למעשה אתה מציע לבטל לחלוטין את מימון המדינה בטיפולי פוריות?

    "כן. שיעור ההצלחה היום בטיפולי פוריות בישראל דומה לאלה בעולם השלישי. המצב היום גרוע יותר משהיה לפני 30 שנה, ובגלל שלא משלמים לקופות החולים לפי הצלחה, אלא לפי מספר טיפולים, אין להם אינטרס כלכלי להשיג הריון אלא לעשות עוד טיפול. טיפולי פוריות צריכים להתבצע באופן פרטי בלבד, כמו באירופה ובארצות הברית".

     

    "אי פריון הוא מחלה קשה, והזוגות הסובלים ממנה נמצאים בהתפרקות", אומר בתגובה פרופ' עמי עמית, מנהל היחידה להפרייה חוץ גופית באיכילוב. "לא נכון להתעלם קטגורית מכך שיש ציבור ענק שאין לו אפשרות לממן טיפולים ברפואה פרטית או להגיד לאנשים 'לא מגיע לכם!'".

     

    פרופ' עמית, שהשתתף בדיונים על ההנחייה החדשה במשרד הבריאות, מאמין כי מדובר בהחלטה נכונה, שקולה ואחראית, בתנאי שהכספים שיתפנו יועברו לטובת המערכת כמו למשל להקמת בנק ביציות בתוך היחידות להפרייה חוץ גופית בבתי החולים. לדבריו, ההנחייה לא סוגרת דלת בפני מטופלים, אלא מעודדת את הרופאים להעלות הילוך, ולהציע אופציות כמו תרומת ביצית, תרומת זרע או פונדקאות, לאחר מספר טיפולים שהסתיימו בכישלונות.

     

    -מה דעתך על הטענה שלא משקיעים מספיק באבחון מוקדם?

    "הבדיקות עליהן מדובר הן בדיקות פולשניות וחודרניות, שעלולות לגרום לסיבוכים, או בדיקות סקר כרומוזומליות, שהן יקרות מאוד", אומר פרופ' עמית. "אי אפשר במפגש ראשון לשלוח את האישה לבדיקות כאלה בהתבסס על הקצה העליון של הפירמידה, שנכשל פעמים רבות. אסור לשכוח שבסופו של דבר לפירמידה יש רגליים רחבות מאוד של זוגות שמצליחים להיכנס להריון בפחות משמונה טיפולים".

     



     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים