שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    300 ישראלים מטיילים ברשות: "שכם עיר האבות"

    לראשונה במתכונת זו, נכנסו משתתפי "כנס שכם הראשון" לעיר הנמצאת בשליטת הרשות הפלסטינית, בליווי כוחות צה"ל. מטרת הביקור - עתיקות "שכם היהודית", שחלקן נחשפו לראשונה, בהשתתפות ארכיאולוגים וחוקרים בכירים. "הכנס והסיור הזה בעיר האבות שכם, הם כמובן התחלה ולא רק סיום"

    בסוף השבוע שעבר, תחת איפול תקשורתי מלא, הגיעו לשכם למעלה מ-300 ישראלים - גברים ונשים, במסגרת "כנס שכם הראשון". לאחר ההרצאות, כשהלילה ירד, נכנסו המטיילים דרך שער העיר המזרחי לכיוון העיר הקדומה, באזור שבו על פי המסורת ביקר יעקב אבינו, כאשר קנה חלקת שדה והתנחל במקום.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

     

    המטיילים, מלווים בכוחות צה"ל, נכנסו לראשונה במתכונת זו לחלקים בעיר שבשליטת הרשות הפלסטינית, להוציא את קבר יוסף שאליו מתבצעים סיורים בסדרי גודל כאלה מפעם לפעם. מח"ט השומרון אף נכח בחלקו הראשון של הכנס. מטרת הביקור – עתיקות "שכם היהודית" (שחלקן נחשפו לראשונה): למשל, שרידי "בתי ארבעת המרחבים", הבנויים בשיטה שהייתה פופולארית במיוחד בתקופת ממלכת יהודה וממלכת ישראל - והאבן המיוחסת ליהושע בן נון, כשבעזרתה כרת ברית בין עם ישראל לבורא העולם, ומתוארכת לתקופת השופטים, על פי בדיקות שערכו ארכיאולוגים.

     


    השער ההיקסוסי. צילום: זאב רוטקוף

     

    את הכנס והסיור שלאחריו ארגנה "מדרשת חלקת השדה" בראשות תחיה כץ, שמדריכיה ליוו את הסיור - ופרויקט "שומרון נעים להכיר" של המועצה האזורית שומרון, הפועלת במסגרת איגוד המדרשות שבפיקוח האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך.

     

    במהלך הכנס נחשפו מחקרים חדשים על שכם העתיקה: זאב חנוך ("ז'אבו") ארליך, מבכירי חוקרי ארץ ישראל, חשף מחקר ולפיו האירוע שבו ספרי התורה נשרפו בשבעה-עשר בתמוז, התרחש דווקא בשכם. דביר רביב מהמכון לארכיאולוגיה טען כי יהודים התגוררו ברכס איתמר כבר בתקופת בית שני, בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב עד עתה. בכנס נטלו חלק גם פרופ' זאב ספראי, והחוקר דביר רביב מאוניברסיטת "בר אילן".

     

    "כנס שכם הראשון"

    השאלה המתבקשת היא, כמובן, מה מחפשים מאות ישראלים באמצע הלילה, דווקא במקום שבו עוד בתקופת התנ"ך, התגוררו אנשים שחלקם, לפחות, לא השלים עם נוכחות יהודית באזור. מאיר בואר, רכז ההדרכה של "מדרשת חלקת השדה", אמר ל-ynet כי "במדרש רבא כתוב שיש שלושה מקומות שלגביהם גם הגויים לא יכולים לטעון שהם נגזלו על ידינו: ירושלים, חברון ושכם. עם כל הכבוד לחברון שבה נקברו האבות, שכם הייתה תמיד עיר החיים שבה התגוררו יהודים.

     

    "מדובר למעשה בעיר יהודית, בעלת חשיבות עצומה להיסטוריה של עם ישראל". מטיילים בשכם העתיקה (צילום: מאיר רוטר "שומרון - נעים להכיר") (צילום: מאיר רוטר
    "מדובר למעשה בעיר יהודית, בעלת חשיבות עצומה להיסטוריה של עם ישראל". מטיילים בשכם העתיקה(צילום: מאיר רוטר "שומרון - נעים להכיר")

     

    "התורה מספרת שכאשר אברהם אבינו הגיע מחרן, הוא ביקר בשכם, כפי שכתוב בפסוק 'ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם, עד אלון מורה'. יעקב אבינו גר בשכם, כפי שנכתב בתורה 'ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה'. חלק ממלכי ישראל, כמו רחבעם למשל, לא הומלכו בירושלים אלא בשכם".

