שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      דירוג אשראי אישי: האם נשלם לבנקים פחות?
      בבנק ישראל נחושים ליישם כבר השנה את תעודת הזהות הבנקאית, הכוללת מידע על פעילות כל לקוח ודירוגו האישי. בחברות האשראי מודים כי מהלך כזה יוזיל את הריבית ללקוחות. מנגד הבנקים חוששים מנטישת לקוחות וארגונים חברתיים מזהירים מנזק לחלשים. אז האם נשלם יותר או פחות?

      כמעט שנה עברה מאז שפורסם הדו"ח לבחינת התחרות במערכת הבנקאית, ובבנק ישראל נחושים ליישם עוד ב-2014 את אחת ההמלצות המשמעותיות ומעוררות המחלוקת שלו - תעודת הזהות הבנקאית - מסמך המרכז מידע על הפעילות הבנקאית ועל דירוג האשראי של הלקוח.

       

       

      המהלך שעשוי להשפיע על לקוחות רבים במערכת הבנקאית, סופג ביקורת הן מצד הבנקים - החוששים לייתר תחרותיות והן מצד ארגונים חברתיים החוששים לנזק העלול להיגרם לאוכלוסיות החלשות. אך כאמור, בפיקוח על הבנקים רואים בכך את אחד המהלכים החשובים להגברת התחרות ולהוזלת הריבית על ההלוואות, ושם נחושים להתחיל בתוכנית כבר בחודשים הקרובים.

       

      תוספת הסיכון שעולה לנו ביוקר

      כיצד תועיל תעודת הזהות הבנקאית? גובה הריבית שגובה הבנק על הלוואה נגזר גם ובעיקר מרמת הסיכון של הלקוח. ככל שרמת הסיכון גבוהה יותר – הריבית גבוהה יותר.

       

      מי שמחזיק היום בכל המידע על היכולת הפיננסית של הלקוח הוא למעשה הבנק בו מתנהל החשבון שלו. שאר הגופים הפיננסים לא באמת מכירים את הפרופיל של הלקוח, את יכולת ההחזר שלו ואת רמת הסיכון שלו, ובהתאם – כיצד לחשב את גובה הריבית שיש לגבות ממנו.

       

      כך לדוגמה, לחברות כרטיסי האשראי, המנפיקות כרטיס חוץ בנקאי – אין יכולת כזו. כדי לבצע אנליזה על לקוח פוטנציאלי, הן נדרשות להיעזר במודלים שונים ומשקיעות לא מעט משאבים באפיון הלקוח ובגובה הריבית שיש לגבות ממנו. "תוספת הסיכון" הזו מגולמת בריבית (שהיא לרוב גבוהה יותר) אותה גובים חברות האשראי.

       

      כך לדוגמה, בעוד הריבית הבנקאית על הלוואה עמדה בממוצע על 4.2% (נכון ליוני 2013) והריבית על האוברדראפט היתה 8.7%, הריבית בכרטיסי האשראי עמדה על 10%.

       

      תעודת הזהות הבנקאית היא מסמך שירכז את המידע על הפעילות הבנקאית של הלקוח ויפרט גם מה דירוג האשראי של הלקוח ומה מקומו ביחס לשאר הלקוחות בבנק.

       

      כאמור, ברגע שלקוח יגיע עם מסמך ביד, חתום בידי הבנק, המגדיר בדיוק מה הפרופיל שלו ומה רמת הסיכון - זה יעשה חיים קלים גם לבנקים המתחרים גם לחברות כרטיסי האשראי וגם לחברות אחרות שיכנסו בעתיד לשוק האשראי החוץ בנקאי, כגון חברות ביטוח. בהתאם הם יוכלו להציע ללקוח הלוואה בריבית נמוכה יותר וגם לשכנע אותו להיות לקוח שלהם בתנאים תחרותיים.

       

      מי ירוויח ומי יפסיד?

      בחברות כרטיסי האשראי כבר מודים כי מהלך כזה יוזיל את הריבית על ההלוואות החוץ בנקאיות. "לחברות כרטיסי האשראי זה מצויין. למרות שהשקענו המון במודלים", אומר ל ynet בכיר בלאומי קארד. "תעודת זהות בנקאית תוזיל את העלויות". עם זאת הוא מסייג כי ההוזלה לא תהיה דראסטית.

       

      מעניין לציין כי בנושא זה קיים ניגוד אינטרסים בבנקים הגדולים – השוללים את המהלך מחשש לנטישת לקוחות לכיוון המתחרים. אך מצד שני, חברות כרטיסי האשראי הנמצאות בבעלותם, דווקא שמחים לקידומו - מהלך שיקל עליהם בבחינת הלקוחות ואולי גם יגביר את צריכת האשראי.

       

      אז למי זה טוב? ברור שלקוח עם הון של מיליון שקל נזיל ואף יותר – ידורג בדירוג גבוה. אך דווקא לגביו, ייתכן והדירוג לא יהיה רלוונטי, הואיל והוא לא צורך אשראי. דווקא אותו לקוח ממוצע שצורך הלוואות, נכנס בתדירות די גבוהה לאוברדראפט, אך לא חזרו לו צ'קים והוא מחזיר את ההלוואות בזמן – יקבל דירוג גבוהה שגם ייטיב איתו בהצעות אחרות שיקבל.

