שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הפיגוע במינכן: חנה מרון והקברניט הגיבור
    השבוע לפני 44 שנים תקפו טרוריסטים את נוסעי אל על, ובהם השחקנית ואסי דיין. "אסי, הישאר לידי", אמרה מרון שנפצעה קשה. וגם: כשחיל האוויר יירט מטוס לובי לסוריה במה שהוגדר "הכישלון החמור של המודיעין הטוב בעולם"
    10 בפברואר 1970. השעה הייתה 12:50 בצהריים. מטוס אל על בטיסה 435 נחת זמן קצר קודם לכן בשדה התעופה של מינכן. חלק מהנוסעים, שהתכוונו להמשיך ללונדון, בהם השחקנית חנה מרון והבמאי אסי דיין, היו בדרכם לאוטובוס שייקח אותם לטיסה לבריטניה. לפתע נשמעה צעקה שאיש לא הבין את פשרה. מכיוון מדרגות אולם המעבר הגיחו שלושה צעירים ערבים שרצו לעבר האוטובוס בצעקות.

     

     

     

    "הרימו ידיים", צעק אחד מהם. כמה מהנוסעים באוטובוס התכוונו לעצור אותם. קברניט המטוס אוריאל כהן הדף בידיו את התוקפים, אך הם הצליחו להשליך שני רימוני יד לעבר האוטובוס. אחד המחבלים שלף אקדח ואז הוטל רימון נוסף. אריה קצנשטיין (32) מחיפה, שהיה באוטובוס יחד עם אביו, זינק לעבר אחד הרימונים שהושלכו ומנע בגופו מנוסעים אחרים להיפגע. הוא נהרג במקום. אביו נפצע קשה. גם חנה מרון נפצעה קשה מאוד ונשקפה סכנה לחייה.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    הטייס אורי בינה שחזר את דקות האימה: "אסי דיין ואני הלכנו מלפנים וחנה מרון ואורי הקברניט הלכו מאחור ושוחחו. לפתע אמר לי אסי דיין: 'אורי, מסתובבים כאן שלושה ערבים חשודים'. שאלתי 'איפה?'. אסי הורה לי על הערבים – ואז נדהמתי. כל אחד מהשלושה החזיק בידו רימון יד. המחבלים צעקו משהו בלתי מובן".

     

    בינה סיפר על גבורתו של הקברניט כהן: "אחד משני המחבלים שלף את נצרת הרימון והתקרב במרוצה אל הקברניט. הקברניט עשה תנועה כאילו הוא מתכופף ותפס את ידו של המחבל, שהחזיקה ברימון היד. ידעתי שכל שנייה צפויה התפוצצות. צעקתי משהו לאסי ואינסטינקטיבית התחלנו שנינו לרוץ מהמקום, כל אחד לכיוון אחר. תוך כדי הריצה ראיתי שאורי רוכן מעל המחבל, וממשיך להחזיק בידו. אז נשמעו בזו אחר זו שתי התפוצצויות. ראיתי את הקברניט שוכב פצוע ולצדו המחבל". זמן קצר לאחר הפיגוע התקשר שר הביטחון משה דיין לבנו אסי, שאמר כי לפי השמועות במינכן התכוונו המחבלים לפגוע בו.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
    אסי דיין היה זה שליווה את מרון באמבולנס לבית החולים. על-פי הפרסום ב"ידיעות אחרונות", בעודה מוטלת על רצפת היציאה של בניין שדה התעופה במינכן, כרע לידה דיין. היא מלמלה: "אסי אל תעזוב אותי", ולאחר מכן איבדה את הכרתה.

     

    בינתיים נותחה חנה מרון כמה פעמים במינכן. בתחילה אמרו הרופאים כי הסיכויים להציל את חייה אינם גבוהים, אבל מאוחר יותר אמר אחד הרופאים שטיפלו בה כי הוא אופטימי יותר. בינתיים שאר הפצועים יצאו מכלל סכנה ומצבם הלך והשתפר. בהמשך השתפר מצבה של מרון, אך הרופאים נאלצו לקטוע את רגלה השמאלית. היא הייתה מאושפזת בסך הכול שלושה חודשים בגרמניה, בטרם שבה לישראל.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    חודש לאחר הפציעה התראיינה מרון ממיטתה בבית החולים לגלי צה"ל: "שלומי הרבה יותר טוב ממה שהיה אפשר לצפות. בינתיים הכול מתרפא כנראה יפה מאוד. כנראה נשאר לי משהו מהבריאות שהייתה לי". היא הודתה לחיילים ששלחו לה מכתבי עידוד.

