שתף קטע נבחר

זיוף ימי מחלה - כמה זה עולה למעסיקים?

מספר ימי המחלה שנטלו עובדים במשק אמנם ירד ב-2013, אך בלשכת יועצי המס טוענים שעובדים רבים לוקחים חופשת מחלה למרות שאינם חולים באמת. אז לפני שאתם לוקחים יום חופש, בדקו את הזכויות והחובות שלכם

לא מעט עובדים נאלצים להיעדר ממקום העבודה בתקופת החורף בשל מחלה שלהם או של אחד מיקיריהם. מצד שני, לא תמיד מקבלים המעסיקים את אישורי המחלה שמוצגים בפניהם בהבנה. עד כמה נפוצה באמת התופעה?

 

 

בירור סך ימי המחלה שנטלו עובדים במשק מגלה נתונים סותרים - ובכל מצב נמוכים למדי. בדיקה של חברת חשבים, שהסתמכה על סקר שכלל 40 אלף עובדים חודשיים בענפים שונים בסקטור הפרטי, העלתה כי מספר ימי המחלה הממוצע עמד על 6.38 ימי היעדרות לעובד בשנה - ירידה קלה לעומת 6.46 ב-2012. הממוצע חציוני עמד על 6.06 ימים. עוד עלה, כי בדצמבר 2013 נרשמו יותר היעדרויות בשל חופשה ומחלה לעומת דצמבר אשתקד, על רקע הסופה.

 

אולם בבדיקה של עוקץ מערכות התקבלו נתונים נמוכים בהרבה - מספר ימי המחלה הממוצע לעובד עמד על כ-2.15 ימים בממוצע לעובד - ירידה לעומת 2.78 ימים ב-2012. הממוצע החציוני עמד על 3.85 ימים לעומת 4.65 בשנה שלפני. הבדיקה כללה כ-9,005 תלושי שכר ונתונים ממערכות נוכחות של 247 חברות ב-7 ענפי תעשייה במגזר הפרטי.


 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

 

על פי עוקץ מערכות, ברוב הענפים חלה ירידה במספר ימי המחלה ובראש בענף הפיננסים, מ-5.6 ימים  ב-2012 ל-3.4 ימים. עוד התברר, כי עובדים בכירים נעדרו יותר מפאת מחלה בכל הענפים, למעט פיננסיים והיי-טק, שם המגמה היתה הפוכה. בנוסף עלה כי ככל שגיל העובד עולה - כך הוא נעדר פחות בשל מחלה.

 

עמי ברגמן, מנכ"ל החברה, סבור כי ברקע לירידה במספר ימי המחלה עומד חשש של העובדים מפני פיטורים. "נתוני ההיעדרות בשנים בהן המשק כיווץ את מצבת עובדיו מלמדים כי זה דפוס פעולה שחוזר על עצמו", הוא מסביר. "בניגוד לשנה שעברה, בה עובדים בעבודות שדורשות מיומנות רבה חששו פחות לאבד את מקום עבודתם, השנה אנו רואים ירידה משמעותית במרבית הענפים". ברגמן מוסיף כי במגזר הציבורי, ניצול ימי המחלה גדול בכ-50% לפי ההערכות. 

 

זיוף ימי מחלה? קושי בהשגת נתונים

בשטח, קשה לאמוד עד כמה התופעה של הצגת אישורי מחלה פיקטיביים נפוצה באמת - בשל קושי בהשגת הנתונים. עם זאת, נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, סבור כי יש מצבים רבים בהם עובדים לוקחים חופשת מחלה על אף שאינם חולה באמת - נפוצים . "אחת הרעות החולות של המשק היא היעדרויות המגובות באישורי מחלה פיקטיביים הניתנים על ידי רופאי קופות החולים בדיעבד, ביחס לתקופה שכלל לא ראו את העובד ומבלי שנבדק", הוא טוען. "הנזק הנגרם למשק מסתכם בעשרות מיליארדי שקלים ומהווה חלק נכבד מהגרעון בתקציב המדינה".

 

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

גם יועץ המס מנחם קירשבלום, יו"ר הוועדה המקצועית של לשכת יועצי המס, טוען כי העלויות למעסיקים ולמשק מאישורי מחלה שאינם תקינים מגיעים למיליוני שקלים בשנה. "מניסיון, לפחות 25% מהעובדים מגישים במקומות עבודתם אישורי מחלה שאינם עונים לדרישות החוק, בין אם ניתנו על ידי הרופאים בדיעבד ובין אם משום שאינם מתארים מחלה כלשהי אלא קביעה סתמית שמקורה בסיפור של העובד כמו כאבי ראש, כאבי גב, מעקב וכיוצא באלה". 

