שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    כשהכנרת עלתה על גדותיה. הסערה הגדולה
    באילת לא למדו ויצאו לראות שלג, אפילו הרצליה נצבעה לבן, הכנרת כמעט הציפה את טבריה, חיילת עפה מרכבת כי הדלת נפתחה מהרוח, בירושלים קרס בית קפה ו-22 נהרגו. השבוע לפני 22 שנים היה פה חורף אמיתי ליותר מיומיים

    כשהטמפרטורות בחוץ, בסוף פברואר 2014, מתקרבות ל-30 מעלות - זה הזמן להיזכר באחד מהחודשים הגשומים ביותר בעשורים האחרונים. הכנרת כמעט עלתה על גדותיה וסכר דגניה נפתח, הקריות הפכו לוונציה ושלג ירד בחצי מדינה - אפילו בהרצליה. השבוע לפני במתכונת חורפית: בחזרה לפברואר 1992.

     

    השבוע לפני - לכל הכתבות

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    אותו חודש נפתח בסערה. הודות לגשמים הכבדים עלה מפלס הכנרת בקצב מסחרר, בשל הזרימה החזקה בנחלים המובילים אליה. ועדת הכנרת של נציבות המים הורתה להתכונן לפתיחת

     סכר דגניה. לפני עונת הגשמים המצב לא היה טוב ובאגם חסרו ארבעה מטרים כדי להגיע למפלס האופטימלי, אבל החורף הגשום העלה את המפלס ובתחילת החודש חסרו רק 150 ס"מ. באחד הימים הסוערים ביותר עלה המפלס ב-11 ס"מ.

     

    כמויות המים שזרמו אל הכנרת הדהימו את המומחים. סגן המנהל של מִנהלת הכנרת דאז, שלמה בהלול, אמר: "כל טיפת גשם היורדת בגליל ובגולן מחליקה אל הכנרת, כאילו נשפכה על גבי זכוכית. זו תופעת טבע שלא זכורה לנו כמותה מאז ינואר 1969".

     

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    אבל לא רק הכנרת התמלאה בפברואר 1992, אלא גם לראשונה זה שנים רבות התמלאו כל מאגרי המים העיליים של ישראל - מרמת הגולן בצפון ועד ירוחם בדרום. רוב המאגרים היו כמעט יבשים בארבע השנים שקדמו לאותו חורף.

     

    והיו גם נזקים בתחילת החודש. נזק גדול במיוחד נגרם בשל פריצתו של סכר מרום גולן. כ-3.5 מיליון מטרים מעוקבים של מים פרצו מתוך המאגר והוא התרוקן כמעט לגמרי. מים אלה נועדו להשקות בקיץ את המטעים בצפון הגולן. בדרכם מזרחה, לעבר סוריה, סחפו המים ציוד חקלאי רב והשמידו שטחים חקלאיים נרחבים.

     

    כמעט הוריקן

    במקביל, עוצמת הרוחות שנמדדו נפלה רק בדרגה מזו של סופת הוריקן. הפסקות חשמל נגרמו עקב קריסת עמודי חשמל ורבבות בתים נותקו מהזרם. הגשמים התגברו וירדו כמעט ללא הפוגה. נתיבי איילון נסגרו בשל הצפה ופקקים גדולים נרשמו בתל אביב. מעוצמת הגשמים הוצפו רחובות ביפו וכמה בתים קרסו.


     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     

    בירושלים ירד שלג. החזאי אורי בץ, שייעץ במטה החירום של עיריית ירושלים, אמר כי הרוחות בבירה הגיעו למהירות של עד 160 קמ"ש. כשני שלישים מהכבישים בעיר נחסמו לפרקי זמן שונים, בעיקר עקב שלוליות ענק. עצים שקרסו ומכוניות פרטיות שנתקעו חסמו את הדרך.

     

    יישובי גוש עציון נותקו עקב השלג. צומת שמשון שליד בית שמש הוצף ובמשך שעות ארוכות יכלו רק משאיות כבדות לעבור בו. כביש הגישה לקיבוץ נתיב הל"ה נסגר עקב קריסת גשר בטון. באשדוד הציף נחל לכיש את העיר וחיל הים שוב הוזעק לחלץ בסירות את התושבים. באחת השכונות הגיע גבוה המים לשני מטרים.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

      

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    ב-9 בפברואר, לאחר שהסערה נרגעה לכמה ימים, שוב היא היכתה במלוא עוצמתה. "זהו החורף הגשום והמושלג ביותר בישראל זה 100 שנה", אמרו החזאים. שלג ירד בגולן, בגליל, בטבריה, בחיפה, בנהריה, בירושלים, בבאר שבע, בדימונה, בערד, במצפה רמון ואפילו ברעננה ובהרצליה.

     

    "שלג, שלג", צעקו הילדים בקריאות קצביות בהרצליה. נהגים עצרו את רכבם בעיר בצדי הכביש והתבוננו בפליאה השמיימה. כרבע שעה נמשכה החגיגה עד שאט-אט הפסיקו הפתיתים הלבנים לרחף מטה והתחלפו בטיפות גשם טורדניות ומעצבנות, תואר אז ב"ידיעות אחרונות".

