שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יהודי הונגריה נגד ההנצחה: לא לקחו אחריות על פשעיהם
    "אנדרטת השואה" מעלימה, לטענת הקהילה היהודית, את שיתוף הפעולה ההונגרי עם הנאצים, וזה מצטרף להתבטאות בעייתית של מנהל המכון להיסטוריה. אחת משלוש הקהילות הגדולות במדינה כבר הודיעה כי תחרים את אירועי השואה, אם לא יחול שינוי: "ההונגרים מתנערים מאחריות, וזה כואב מאוד"
    הסערה הבאה בהונגריה ? אנדרטה לזכר השואה מקוממת את קהילות היהודיות במדינה עד כדי הכרזת חרם על הנצחת זיכרון השואה במדינה. בחודש יוני הקרוב ימלאו 70 שנה לפלישה הגרמנית להונגריה, ולקראת האירוע מתכננת הממשלה סדרת אירועי זיכרון.

     

    << עוד חדשות ועדכונים - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    ואולם האנדרטה המתוכננת לקום במרכז הבירה, בכיכר "החירות" שמול בנייני הפרלמנט – מעלימה, לטענת הקהילה היהודית, את חלקם של ההונגרים ושיתוף הפעולה שלהם עם המשטר הנאצי במלחמת העולם השנייה, לאחר שאלה סייעו בשליחת יהודי המדינה אל מותם בתאי הגזים.

     

    עוד חדשות מהעולם היהודי :

     

    אחת הקהילות כבר הודיעה בתום הצבעה שערכה בעניין, ביום ראשון האחרון, כי אם בניית האנדרטה תימשך כמתוכנן, וללא הנכחה לתפקידם של ההונגרים עצמם בביצוע פשעי השואה - הם יחרימו את האירועים כליל.

     

    חרם על אירועי השואה בהונגריה

    על פי כלי התקשורת באירופה, הקהילות היהודיות דורשות גם את העברתו מתפקידו של מנהל המכון להיסטוריה, זאת לאחר שכינה "הליך מדיני לאזרחים זרים", את גירושם של אלפי יהודים מאוקראינה – שמצאו בהונגריה מקלט מזוועות הנאצים. בשנת 41, עוד טרם הפלישה להונגריה, גירשה אותם הממשלה ההונגרית חזרה אל מותם.

     

    פעם היה כאן בית כנסת, וביום שישי - כינוס של המפלגה האנטישמית (צילום: AP) (צילום: AP)
    פעם היה כאן בית כנסת, וביום שישי - כינוס של המפלגה האנטישמית(צילום: AP)

     

    אירוע נוסף שמתוכנן ומאוים בחרם, הוא בנייתו של מוזיאון שואה להנצחת הילדים הנספים בתחנת

    הרכבת בבודפשט, משם נשלחו מאות-אלפי יהודי המדינה אל מותם בידי ההונגרים משתפי הפעולה.

     

    עיתוי המחלוקת נחשב לקריטי ביותר, חודשיים בלבד לפני שהונגריה הולכת שוב לבחירות, כשהמפלגה האנטישמית הגדולה "יוביק" אורבת מבין ספסלי האופוזיציה לקואליציה הידידותית ליהודים, בראשותו של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן. נושא האנדרטה הופך לסוגיה מרכזית בקמפיינים שמנהלות המפלגות.

     

    בשישי האחרון נערך כנס של "יוביק" במה שהיה בית כנסת בתקופת מלחמת העולם השנייה, בעיר אסטגרום הממוקמת 30 קילומטרים בלבד מהבירה בודפסט. הבניין משמש כיום כמרכז תרבות, והמפלגה האנטישמית ערכה בו את הכנס השנתי שלה. האירוע גרר סערה ציבורית, ועשרות בני אדם הפגינו מחוץ לאולם במחאה, כשחלקם אוחזים בנרות ועונדים טלאי צהוב.

     

    "אפילו המלאך והנשר מעוותים את הסיפור"

    הרב שלמה כובש, שליח חב"ד בהונגריה ורבה של קהילת "עמיך" במדינה, אומר בראיון ל-ynet כי המחאה

    היא עניין פוליטי שלא קשור במישרין בקהילה היהודית, אלא בעוול שהעיוות שמיוצג באנדרטה גורם לזיכרון השואה של ההונגרים עצמם. הרב כובש הוסיף כי הקהילה היהודית המקומית פועלת לרתימת אנשי אקדמיה ורוח הונגריים, על מנת להפוך את ההחלטה על פיה.

