הנהג שלנו סלבריטאי
ניסים אלאלוף קם בבוקר, נכנס ללימוזינה שלו ומסיע פיגורות כמו ג'ורג' קלוני וטום קרוז לשדה התעופה. לפעמים הם מספרים לו סודות אישיים ומתייעצים איתו. למה לא, הוא שמח לעזור. קבלו סיפור הצלחה ישראלי בהוליווד
עד שהגיע ניסים אלאלוף, 42, ללוס אנג'לס, הוא ראה סלבריטאים רק בטלוויזיה ובקולנוע. בחלומות הכי מתוקים שלו לא היה יכול לתאר לעצמו שתוך שנים מספר מהיום בו נחת בארה"ב, יישבו המפורסמים האלה אצלו בלימוזינה ויפטפטו איתו בחופשיות כאילו היה החבר הכי טוב שלהם. "מכירה את השחקנית ז'קלין ביסט? היא הזמינה אותי יום אחד לאסוף אותה מביתה בבוורלי הילס לשדה התעופה. היינו תקועים בטראפיק, אז התחלנו לדבר והיא סיפרה לי דברים מאוד אישיים, דברים שכל עיתונאי או רכילאי היה מת לשמוע, על החברים שיצאה איתם והחבר שבגד בה. אחרי הנסיעה הזאת היא הפכה כבר ללקוחה קבועה שלי והמשיכה לבטוח בי ולדבר איתי בצורה חופשית. זה קרה לי עם כל סלבריטאי שנכנס ללימוזינה. אני מרגיש חופשי להגיד להם דברים שאחרים מפחדים או לא נעים להם להגיד. בהתחלה חשבתי שאולי הבן אדם יכעס, אבל אתה מגלה שאנשים מפורסמים דווקא רוצים שישאלו אותם שאלות אישיות ואין להם בעיה להיפתח".
אלאלוף, באר שבעי במקורו, הגיע לארה"ב בשנת 1994 לאחר שהבין שאם הוא רוצה לחיות טוב הוא צריך להגר לכאן. בהתחלה פתח בית קפה/מסעדה בסמוך לאולפני סי.בי.אס. "יום אחד נכנסה ניקול קידמן והזמינה קפה. המשפחה לא האמינה לי. אבל אחר כך התחילו להיכנס אלי שחקנים כל הזמן". אלא שניסים החליט שניהול בית קפה זה בכל זאת לא בשבילו ועבר לעסק אחר - בעל שירות הובלה, וגם שם יצא לו להיפגש לא פעם עם סלבריטאים תוצרת הוליווד. "ברוס וויליס ביקש שאאסוף בשבילו עתיקות ממספר מקומות שונים בעיר ולהסיע אותם לחווה שלו באיידהו. נסעתי עם עוד נהג איזה 16 שעות בלב החורף והשלג לערבות איידהו, הגענו בסביבות שש בערב לחווה מדהימה והנה, השערים סגורים. נשארנו לישון שם ולמחרת פתחו לנו את השערים". וויליס למרבה הצער, לא היה שם, אולם ניסים עמד בפתח תקופה חדשה וגדושה בסלבריטאים כחול אשר על שפת מאליבו.
אלאלוף החליט לפתוח עסק לימוזינות שעד מהרה תפס תאוצה בזכות האמביציה והקשרים האישיים שפיתח עם לקוחות. מפיקים ומנהלים בסי.בי.אס התחילו להפנות אליו שחקנים ולאט לאט בנה לעצמו חוג לקוחות זוהר במיוחד: טום קרוז, ג'ורג' קלוני, סטיב מרטין, ז'אן קלוד ואן דאם, סילבסטר סטלון, ג'יימי פוקס, רוזאן בר. אבל הוא הכי התרגש דווקא מכוכבי הסדרה 'בוורלי הילס 90210', שאנון דוהרטי ולוק פרי, שישבו אצלו במושב האחורי. "גדלתי על הסדרה הזאת וכשהצלחתי להיכנס להפקה שלהם ולהסיע אותם מאוד שמחתי, ודווקא אז נודע לי שהם החליטו לסיים את הסדרה".