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     

    שלג ירד גם בשכונות העליונות של טבריה, וכלי רכב רבים שנסעו מכיוון נצרת לכנרת נתקעו בשלג. שלג ירד גם בעמק הירדן, באזור מנחמיה ובעפולה. בנצרת עילית נערם השלג לגובה של כ-80 ס"מ. בצפון, באזור בקעת יבנאל הגיע גובה השלג ל-40 ס"מ. מערבה משם, באזור מעלות ויישובי גבול הצפון הגיע גובה שלג למטר אחד. השלג הפתיע גם את תושבי נהריה, שלא זכו לראות את המחזה יותר מארבעה עשורים. השלג היפהפה התעופף והתערבל באוויר, אך נמס, לדאבון לב התושבים, עם הגיעו לקרקע.

     

    גם בבאר שבע התרגשו התושבים. בסמוך לשעה 8:00 בבוקר ב-10 בפברואר נצמדו אלפים מתושבי בירת הנגב אל חלונות בתיהם וצפו במראה נדיר: פתיתי שלג רכים הצונחים ארצה באיטיות. התענוג נמשך זמן קצר בלבד. אחרי 15 דקות פסק השלג והשמש אפילו מיהרה להגיח ממחבואה. שלג ירד גם בקדש ברגע, הניצב בלב הדיונות שבגבול ישראל-מצרים. "חטפנו הלם. שלג? אצלנו? כאן יורדים 50 מ"מ גשם בשנה", סיפרו עדינה ויענקל'ה מוסקוביץ', מראשוני המושב הדרומי.

     

    כל יום שמש?

    אזור נוסף שבו ירד שלג היה הערבה וסביבות אילת. בהרים מסוימים בערבה הגיע השלג לגובה של חצי מטר. "נסענו בכביש הערבה והרגשנו כמו באלפים", אמרו ישראלים שנסעו לעיר הדרומית. באילת, ממול לחוף הים הזהוב, המים הכחולים והשמים שהלכו ונתבהרו, ניבטו הרי אדום ומואב לבנים משלג.

     

    כמה מאות מתושבי אילת לקחו את ילדיהם ונסעו מערבה לכיוון הר חזקיה, הר עוזיה והר עובדה כדי ליהנות מהשלג. בבתי הספר ובגני הילדים באילת קלטו מיד את המסר. לקראת השעה 10:00 בבוקר ארגנו המורים הסעות ויצאו עם הילדים לשלג בהר חזקיה. חלקם שלפו מתיקי האוכל את שקיות הניילון של הכריכים ומילאו אותן בשלג.

     

    אבל לצד השמחה באילת היה גם מקום לדאגה עמוקה. ב-11 בפברואר החל בעיר כנס של בכירי סוכני התיירות באירופה, שאורגן על-ידי התאחדות המלונאים באילת. סיסמת הכנס הייתה: "אילת - שם כל יום הוא יום שמש". והנה את פני האורחים מאירופה, שנחתו בעובדה, קידם שלג.

     

    בשל החשש שהכנרת תעלה על גדותיה נפתח הסכר ליד דגניה. למרות זאת אמרו החזאים כי ייתכן שקצב עליית המים יגרום להצפות. סגן מנהל הסכר, אברהם כהן, לחץ על הכפתור ומנועי העזר ומחסום הפלדה החל מנמיך. תוך שניות מעטות החלו המים לגלוש מעליו ושפעו אל הירדן הדרומי בדרכם לים המלח.


     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     

    ההחלטה על פתיחת הסכר התקבלה בתום יום גשום ביותר, שהביא לעליית המפלס בכ-20 ס"מ. פתיחת הסכר אפשרה הוצאת כ-7 מיליון מטרים מעוקבים של מים ביממה, דבר שהביא לירידת המפלס בכ-4 ס"מ ביממה. למרות זאת, הזרימה החזקה בנחלים והגשם השוטף הביאו לעלייה של בין 12 ל-24 ס"מ במפלס בכל יום, וב-9 בפברואר הוא היה רחוק כ-80 ס"מ מהקו האדום העליון. והמפלס המשיך לעלות.

     

    לקראת אמצע החודש נרשמה הפוגה קלה בגשמים, אך הקור העז המשיך לשרור. ראשי רשויות מקומיות הורו על ביטול הלימודים במקומות שבהם צנחה הטמפרטורה לפחות מ-7 מעלות מתחת לאפס. הורים רבים סירבו לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך, כיוון שבכיתות רבות לא היה אז חימום והתלמידים נאלצו ללמוד מכורבלים במעילים.

     

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     

    בימים הבאים נרשמה הפוגה בגשמים והם התחדשו ב-23 בפברואר. שלג כבד ירד בגליל ובהרי ירושלים. הדרכים מירושלים נחסמו. כבישים רבים בגולן ובגליל נחסמו גם הם, והחזאים בישרו כי בכל מקום בארץ שגובהו מעל 300 מטרים יירד שלג. כדי לקדם את הזרימה החזקה הצפויה אל הכנרת שוב נפתח סכר דגניה.

     

    ונציה בקריות

    תל אביב לא זכתה ליהנות מהשלג כמו בפברואר 1950, אך היא כוסתה במעטה לבן של ברד. אבל לא כולם שמחו. גגות קרסו בעיר, דודי שמש עפו ועמודי חשמל נעקרו ממקומם. גם אז בתים הוצפו ומשפחות חולצו מבתיהן. ברמת גן הסמוכה גרמו כמויות אדירות של ברד, שהצטברו על גג קניון איילון, להצפה של עשרות חנויות ולנזקים במאות אלפי שקלים. הברד שירד על הגג הפשיר, והמים חדרו פנימה והציפו את החניות והמעברים. כדי להימנע מנזקים גדולים עוד יותר הקימה הנהלת הקניון סוללת עפר מסביב למרכז הקניות, מחשש לחדירת מים במקרה שהירקון יעלה על גדותיו.

     

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     

    כמו בחודש דצמבר האחרון, הרכבת הייתה אז אמצעי התחבורה היחיד לבירה הנצורה. מאות אנשים נדחסו בקרונות, רובם בעמידה ולחוצים כדגי סרדינים. רבים נכנסו אל הרכבת בדרכים לא שגרתיות, חלקם נכנסו אליה דרך החלון.

     

    חיילת בת 19, שעמדה ליד דלת אחד הקרונות, נפלה מהרכבת הנוסעת כשהדלת נפתחה במהלך הנסיעה. היא עפה החוצה ונפצעה קשה. אחד הנוסעים לחץ מיד על פעמון החירום והרכבת עצרה בחריקת בלמים. כמה נוסעים ירדו מהרכבת והעלו את החיילת הפצועה. קרונית מיוחדת הוזעקה למקום התאונה בהרי ירושלים והחיילת הורדה לתחנת בית שמש, שם המתין לה אמבולנס. מסוק של חיל האוויר פינה אותה לבית חולים.

     

    בקיבוץ אלרום בגולן נמנע אסון, כשגג גן הילדים קרס מעומס השלג כשעה לפני שהחלה הפעילות החינוכית. ערימות השלג קברו תחתיהן את כל הציוד החינוכי, כולל מחשב וטלוויזיה.

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     

    הגשמים העזים גרמו לנזקים בסוף אותו חודש באזור הקריות. מי נחל הקישון ונחל גדורה עלו והציפו את קריית ביאליק וקריית אתא. במהלך פעולות חילוץ התושבים טבעו שתי ניידות משטרה, ושוטרים שהיו עליהן ניצלו בנס. סירות של חיל הים הוזעקו לקריות כדי לסייע בחילוץ התושבים מהבית. בסך הכול פונו 200 בתים בקריית אתא ו-250 בקריית ביאליק.

     

    אבל עיקר העבודה באזור הייתה להעביר עובדים אל ומתוך עשרות המפעלים במפרץ חיפה, שהיו חייבים להמשיך ולפעול במשמרות. בשעות הבוקר של 26 בפברואר ריחף מסוק מעל האזור המוצף. מלמעלה נראה הנוף כמו ונציה - מאות בלוני גז שנותקו, מכוניות שטבעו ואנשים ששחו. תחילה זה נראה משעשע, אבל אחר כך מפחיד וכואב.

     

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

     

    הגג קרס על יושבי בית הקפה

    החודש הסוער הסתיים באסון. קיר תומך בית קפה במזרח ירושלים קרס בשל הגשם. 22 בני אדם נהרגו ועשרות נפצעו.

     חלק מהנפגעים היו קבורים במשך שעות מתחת להריסות. "ההר של בית הקברות נפל דרך התקרה ואיתו אבני קברים", תיאר אחד הניצולים.

     

    בית הקפה היה ממוקם מתחת לקיר בגובה של 9 מטרים, שתמך בגבעת בית הקברות המוסלמי הישן של מזרח ירושלים. בשל הגשמים העזים, העריכו אז חוקרי המשטרה, התמוטט הקיר והאדמה הרטובה והבוצית נפלה על גג בית הקפה. מעומס המשקל התמוטט הגג על יושבי בית הקפה.

     

    סגן המופתי של ירושלים, שייח מוחמד אל-ג'מאל, מראשי התנועה האיסלאמית, ניצל בנס. הוא בא כהרגלו לעשן נרגילה בבית הקפה. "יצאתי מהמקום שלוש דקות לפני שזה קרה", שחזר אל-ג'מאל לאחר האסון. "הספקתי ללכת עד לכביש הראשי ואז שמעתי את הרעש. חזרתי בריצה וראיתי בתדהמה את מה שקרה. בתוך בית הקפה היו רק עפר וסלעים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    הכי דרומה שאפשר
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    שחור-לבן
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    הנגב המושלג
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    הצפות הענק
    צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות"
    מומלצים