     

    האנדרטה שבמרכז המחלוקת, היא למעשה פסל של מלאך המייצג את הונגריה, שעט עליו נשר פרוסי המייצג את הפלישה הגרמנית למדינה בשנת 44. הכיתוב על האנדרטה, על פי התכנון, צפוי להיות: "אנדרטה לקורבנות הפלישה הגרמנית להונגריה".

     

    כאמור, לדברי המבקרים מציגה האנדרטה את הונגריה כקורבן, בשעה שלמעשה הממשלה הפשיסטית באותן השנים שיתפה פעולה עם היטלר. ביום ראשון האחרון, בתום הצבעה שנערכה וברוב מוחץ, הכריזה "קהילת מזיהיס" - אחת משלוש הקהילות הגדולות במדינה - כי היא איננה מתכוונת ליטול חלק באירועי השואה, אם המדינה לא תיסוג מהחלטתה להקים את האנדרטה לזכר אירועי הפלישה הגרמנית באופן הנוכחי, זאת בשל "הגישה ההיסטורית" שהיא מציגה, כלשונם.

     

    מחלוקת סביב הטיפול בסוגיה

    גוסטב זולטה שהיה בן 8 בעת שגורש למחנות ההשמדה בידי חיילים הונגריים, אמר בראיון לרשת "אירוניוז" האירופית עם תום ההצבעה: "לא אבי ולא אמי הושמו על הקרונות בידי גרמנים, אלא בידי הונגרים שהעבירו אותם לידי הגרמנים. כמובן שזה לא רק בקטע של לקיחת אחריות, אבל אנשים צריכים להכיר בכך שזה קרה בדרך הזו".

     

    החלטתם זכתה לתמיכה מצד ארגונים יהודיים ברחבי העולם, כמו גם מצד הקונגרס היהודי העולמי. יו"ר הקונגרס, רון לאודר, מיהר לפרסם הודעת תמיכה בהחלטה, וציין כי "ליהודים, שואה היא לא רק עניין של ימין ושמאל. זיכרון השואה צריך לאחד את ההונגרים, ולא להפריד ביניהם".

     

    לאודר התייחס גם לתפקידו של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, שעד כה לא הגיב בפומבי לחרם ולדרישות מצד הקהילה היהודית, ואמר כי "אם ויקטור אורבן והממשלה ההונגרית מאמינים ברצינות שהפסל צריך להוות זיכרון גם עבור הקורבנות היהודים, הרי שלכל הפחות יש להקשיב לדאגת הקהילה היהודית, ולשקול מחדש את תוכניותיהם".

     

    לצד החרם והגינוי הפומבי, שתי הקהילות האחרות בהונגריה - קהילת "עמיך" של חב"ד והקהילה האורתודוקסית - גורסות כי יש להמשיך בהידברות עם הממשל, על מנת להגיע לפתרון מוסכם, וכי החרם איננו כלי יעיל לטיפול בסוגיה.

     

    "ההונגרים עושים קודם כל עוול לעצמם"

    סלע המחלוקת בין כלל הקהילות לממשלה, היה ונותר האופן שבו רואים את הפלישה הגרמנית להונגריה:

    "עוד לפני הפלישה הגרמנית העביר השלטון כמה וכמה חוקים נגד היהודים, כמו איסור לימוד באוניברסיטה, איסור על השתתפות במקצועות מסוימים, ועוד", אומר הרב כובש. לדבריו, היהודים במדינה נפגעו גם פיזית החל משנת 40.

     

    "אבל בקיץ אחרי שהגרמנים נכנסו, נלקחו 90% מיהודי הונגריה לאושוויץ. מי שבפועל עשה את זה, היו השוטרים ההונגרים שעבדו מול אייכמן וקומץ של קצינים נאצים. עכשיו הם טוענים שאלה 'הכריחו אותם' לעשות את העבודה הזו. יש פה מחלוקת עניינית עד כמה ההונגרים אחראים למה שקרה ליהודים בני ארצם בתקופה הזו.