איך זה עובד בדיוק, ג'ורג' קלוני מרים טלפון ומבקש שתבוא לאסוף אותו משדה התעופה?
"לא בדיוק. פעמים רבות אני אפילו לא יודע מי מזמין אותי, כי שחקנים ברמה הזו לא משתמשים בשמות שלהם. אני מגיע לקחת מישהו וחושב שקוראים לו שם אחר, ופתאום טום קרוז מחייך אלי ונכנס ללימוזינה ואני כולי רועד מהתרגשות".
באמת? אתה עדיין מתרגש אחרי כל כך הרבה סלבריטאים שהסעת?
"היום כבר לא, אבל אז זה היה מרגש מאוד. אני עדיין מתרגש כשמגיעים זמרים שאני אוהב מהארץ ועוד יותר כשאני מגלה שהם מכירים אותי".
במשך השנים הפך ניסים בעצמו לסלבריטאי והוא חייב את הפרסום הזה לתוכנית הריאליטי 'חי בלה לה לנד', שם הוא נראה מסיע את הזמרים שהגיעו מהארץ להתחרות על חוזה הקלטות. ניסים הפך לדמות כל כך אהובה בתוכנית שזכתה לאחוזי צפיה גבוהים בארץ, עד שבביקור המולדת שלו בארץ מצא עצמו נעצר כל שניה להצטלם עם מעריצים. "אבא שלי היה בשוק, אבל אני נהניתי מכל דקה".
הילדים ואשתך ניצלו את זה שאבא הפך למפורסם?
"כן, בכיף. הילדים אומרים 'אבא שלי זה מלה לה לנד'. אשתי הלכה לארוחה במסעדת בסאנסט וראתה שם את ליאור נרקיס. היא ביקשה להצטלם איתו ואחר כך סיפרה לו שהיא אשתו של ניסים מלה לה לנד. הוא מיד ביקש להיפגש איתי. זה היה קטע לא נורמלי, ליאור נרקיס שאני מעריץ ומתלהב ממנו. נפגשנו והסעתי אותו והיה בינינו חיבור נהדר, כאילו שאנחנו מכירים שנים".
וממש לאחרונה, אני מבינה הסעת את אייל גולן ודודו אהרון שהגיעו לעיר. אייל נפתח בפניך כמו שאר הנוסעים שלך?
"אייל גולן מקצוען מאוד. הוא לא ידבר איתך על שום דבר אישי שיכול לפגוע בו. הוא מאוד מאוד נזהר. לא רק הוא, כל אמן ישראלי נזהר מאוד כשהוא מדבר עם ישראלים פה, כי את לא יודעת מה יגידו אחר כך ואם זה ידלוף לעיתון. הם גם משתדלים לבלות במקומות בילוי של אמריקאים ועם אנשים שהם מכירים וסומכים עליהם. האמת שלא יצא לי לפגוש אמן ישראלי שאני יכול ללכלך עליו. כולם מאוד כיפיים ונחמדים. אני הופך ליותר מאשר נהג, אני הופך למדריך. על כל דבר הם אומרים: 'בואו נשאל את ניסים'. הם עושים לי טקסטים, שואלים אותי לאן ללכת לאכול, איפה לקנות, איפה לטייל. קחי את שלמה ארצי למשל, אותו הסעתי כבר שלוש פעמים, כשהוא מגיע לכאן הוא לא מכיר את המקום, לא יודע ימינה ולא שמאלה, הם באוויר לחלוטין. אתה הופך למקור המידע עבורם והם סומכים עליך".
איך הישראלים מבחינת טיפים לעומת האמריקאים?
"לישראלים יש להם הרבה ללמוד. אני לא מאשים אותם כי הם לא גדלו על הקטע של טיפים. כשאתה אומר לישראלי את המחיר, הם מבינים שזה המחיר וזהו. בארה"ב יש מודעות גדולה שנותנים 20 אחוז טיפ. כשישראלי שואל אותי כמה יעלה לנסוע לשדה התעופה ואני אומר לו 'כך וכך ועוד משהו לנהג', הוא שואל: 'מה זה משהו לנהג?'. ואני אומר: 'טיפ'. והם אומרים: 'לא, תגיד לי כמה זה בסך הכל'. האמריקאים אוהבים דווקא את הקטע של הטיפ כי הם רוצים שתזכור אותם לפעם הבאה".