       

      מי שבכל זאת עלול לסבול, אם בנק ישראל לא יכלול במסגרת התוכנית פתרון מקיף, הם הלקוחות המוגדרים כ"פחות טובים" – כאלו שהכנסתם נמוכה, שאולי בעבר היו להם קשיים בהחזר הלוואה ואין להם הון עצמי משמעותי אם בכלל (בוודאי אלו שיש להם היסטורית אשראי בעייתית).

       

      אלו עשויים להיפגע ממציאות כזו. הבנקים לא יחזרו אחריהם, ולא יציעו להם הצעות תחרותיות. מראש יוצעו להם מוצרי אשראי במחיר גבוה. בסופו של דבר האשראי שלהם עשוי דווקא להתייקר.

       

      כפי שהעריך בנק ישראל בעבר, קצת פחות מ-50% מלקוחות הבנקים "יזכו" לדירוג אשראי נמוך, שכאמור עשוי להשפיע לרעה על מחיר האשראי שיקבלו - אם בכלל ואף לדרדר אותם לנטילת הלוואה בשוק האפור.

       

      מעבר לכך, קיימת סכנה נוספת בעצם העובדה שמסמך כה אינטימי שאומר על הלקוח הכל - נמצא זמין לכל דורש.

       

      בבנק ישראל משיבים כי המהלך יכלול צעדים משלימים שימנעו שימוש לרעה במידע. בין הייתר, תיקוני חקיקה, שיבטיחו הגנה על המידע, לרבות הגדרה ברורה של מי רשאי להשתמש במידע והמטרות לשמן ניתן להשתמש בו. עם זאת בבנק המרכזי טרם הציגו פתרונות מעשיים.

       

      לא מרוצים מהדירוג

      סוגיה בעייתית נוספת היא איך בכלל ייקבע הדירוג? הטענה של הבנקים הגדולים, החוששים בעיקר מהגברת התחרות ומנטישה של לקוחות, היא שכל בנק מדרג את הלקוח בצורה אחרת ולמעשה שני לקוחות שיקבלו אותו דירוג עשויים להיות בעלי מאפיינים שונים.

       

      כך לדוגמה, יש בנקים שלוקחים בחשבון בעת אפיון הלקוח, גם את המצב הפיננסי של בני המשפחה שחשבונם מתנהל גם הוא בבנק. מנגד, יש כאלו שמתייחסים לפי תעודת זהות ספציפית של לקוח. עוד הם טוענים כי במקומות בהן נהוג לדרג את הלקוחות למתן אשראי, כגון בארה"ב - מי שמבצע את זה היא חברה חיצונית שמדרגת לפי פרמטרים קבועים ואחידים.

       

      בעיה נוספת שנשמעת היא החשש מהתמודדות עם טענות של לקוחות המבקשים לערער על דירוגם. כך לדוגמה, אם בנק יגיד ללקוח שהוא "דירוג 3" (בהנחה שהפרמטרים יהיו מספריים), וזה לא ימצא חן בעיני הלקוח, שכן כפי שהוא רואה זאת, מגיע לו דירוג גבוה יותר - האם תהיה לו אפשרות לערער? למי הוא יפנה? האם לא קיים חשש לעומס פניות ובצורך ב"וועדות ערעור" הן בבנקים והן בבנק ישראל?

       

      בפיקוח על הבנקים לא ממש מתרגשים מהטענות הללו. לדבריהם, בתחומים רבים לא קיימת זהות בהגדרות סטאטוס דומות. שם מאמינים כי במשך הזמן הגופים הפיננסיים ידעו איזה בנק "מחמיר" יותר ואיזה "מקל" בדירוג הלקוח, וידעו לאזן.

       

      בפיקוח מדגישים כי הם יגבירו את הבקרה על מערכות הדירוג הפנימיות של הבנקים, שהדירוג הנובע מהן הוא זה שיופיע בתעודת הזהות הבנקאית. "חשוב להבין שמדובר במודלים דינמיים, אשר לוקחים בחשבון מידע חדש שמצטבר אודות הלקוח", אמר המפקח על הבנקים דודו זקן לפני מספר שבועות. "במידה ולקוח משפר את ההתנהלות הפיננסית שלו הדבר יבוא לידי ביטוי בשיפור בדירוג האשראי שלו".

       

      גם בבנק ישראל יודעים כי אם תעודת הזהות הבנקאית המתגבשת לא תכלול את דירוגו של הלקוח - לא יהיה לה משמעות אפקטיבית וספק גדול אם תביא להורדת ריבית כל שהיא ללווים. מנגד טרם נמצא פתרון בדיוק לנקודה הזו - שעלולה לפגוע בלקוחות רבים אחרים.


      פורסם לראשונה 19/02/2014 08:54

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      צילום: גלעד קוולרצ'יק
      הבנקים חוששים מהגברת התחרותיות
      צילום: גלעד קוולרצ'יק
      בני דויטש
      דודו זקן, המפקח על הבנקים
      בני דויטש
      מומלצים