שתף קטע נבחר

צילום: AFP

דירוג העוצמה: כולם (לא) אוהבים את כרמלו

הוא הגיע כהבטחה הגדולה ביותר מאז פטריק יואינג, אבל הפך לאישיות כמעט בלתי רצויה אצל אוהדי הניו יורק ניקס השרופים. אז האם מלו הוא "אוברייטד", או רק קורבן של הנסיבות? וגם: 5 שחקני הניקס הגדולים בכל הזמנים

"באחד ההפסדים בדנבר, אני כבר לא זוכר אם זה היה בעונה הנוכחית או בעונה שעברה, הניקס הפסידו וראו את כרמלו על הספסל מחייך לקראת הסיום. זה פשוט טימטם אותי. ולא רק אותי, כמעט כל אוהד ניו יורק שאני מכיר".

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

זהו וידוי של י' (שמו שמור במערכת, אך נוכל לספר לכם שזה או יובל, או יהורם, או יוני, או יפתח. אחד מהארבעה), אוהד שרוף של ניו יורק. "אם אני הניקס, הייתי מחפש קבוצה שתיקח אותו מהר, תחזיר כמה בחירות דראפט וחוזים שנגמרים ב-2015 ומתחיל שוב מחדש", הוא אומר.

 

לא לוקח את ההפסדים יותר מדי קשה. כרמלו (צילום: AP) (צילום: AP)
לא לוקח את ההפסדים יותר מדי קשה. כרמלו(צילום: AP)

 

י' אמנם מדגיש שאינו "שונא" את כרמלו ומודה כי מדובר בשחקן מצוין, אבל שותף מלא להרגשה שמתפשטת היטב בפורומים השונים של הקבוצה, ברחוב הניו יורקי וכמובן ברשתות החברתיות – חוסר החיבה, בלשון המעטה, לכרמלו אנתוני.

 

וכך, השם הכי גדול שנמצא בסגל הניקס מאז פטריק יואינג, האיש לו כל ניו יורק חיכתה, השחקן שהגיע בקבלת פנים מרגשת במיוחד לפני שלוש שנים, הופך לאט-לאט לאדם הכי לא רצוי בעיר.

 

כך נראתה קבלת הפנים של כרמלו אנתוני - בדיוק לפני שלוש שנים

 

והשאלה הגדולה היא – למה?

כרמלו רושם העונה 27.5 נק' ו-8.6 ריב'. השחקן הראשון מאז שאקיל אוניל ב-2002/03 שמחזיק ממוצע של +27 בנקודות ו-+8 בריבאונדים. אין כמעט משחק העונה בו הוא לא המוביל של רשימת הקלעים וחוץ מזה, ממש לא מזמן הוא נכנס לספרי ההיסטוריה של הניקס והמדיסון סקוור גארדן, כשקלע שיא של 62 נק'. והם עדיין סולדים ממנו.

 

יתרה מזאת - האיבה אליו כה גדולה גם מצד הפרשנים הבכירים, שספק אם מישהו יסכים לשים אותו בין 10 השחקנים המובילים בליגה (להזכירם, מדובר במלך הסלים של העונה שעברה), ובכל בחירה אפשרית, נבחר מלו בין המועמדים המובילים לתואר הלא מחייב "הכי אוברייטד בליגה".

 

הראשון מאז שאק עם ממוצע של 27 נקודות ו-8 ריבאונדים ומעלה למשחק (צילום: AP) (צילום: AP)
הראשון מאז שאק עם ממוצע של 27 נקודות ו-8 ריבאונדים ומעלה למשחק(צילום: AP)

 

קחו שמות שעברו בעשור האחרון בניקס כמו אדי קארי, סטפון מארברי או נייט רובינסון. שחקנים שנעו בין מקבלי שכר בלתי הגיוני, לטראבל-מייקרים עד לכאלה שחושבים שהם סופרסטארים – רמת האיבה כלפיהם לא מגיעה לזו שנדבקת לכרמלו. טוב, אולי קצת הגזמנו, אבל הבנתם את הכיוון.

 

אז שוב אנחנו שואלים – למה?

ציפיות בשמיים

הציפיות היו בגובה האמפייר סטייט. ובצדק. מלבד העובדה שב-7 העונות הראשונות שלו ב-NBA, הוא היה שחקן קלאץ' מדהים ונחשב לקלע השני הכי טוב בליגה אחרי קובי בראיינט, הניקס מכרו בערך את כל העתיד שלהם עבורו – ווילסון צ'נדל ודנילו גלינארי המצוינים והאהובים בגארדן, ריימונד פלטון (שבינתיים חזר, רק גרוע יותר), טימופיי מוזגוב, בחירת סיבוב ראשון עתידי בדראפט ועוד שתי בחירות סיבוב שני. בינתיים, הניקס עם כרמלו פחות טובים מאשר דנבר הייתה עם כרמלו.

 

ההשקעה בו לא השתלמה. כרמלו עם וודסון (צילום: MCT) (צילום: MCT)
ההשקעה בו לא השתלמה. כרמלו עם וודסון(צילום: MCT)

 

לוזריות

הנתונים באמת מדהימים עבור מי שהיה מהשחקנים הכי קרי רוח בליגה. האחוזים שלו העונה ברבע הרביעי (35.7 אחוז מהשדה), הם הנמוכים בקריירה. הוא מחזיק במאזן של 0 מ-8 במצבים של אפשרות להשוות או לעלות ליתרון בפחות מ-10 שניות לסיום המשחק העונה ו-0 מ-12 בעונה חצי האחרונות.