     

    בואר מסביר כי למרות שבעיניי הציבור שכם היא עיר פלסטינית, שבה נמצא קברו של יוסף - מדובר למעשה בעיר יהודית, בעלת חשיבות עצומה להיסטוריה של עם ישראל.

     

    "הרגשנו שזה מקום עצום וחזק ויש בו אמירה של בראשיתיות. הרמב"ן בפירושו לספר בראשית כתב 'כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים'. קטונתי מלהחמיא לרמב"ן, אבל הוא צדק בענק. רצינו לעשות כנס דווקא במקום המיוחד הזה, כדי שלא רק השכל יידע שהמקום הזה שייך ליהודים, אלא כדי שגם נוכל לדרוך בו. הכנס והסיור הזה בעיר האבות שכם, הם כמובן התחלה ולא רק סיום".

     

    "שר הצבא יואב ירום"

    יוסי דגן, מ"מ ראש מועצת שומרון, ומי שהקים את פרויקט "שומרון נעים להכיר" – אומר כי "הכנס והסיור בתל שכם העתיקה, שם התחילה והתפתחה המורשת של העם היהודי בימי התנ"ך, התנהלו במתכונת מקצועית של אנשי אקדמיה ומדריכים מנוסים, כחלק מתהליך נפלא שקורה בשנתיים האחרונות בשומרון, שבו מאות-אלפי אזרחים, מכל רחבי הארץ - דתיים, חילוניים וגם חרדים - מגיעים לשומרון ומטיילים בו.

     

    "רצינו לעשות כנס דווקא כאן, כדי שלא רק השכל יידע שהמקום הזה שייך ליהודים, אלא כדי שגם נוכל לדרוך בו". צילום: זאב רוטקוף http://zevrothkoff.com/ (צילום: זאב רוטקוף ) (צילום: זאב רוטקוף )
    "רצינו לעשות כנס דווקא כאן, כדי שלא רק השכל יידע שהמקום הזה שייך ליהודים, אלא כדי שגם נוכל לדרוך בו". צילום: זאב רוטקוף http://zevrothkoff.com/

     

    "יש כאלה שמתעניינים בהיסטוריה ובתנ"ך, יש שמעדיפים נחלים ומעיינות - ויש מי שרוצים גבינות ויין. המכנה המשותף לכולם, הוא שהביטוי 'דברים שרואים מכאן, לא רואים משם', הוא הרבה יותר מנכון".

     

    לדברי דגן, "האויבים הגדולים של ההתיישבות, הם הבורות וחוסר ההיכרות של הארץ והאנשים,
    והוא האיום הגדול על החברה הישראלית".

     

    על שאלה אחת העדיפו מארגני הכנס שלא להרחיב את הדיבור: כיצד צה"ל אישר והגן על הסיור בשכם - והאם בכירים ברשות הפלסטינית אישרו את קיום האירוע, בצורה רשמית, או מתוך הסכמה שבשתיקה.

     

    אחד ממארגני הכנס הסכים לומר לציטוט, אך שלא לייחוס: "מפקד חטיבת שומרון, אל"מ יואב ירום, הוא כמו יואב בן צרויה, שר צבא דוד. כמו שבלי יואב לא הייתה הצלחה לדוד, כך אנחנו לא היינו מסוגלים לקיים אירוע כה חשוב ללא הסיוע בתכנון ובהגנה על המטיילים, משימה שעליה פיקד אל"מ ירום, וביצעו קצינים וחיילים רבים. זו הייתה הדרך הנכונה שבה הצבא אמור לדאוג לאזרחים".

     

    מדובר צה"ל אישרו כי "התבצעה כניסה מאובטחת של כ-300 אנשי המדרשה לשכם, וזאת לאור בקשתם לסייר באזור לצורך לימודי". עם זאת, סירבו בצה"ל להשיב האם הדבר התבצע בתיאום עם הרשות הפלסטינית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מאיר רוטר "שומרון – נעים להכיר"
    תחושה של בראשיתיות. מטייל בשכם
    צילום: מאיר רוטר "שומרון – נעים להכיר"
    צילום: מאיר רוטר "שומרון - נעים להכיר"
    האויבת הגדולה של ההתיישבות היא הבורות". יוסי דגן
    צילום: מאיר רוטר "שומרון - נעים להכיר"
    מומלצים