     

    ב-10 במאי, שלושה חודשים בדיוק לאחר הפציעה, נחתה מרון בישראל. היא נשענה מעט על בעלה האדריכל יעקב רכטר והקברניט אוריאל כהן כשירדה מהמטוס. מרון, שנעזרה גם במקל הליכה, פסעה באיטיות כמבקשת לבחון את הרגל התותבת שהותקנה לה. לאחר שירדה כמה מדרגות מהמטוס פרצו לפתע כל הנוכחים במחיאות כפיים סוערות וקראו "בראבו חנה! כל הכבוד חנהל'ה".

     

    טעות בשחקים

    ועוד בנושאי טרור ותעופה. ב-4 בפברואר 1986 סברו במערכת הביטחון בישראל כי הצליחו לשים את ידיהם על ראשי הטרוריסטים, אחמד ג'יבריל, אבו מוסא וג'ורג' חבש יחד עם עוזרו של אבו נידאל, שהיו על-פי מידע מודיעיני במטוס קטן שהיה בדרכו מלוב לסוריה. אבל בפועל לא היה על המטוס אף מחבל מוכר.

     

    על-פי המידע נערך בטריפולי שבלוב כינוס חירום, שאותו יזם מועמר קדאפי, במטרה לדון במבצעי חבלה נגד מטרות אמריקניות, במקרה שארצות הברית תתקוף את לוב. ככל הידוע היו שם אבו מוסא, מנהיג המורדים בערפאת בארגון בפתח וכן אחמד ג'יבריל וג'ורג' חבש. יחד עמם היה גם עוזרו של אבו נידאל.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    בשעה 9:00 בבוקר המריא המטוס מלוב לדמשק ועליו שלושה אנשי צוות ותשעה נוסעים. מנהיגי המחבלים לא טסו בו, אבל בישראל לא ידעו זאת. כשהמטוס היה כ-75 ק"מ מקפריסין התקרבו אליו שני מטוסי קרב ישראליים וסימנו לטייס לסטות ממסלולו ולנחות בבסיס חיל האוויר אי שם בצפון הארץ.

     

    חקלאי שעיבד את שדהו סיפר אז: "סמוך לשעה 13:30 שמעתי ראש של מנועי מטוסים. כשהתבוננתי לשמיים ראיתי מחזה מוזר: מטוסי קרב של חיל האוויר וביניהם מטוס אזרחי קטן למדי, בצבע לבן עם פס חום וסמל על זנבו, שנראה לי כמו ברבור".

     כשהמטוס הלובי נחת הוא הוקף בידי חיילים ונוסעיו הורדו ונבדקו. במקביל, הוחשו לאזור הבסיס כוחות צבא ומשטרה צבאית, שתפקידים היה למנוע חדירתם של עיתונאים וצלמים, שכבר שמעו על נחיתת המטוס הלובי.

     

    כמעט חמש שעות חנה המטוס בבסיס חיל האוויר, ולאחר שהוברר כי אין בו אף מחבל וכי האישיות הבכירה ביותר שטסה בו הוא סגן יו"ר מפלגת הבעת' הסורית, עבדאללה אל-חמד, קיבל המטוס הלובי אור ירוק להמשיך בדרכו.

     

    עומר חרב, פוליטיקאי לבנוני שהיה בין תשעת נוסעי המטוס, שחזר: "לוחמי הקומנדו הישראלים הקיפו את המטוס וכיוונו את רובי הסער שלהם לעברנו. הם קראו לנו, הנוסעים, לצאת מפתח המטוס זה אחרי זה. כל מי שיצא נבדק בדקדקנות מכף רגל ועד ראש. אבל בסופו של דבר הם התאכזבו – הם לא מצאו איש מאלה שאותם חיפשו".