מה עם הסלבס שמגיעים מהארץ, הם מעניקים טיפ נדיב?
"עוד לא יצא לי לראות אמן שנותן טיפ. הם באים בקטע של: 'אתה צריך לשלם לי על זה שאנחנו יושבים לך באוטו'. הם נוסעים למועדונים כאן ובטוחים שיפרסו להם שטיח אדום כמו בארץ, וכשהם הולכים למסעדה ישראלית הם מצפים שהארוחה תהיה בחינם, כי הם עושים טובה לבעל המקום שהם יושבים שם".
זה נשמע כמו בדיחה.
"ככה הם חיים בארץ. יש הרבה בעלי מסעדות שאומרים לזמרים כמו קובי פרץ או אייל גולן או מי שזה לא יהיה: 'אם תבוא לאכול אצלי, הכל בחינם'. בחיים לא תשמעי מהאמן עצמו שהוא מצפה לארוחת חינם. הוא שולח את המנהל שלו לעשות את זה. אני יודע שהשיטה הזאת עובדת מאוד חזק בארץ. גם אני כשהגעתי לשם לעשות בר מצווה לבן שלי, לאן שלא הלכתי, עשו לי כבוד. 'הו, זה ניסים מלה לה לנד? רק תבוא. אתה לא משלם, זה על חשבון הבית'. נכנסתי לבית מלון והקבט מיד ניגש לי ואומר: 'אתן לך מה שאתה רוצה, רק תשב בבריכה'. מביאים סלב, שמים אותו בבריכה ומיד המקום מתמלא בלקוחות".
מבחינות רבות, אלאלוף הוא הרבה יותר מנהג לימוזינה, או ליתר דיוק בעל שירות הלימוזינות "גלקסי-סדן" - הוא משמש גם כפסיכולוג לעת מצוא, רק שבמקום ספה, הוא מציע את המושב האחורי בלימוזינה. "אני בן אדם שיודע להוציא מכל אחד את הכאב שלו. מספיק שאני יושב חמש-עשר דקות עם מישהו ואני יכול להרגיע אותו. יש לי לקוחה בקלבסס, שחקנית מאוד מפורסמת, שביקשה שאאסוף את אבא שלה משדה התעופה. הגעתי עם השלט ואבא שלה, שעמד ממש לידי והוא מפיק מפורסם מאוד בעצמו, לא שם לב שאני שם והוא מתקשר לבת שלו בכעס. היא התקשרה אלי וביקשה שארים אליו טלפון, אני מחייג ואני רואה שהבן אדם לידי מרים את הטלפון. הצגתי את עצמי והוא כולו כועס: 'איפה היית, אני מחכה כאן הרבה זמן'. הסברתי לו באדיבות שעמדתי ממש לידו והוא פשוט לא שם לב. נכנסנו ללימוזינה והוא עדיין מחפש לריב איתי. עניתי לו בסבלנות, ברוגע, נהג אחר היה זורק אותו כבר מהמכונית, אבל לא אני. אחרי 15 דקות הוא נרגע ובסוף הנסיעה כבר היינו חברים טובים. הוא נתן לי טיפ של 100 דולר ואמר 'לא הייתי בסדר. אתה בן אדם סופר מקצועי".
יש משהו בנהגי מוניות שגורם לנוסעים להרגיש חופשיים לספר להם דברים שלא היו מספרים לאנשים קרובים יותר. משהו באנונימיות של הנהג ובידיעה שאחרי הנסיעה כבר לא יראו אותו יותר. לפעמים זה מגיע למקומות קיצוניים כמו בסדרת הטלוויזיה המצליחה: Taxi Driver Confidential, במסגרתה נוסעים מגיעים לפעמים לקיום יחסי מין במושב האחורי. לניסים זה עדיין לא קרה, אבל חשיפה נפשית ואישית? חופשי. "היו הרבה מקרים שפתרתי לנוסעים שלי בעיות תוך כדי נסיעה. לפעמים קל יותר להתייעץ עם אדם זר, כי זרים לא מעורבים רגשית וקל להם יותר להסתכל על דברים בצורה נייטרלית ולא אמוציונלית".
איך מגיעים אליך בדיוק כל הזמרים מהארץ? אתה הרי גר כאן, אתה חושב שזה בזכות לה לה לנד?
"אני קורא הרבה עיתונים ישראלים, יודע מספר שבועות מראש מה הולך לקרות בעיר, עושה טלפונים לאמרגנים או המנהלים, מציג את עצמי ומשיג עבודות. בעיקרון, אני דואג להסיע כל זמר שמופיע בלוס אנג'לס. לה לה לנד גם עזר לי עם הפרסום, כי מבחינתם זו אטרקציה שניסים מהסדרה יסיע אותם".
נראה שאתה מאוד אוהב את העבודה שלך.
"בהחלט. אני אוהב לדבר עם אנשים, לצחוק איתם. רוב הלקוחות שלי הופכים קבועים".
את אחד הסלבריטאים הכי מפורסמים שפגש, הוא דווקא לא הסיע, אלא הסיע אליו. ומעשה שהיה כך היה: "מתקשר אלי מישהו להזמין הסעה משדה התעופה. הוא פיספס את הטיסה שלו לסן פרנסיסקו וכל שאר הטיסות היו מלאות. הוא היה חייב להגיע לעיר בשעה מסויימת ולא היתה לו ברירה אלא לנסוע ברכב. אז הוא הזמין אותי להסיע אותו וכדי לשכנע אותי שהוא רציני, נתן לי את סכום הנסיעה מראש. בהתחלה הוא נראה לי כהומלס, גבר עם שיער ארוך וג'ינס משופשף וקרוע. התחלנו לנסוע והתיידדנו. הוא סיפר לי שהוא כתב של ה'רולינג סטונס' וסיפר לי על כל מיני זמרים גדולים שפגש כמו ג'ון לנון ומיק ג'אגר. כל הדרך מלוס אנג'לס לאן פרנסיסקו הוא עישן מריחואנה בכיף וכשהגענו, הוא הזמין אותי להיכנס פנימה איתו לחדר במלון לפגוש את המרואיין שלו. ואת מי אני רואה שם? את פול מקרתני בכבודו ובעצמו. מרוב הלם, לא הצלחתי לומר מילה".
ניסים נשוי לסיוון ואב לשניים: בן, 14 ואדם, 11. את סיוון הוא הכיר במהלך שירותו הצבאי. "הייתי מדריך נוער שבא לעשות שירות לאומי לקראת גיוס וסיוון היתה אחת מהבנות בקבוצה שהגיעו לבסיס שלי. תמיד יש בנות שמתאהבות שם בחיילים ושומרות איתם אחר כך על קשר, אבל עם אשתי זה היה באמת רציני. אני הספקתי להשתחרר ולטוס לארה"ב והיא רק התגייסה, אבל שמרנו על קשר וכשהיא השתחררה, התחתנו".
הוא משתדל לנסוע כל שנה עם הילדים ואשתו לארץ לבקר את המשפחה, למרות שזה די קשה, כי חודשי הקיץ עמוסים כאן בעבודה. כשהם כבר נוסעים לארץ, הם משכירים מכונית ונוסעים לטייל ברחבי המדינה. רק פעם אחת בשנים האחרונות יצא לו להשתמש בשירות מוניות בשדה התעופה בארץ. "נהגי המוניות בארץ הם נהגים נהדרים, אבל לא רגילים לקבל טיפים. כשנתתי לנהג 400 שקל על נסיעה שעלתה 350 ואמרתי לו לשמור על העודף, הוא היה בשוק. מי נותן טיפ בארץ? הוא התחיל לחבק ולנשק אותי, עוד רגע היה מזמין אותי אצלו לשבת".