     

    "זה עניין פוליטי של הכרת והבנת העבר, שלא קשור רק לקהילה היהודית. זה קשור לזהות ההונגרית שלהם, ולעוול שהם עושים לעצמם בכך שאינם מכירים בזה בצורה כנה ואמיתית. זה להתנער מאחריות על מה שהיה אז, וזה כואב מאוד".

     

    האם אתה רואה מכנה משותף בין ההתעלמות הזו להתגברות האנטישמיות במדינה?

     

    "בהחלט. אני רואה קשר בעקיפין בין הדברים. לכן אנחנו מאוחדים בעניין שצריך להגיד ולהסביר ולהרים קול, ולמחות שזה לא בסדר. בנושא הזה, ממשלת הונגריה היא האחראית על הצגת הדברים כהווייתם. אבל, שוב, צריך לדעת שזה שהם יודו בחטאים וברצח אחינו וייקחו עליהם אחריות, זה לא לטובתנו, כי אם לטובת כל הונגריה, לטובת דו-שיח ציבורי כנה וזהות כנה שלוקחת אחריות".

     

    אם כבר, שיהיו נאמנים לאירועים ההיסטוריים

    לדברי הרב כובש, כל הקהילות היהודיות במדינה מאוחדות בדרישה לפעול לשינוי האנדרטה ולהתמודדות היסטורית הוגנת עם חלקם הלא מבוטל של ההונגרים בהשמדתם של מעל ל-430 אלף יהודי המדינה.

     

    "כלל הקהילות היהודיות ומי שהיה קשור לנושא, ובהם היסטוריונים - אמרו שאם כבר רוצים להקים את האנדרטה המדוברת, אז שיהיה באופן שנאמן לאירועים ההיסטוריים. שם האנדרטה המתוכננת - 'אנדרטה לקורבנות הפלישה הגרמנית להונגריה' - מעביר תחושה שהסבל היה רק אחרי הפלישה, ורק באחריות גרמניה.

     

    "לכן אנחנו מבקשים ואף דורשים מכלל הגורמים המקצועיים, אנשי האקדמיה, והקבוצות האזרחיות שירימו קול ויבקרו את האופן השגוי שבו מוצגת האנדרטה. גם מבחינה אסטטית, הצגת הונגריה כ'מלאך' בעוד הנשר הגרמני הוא שמתנפל, מעבירה תחושה לא נכונה של מה שהיה שם בפועל. המטרה היא שאנשי הרוח והאקדמיה שמכירים את הנושא, יסבירו לציבור מה הבעיה עם זה".

     

    זה מתחיל להצטייר כקרע בין הקהילות לממשלת הונגריה.

     

    "חבל אם כן, וצריך להיזהר שזה לא יקרה. קודם כל, אין סכסוך בין הקהילה היהודית לממשלה. מבחינת
    הקהילות היהודיות, הממשלה נותנת המון תמיכה, גם מוראלית וגם כספית. 10 מיליון דולר מופנים כל שנה לקהילה היהודית מתקציב המדינה. בהונגריה פועלים לא פחות מארבעה בתי ספר יהודיים, ויש קשרים טובים וחמים.

     

    "הצד השני של הסיפור הוא שבהונגריה מתגברת האנטישמיות, ויש מפלגת אופוזיציה אנטישמית. והצד השלישי שלא קשור לקהילה היהודית דווקא, אבל נותן תחושה לא נעימה, הוא החלק של הונגריה בשואת יהודי המדינה במלחמת העולם השנייה".

     

    מה הסיכויים שהמחאה תעשה את שלה, ותוכנית האנדרטה תבוטל או לכל הפחות תשונה?

     

    "קשה מאוד לשפוט, כולם בהמתנה. עוד לא התחילו לבנות את האנדרטה. אני חושב שהם התחילו להבין, ואני חושב שלנו אסור לשרוף גשרים. צריך להבין את מורכבות הנושא, ובד בבד לתת להם לרדת מהעניין עם הכי פחות בלגן. מה שחשוב בשבילנו הוא שזה יתוקן, ולא הסערה התקשורתית שתיגרם מהעניין".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    יש קשר לאנטישמיות
    צילום: AFP
    הרב שלמה כובש
    מומלצים