     

    בדמשק קידמו את הנוסעים בהצהרות לוחמניות ונלהבות, שהבטיחו לישראל תגמול ונקמה על הפעולה ה"פיראטית" כהגדרת דמשק וטריפולי.

     

    העולם מגיב ליירוט המטוס הלובי

    התגובות בעולם לתקרית לא איחרו לבוא. נשיא צרפת פרנסואה מיטראן פנה לעוזריו וביקש מהם להכין עבורו דו"ח מיוחד על פרשת יירוט המטוס הלובי. בפריז דווח אז כי הנשיא ביקש להבין את מה שנראה בעיניו "כישלון חמור של המודיעין הטוב ביותר בעולם".

     

    בכלי תקשורת בבריטניה, בבלגיה, בהולנד ובמערב גרמניה הגדירו את היירוט "משגה חמור", הן בגלל דרך הפעולה המוגדרת "פיראטיות" והן בגלל עצם הכישלון המודיעיני. ב"לה מונד" נכתב כי הפרשה כולה נראית כמו "סיפור הלקוח מתוך סרט מצויר".

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")
     

    מנגד, וושינגטון שבה והכחישה בכל תוקף את הטענות כאילו העבירה מידע מודיעיני לישראל ומידע זה הוא שנתן את האות לפעולת היירוט. "ישראל פעלה על דעת עצמה מתוך בסיסים שלה ועל-פי מידע שלה", אמר דובר מחלקת המדינה. עם זאת הוא הבהיר כי לדעת ארצות הברית, "ניתן לפעמים להצדיק סוג כזה של יירוט, כשהוא בא כדי למנוע פיגועים טרוריסטיים בעתיד".

     

    ראש הממשלה שמעון פרס אמר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי היה יסוד להניח שבמטוס נמצא אחמד ג'יבריל. לדבריו, "היה יסוד אבסולוטי להניח, מעל ומעבר לכל ספק, כי לפי מידע שקיבלנו – הוא נמצא במטוס, אולם ברור שהייתה זו טעות".

    פרס הוסיף: "הייתה זו מסוג ההחלטות שיש לקבל בהקצבת זמן בלתי אפשרית, תוך רגעים ספורים. למחליטים היה יסוד להניח כי האיש נמצא במטוס".

     

    שר הביטחון, יצחק רבין, אישר כי "ביירוט המטוס הלובי לא השגנו את המטרה, אפילו לא את חלקה". עם זאת הוא הבהיר, "אבל אם לא ננקוט במקביל שני מישורים, הגנה ויוזמה, לא נצליח להשיג את היעד של צמצום ההיפגעות עד למינימום והנחת מהלומה מרבית על גורמי הטרור ומנהיגיו".

     

    רבין התייחס למקרה פעם נוספת מעל בימת הכנסת, כשהשיב להצעת אי- אמון שהגישה סיעת חד"ש. "עלינו להגן על ישראל ועל ישראלים, עלינו להגן על תושבים תמימים נגד פיגועים נפשעים אלה בארץ ישראל, בגבולותיה, בעריה, בארצות חוץ, ואנחנו נעשה זאת. אנחנו נגן ככל שידנו מגעת, והיא מגיעה רחוק. נעשה הכול כדי לצמצם את הפיגועים, ואין רגע אחד שארגוני הטרור אינם מנסים לממשם", אמר אז שר הביטחון רבין בתשובה לדברי ח"כ מאיר וילנר.

     

    שר הביטחון רבין הבטיח: "אנחנו גם נעשה הכול כדי לפגוע בארגוני הטרור בבסיסיהם, בכל אלה המנסים לפגוע בנו, כמובן, בכפוף לנהגים ולנהלים והסמכויות המקובלים בישראל. אין לנו כוונה שמנהיגי ארגוני הטרור הללו, מנהיגי ארגוני טרור שנתכנסו בטריפולי בחסותו של שליט לוב, והוא, כידוע, דוגמה לשליט נאור... ארגוני טרור מנסים כל יום לפגוע בנו מצפון, מים, מתוך השטחים, מחוץ לשטח ארץ ישראל. האם ניתן להם תעודת חסינות?"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    חנה מרון. איבדה את רגלה
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    מומלצים