 

עו"ד הלית כהן-רזניצקי, מנהלת "כל עובד" - חברת חשבים, מציינת כי המעסיק רשאי לשלוח כיום את העובד לבדיקה רפואית מטעמו רק במקרה שהאישור לא התקבל מקופת החולים או באישורה. "כשהאישור מוצא על ידי רופא קופת חולים, המעסיק אינו רשאי להעמיד את העובד לבדיקה מטעמו ועליו לשלם לעובד דמי מחלה - גם אם הוא חושד שהוא פיקטיבי".

 

"העובדה שאישור מחלה ניתן באופן רטרואקטיבי אינה מספיקה כדי להוכיח כי אישורי המחלה פיקטיביים - גם אם הדבר מעורר תמיהה", היא מוסיפה. "הנטל להראות כי נפל פגם בתעודת המחלה חל על המעסיק. בית הדין אינו מבהיר מהו אותו דבר שמצפים מהמעסיק לעשותו כאשר הוא חושד באמינות תעודת המחלה, אך נראה כי רק ראיות מוצקות עשויות לפטור אותו מתשלום דמי מחלה".

 

גינדי מציין כי פברוק אישור מחלה עלול לסכן את את משרתו של העובד והן את זו של הרופא - במידה שהמעסיק יצליח להוכיח זאת. אבל הקושי העיקרי הוא בהוכחת החשדות. "הסיכוי שמעסיק יתעמת עם עובד בבית הדין על מניין ימי מחלה הוא קלוש", הוא מסביר. הצעדים עליהם הוא ממליץ הם רענון חוק ימי מחלה בקרב רופאי קופות החולים באמצעות הנחיות לקופות ובתי החולים, התראות לרופאים בדבר סנקציות והנחיות למעסיקים שלא לשלם דמי מחלה לתקופות בדיעבד.

 

חולים? דעו את זכויותיכם במקום העבודה

אילו זכויות מגיעות לעובדים במקרה של מחלה שלהם או של אחד מיקירהם? לפניכם מדריך קצר שגיבשנו בסיוע האגודה לזכויות החולה:

 

  • עובד צובר תקופת זכאות לדמי מחלה של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא במקום העבודה (18 ימים בשנה לכל היותר), זאת עד למכסה של 90 ימים בסך הכל - בניכוי התקופה שבעדה קיבל כבר דמי מחלה. עובד שלא עבד במשך כל החודש זכאי לצבור ימי מחלה באופן יחסי לימים שעבד.

 

  • התשלום מתחיל רק מיום המחלה השני, כאשר בימים השני והשלישי, דמי המחלה הינם בגובה 50% מהשכר. מהיום רביעי ואילך דמי המחלה הם בגובה השכר המלא.

 

  • גם כאשר אנו מתמודדים עם מחלה של אחד מיקירנו חוק דמי מחלה מאפשר לעובד להיעדר ולקבל דמי מחלה כך שלא ייווצר מצב שהוא יהיה חסר הכנסה בשל כך. באגודה לזכויות החולה מיפו את התנאים: 

 

- מחלת ילד - כשילד עד גיל 16 חולה במחלה "רגילה" - העובד רשאי להיעדר עד 8 ימים בשנה בתנאי שבן הזוג עובד או עצמאי ולא נעדר מעבודתו במהלך ימי המחלה של הילד. כאשר הילד בחזקתו הבלעדית של העובד או כשהעובד הוא הורה יחיד - הזכאות גדלה ל- 16 ימים לשנה. כאשר מדובר במחלה ממאירה והילד מתחת לגיל 18 - הזכאות היא עד 90 ימים בשנה. כאשר הילד בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד, הזכאות גדלה ל-110 ימים בשנה, בתנאי שיש לעובד ותק של שנה אצל המעסיק.  

 

להורה לאדם עם מוגבלות מגיעים 15 ימים בשנה לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות של ההורה מעבודתו. אם ההורה אינו נעזר בבן זוג לטפל בילד, מדובר בהורה יחיד או שהילד המוגבל הוא בחזקתו הבלעדית של הורה אחד - הזכאות גדלה ב-15 ימים נוספים, בתנאי שגם בן הזוג של ההורה עובד או עצמאי ולא נעדר לטיפול בילד ו שיש לעובד ותק של שנה.

 

- מחלה של בן זוג - העובד זכאי להיעדר עד 6 ימים בשנה במקרה שבן או בת הזוג חולים ו זקוקים לעזרה בביצוע פעולות היום יום. אם בן או בת בזוג מתמודדים עם מחלה ממארת, לעובד מגיע 60 ימים בשנה, בתנאי שיש לו ותק של שנה במקום העבודה.

 

- מחלה של הורים - החוק קובע זכאות להיעדר 6 ימים בשנה בתנאי שההורה בן 65 ומעלה, שבן הזוג עובד בימים אלה ולא נעדר מעבודתו ושההורה הפך תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ואינו שוהה במוסד סיעודי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים