שוויון או נטל: החוק החדש יכביד על צה"ל?
1,900 חרדים גויסו אשתקד, מתווה שקד כמעט וישלש את המספר תוך חמש שנים. אבל מדוע צה"ל לא חוגג את אישור חוק השוויון בנטל?
הפוליטיקאים חוגגים, בצה"ל מרוצים חלקית: החלטות ועדת שקד לשוויון בנטל וחוק הגיוס אמנם צפויות להיכנס לתוקף בעוד ארבע שנים, אבל בצה"ל מעדיפים להמשיך במסלול הגיוס השקט של החרדים, שנמצא במגמת עלייה. ליבת החוק, שעליו מסתכלים בצבא כעל חוק טל משופר, קובעת כי גם אחרי תקופת הקבע שאחרי 2017 מרבית החרדים לא יחויבו להתגייס, כך שלא צפויים מראות של משטרה צבאית פושטת על בני ברק, אבל כן צפוי מחסור של חיילים בשל החלטות אחרות של הוועדה.
- עוד סיפורים חמים בפייסבוק שלנו
עוד התפתחוית בנושא:
חוק הגיוס עוד יוביל להרבה מלל מצד הגורמים המבקשים לקחת עליו קרדיט, אך המספרים מראים מציאות אחרת לגמרי. היעד שהציבה הוועדה - גיוס 5,200 חרדים בשנה - אמנם גבוה בהרבה מהמצב כיום, שבו משרתים בסך הכול 3,500 חרדים במסלולי שח"ר השונים ובגדוד נצח יהודה בצבא - אך מספרם של החרדים במדים עולה בהדרגה כל שנה. בשנת 2011 גויסו 1,300 חרדים, שנה לאחר מכן עמד מספרם על 1,450 ואשתקד, בשנת 2013, עמד מספרם על 1,900. לפיכך, שאיפת שר הביטחון וצה"ל לגיוס בהסכמה צפויה להישמר.
על פי הנתונים, 25 אחוז מכלל המיועדים לגיוס מקבלים פטור, כמחציתם על סעיף "תורתם אומנותם". החרדים שכן מתגייסים דרך מסלול חוק טל משתלבים בהצלחה בעשרות תפקידים, רובם טכניים או טכנולוגיים, לצד לוחמים בגדוד נצח יהודה. למעשה, אין כמעט זרוע צבאית שאין בה נציגות חרדית, חלקם בתפקידי מפתח וגם בשורה של תפקידים ביצועיים באמ"ן, פיקוד העורף, אט"ל ועוד. בחלק מהקורסים, מקבלים החרדים ציונים גבוהים משל עמיתיהם החילונים.
כמו כן, לחוק החדש תהיה גם משמעות כלכלית. אחרי הכול, אלפי חרדים נוספים שיתגייסו החל משנת 2017 יהיו בעלי משפחות, מה שיחייב תשלום של אלפי שקלים לכל אחד מהם. זאת נוסף על הוצאות צפויות עבור מימוש תוכניות המגירה לקליטת החרדים, בהן הכשרת בסיסים, גם מבחינה הלכתית ועוד, אף שחלק מהמתגייסים יופנו לאחר מכן למסגרות שאינן צה"ל. בקו"ם מיוחד כבר הוקם עבורם.
| שנה | מספר החרדים המשתמטים מגיוס |
| 1948 | 400 |
| 1953 | 1,240 |
| 1968 | 4,700 |
| 1977 | 8,260 |
| 1985 | 16,000 |
| 1994 | 24,100 |
| 1999 | 30,174 |
| 2002 | 36,887 |
| 2005 | 45,500 |
| 2009 | 57,800 |
| 2010 | 62,500 |
במערכת הפוליטית מדגישים כי ישנה חשיבות שאותם חרדים גם ייצאו לעבוד, אך בצה"ל מציגים את הנתונים ולפיהם אלפי חרדים שהשתחררו מהצבא כבר השתלבו בשוק העבודה, חלקם בהיי טק. כניסתו של החוק לתוקף, ב-2017, עוד נותנת תקווה שדברים עשויים להשתנות.
בצה"ל מודאגים ממחסור אפשרי בכוח אדם
ועדת שקד אולי יצרה לצבא מרווח זמן להתכונן לשינוי כלפי החרדים, אך יצרה לו כאב ראש אחר. באכ"א ביקשו ליצור מתווה שירות דיפרנציאלי, לפי התפקיד, אך גילו שהמחוקק חשב אחרת. כך יצא, שלצד הקיצוץ בקיצור שירות הגברים בארבעה חודשים, לא הוארך שירות תלמידי ישיבות ההסדר (כ-1,200 איש בצבא) מ-16 חודשים ל-24 חודשים. זאת בהתאם לדרישת הרבנים של הבית היהודי, שביקשו וקיבלו את הארכת השירות בחודש אחד בלבד.גם הדיון בהארכת שירות הנשים לא הוכרע ולא הגיע להצבעה. בצה"ל קיוו כי באמצעות הארכת שירות תלמידי ישיבות ההסדר, רובם חיילים קרביים, והארכת השירות לנשים תוך הסטתן לתפקידי תמיכת לחימה, ייסגר פער כוח האדם שייווצר בעקבות קיצור השירות לבנים.
הפער, שעל פי ההערכות נאמד בהיקף של 9 גדודים (אלפי חיילים), ינציח את חוסר השוויון בנטל לא רק בין חרדים לחילונים, אלא גם תלמידי ישיבות ההסדר לחבריהם החילונים בפלוגה בצנחנים, וגם בין המשרתות למשרתים.
שר הביטחון משה (בוגי) יעלון התייחס לעניין ואמר היום (ה') כי שירות בצה"ל לא צריך להיות מוגדר כנטל. "ב-2013 התגייסו אלפיים חרדים לצה"ל. תוסיפו לזה 1,600 מ-2012. והכי חשוב, כשהם משתחררים, 91 אחוז מהם מועסקים. זה נעשה בלי שיסוי, בלי דה-לגיטימציה ובלי השנאה. יש תנאים שהם זקוקים להם בצבא וכשמאפשרים להם את התנאים האלה אז מדינת ישראל תרוויח".
לפנייה לכתב/ת 