 

חורים ביעילות

לפני כמה שנים "השתלטו" על הליגה אשפי הסטטיסטיקה. אלה שמנתחים כל מהלך אפשרי בפרמטרים מדידים כמעט באופן מדעי. שיטת "המאני-בול" המפורסמת יובאה לכדורסל. מהר מאוד התברר שעם כל הכבוד לקליעה המדהימה – בכל מה שקשור לאסיסטים, ריבאונדים, תרומה הגנתית ומדד יעילות – מלו פשוט לא שווה את ההייפ סביבו.

 

10 סלי הקלאץ' הגדולים בקריירה של כרמלו אנתוני. סליחה, בדנבר

 

סגנון המשחק

ב-17 בינואר ניצחה אוקלהומה את גולדן סטייט 121:127, עם משחק ענק של קווין דוראנט שקלע 54 נק'. אבל היעילות שלו הייתה הדבר המפתיע באמת. מתוך 48 דקות משחק, הכדור היה בידיו 3:17 דקות במצטבר, יחד עם 68 נגיעות בלבד. קחו כל משחק של הניקס, הביטו בסגנון החפירות אל הסל של מלו, את החוסר המשווע בתרגילים בהתקפה של מייק וודסון שבמסירה השנייה או השלישית גג מגיעים לכרמלו ומסתיימים (והם חייבים לעבור אצל כרמלו, כמובן), ותגיעו לאזור ה-10 דקות שהכדור בידיו. וכן, גם העונה, עונה שלישית ברציפות, כרמלו זורק הכי הרבה בליגה (21.7 בממוצע).

 

הבעיה שלך, היא הבעיה שלנו

אבל לאוהדי הניקס לא קשה עם המספרים כמו עם "הפרצוף" של כרמלו. זה שלא לוקח ללב יותר מדי בהפסדים. זה שלא "נובח" על שאר השחקנים בתקופות קשות, כמו שמנהיג אמור לעשות. כזה שלא מתאים לתואר "שחקן פרנצ'ייז" אמיתי, כמו לברון או דוראנט. זה שפרסומים על חוסר שביעות הרצון שלו או מעבר אפשרי לקבוצות אחרות, עולה לעיתים תכופות.

 

"שחקן פרנצ'ייז"? הצחקתם את אוהדי הניקס (צילום: AP) (צילום: AP)
"שחקן פרנצ'ייז"? הצחקתם את אוהדי הניקס(צילום: AP)

 

כרמלו עצמו מנסה בזמן האחרון לעבוד על התדמית הזו. בשבוע שעבר הוא סיפק ציטוט מרתק, בו הוא מודיע קבל עם ועדה – "אם אצטרך לקצץ במשכורת כדי שהקבוצה תתחזק, אעשה זאת". אבל הוא יודע שעם הבנייה העקומה של ניו יורק, החוזים השמנים של אמארה סטודמאייר, אנדראה ברניאני וטייסון צ'נדלר, אין לקבוצה אפשרות אמיתית להתחזק. לפחות לא עד קיץ 2015.

 

אבל אולי שווה לו להיות סבלני. שווה לו לחכות. כי עם כל הכבוד ללייקרס, מיאמי או בוסטון – אם אתה עושה את זה בניו יורק, אתה יכול לעשות את זה בכל מקום. רק לא בטוח כבר שהאוהדים רוצים שכרמלו יעשה את זה. לא אצלם בבית. וזו כבר בעיה אחרת.

 

 

חמשת שחקני הניקס הגדולים בכל הזמנים:

מקום 5 – ברנרד קינג

שנות פעילות ניקס: 1982-1987

עונת שיא – 1984/5: 32.9 נק', 5.8 ריב', 53 אחוז מהשדה.

 

אחד הקלעים הגדולים ביותר בתולדות הליגה, שהיה הנשק העיקרי של ניו יורק לפני ועם הגעת פטריק יואינג בקבוצה. עד כרמלו אנתוני, החזיק בשיא הנקוות למשחק בגארדן ובניקס עם 60 בדצמבר 1984.

 

אגדת NBA

 

מקום 4 – ארל "דה פרל" מונרו

שנות פעילות ניקס: 1971-80

עונת שיא: 1974/75 – 20.9 נק', 4.2 ריב', 3.5 אס', 45.7 אחוז מהשדה.

 

עבר בטרייד מבולטימור בולטס לתפוח הגדול ויצר יחד וולט פרייז'ר את ה-"רולס רויס באקורט (קו אחורי)". זכה עם הניקס באליפות האחרונה שלה ב-1973. הביא לניו יורק את סגנון כדורסל הרחוב עם שואו נפלא של כדרור ומסירות.

 

הפנינה

 

מקום 3 – וולט פרייז'ר

עונות ניקס: 1967-77

עונת שיא: 70/71: 21.7 נק', 6.7 אס', 6.8 ריב', 49 אחוז מהשדה.

 

האיש שעיצב את הסטייל והמראה של הקבוצה בשנות ה-70, האיש שהקנה לה את האופי ההגנתי שליווה אותה עשרות שנים קדימה. אחד מהרכזים הגדולים בהיסטוריה שהוביל את הניקס לשתי האליפויות היחידות שלה בקריירה

 

הרגעים הגדולים של פרייז'ר

 

מקום 2 – פטריק יואינג

עונות ניקס: 1985-2000

עונת שיא: 1989/90: 28.6 נק', 10.9 ריב', 2.9 ריב' בהתקפה, 4 (!) חס', 55.1 אחוז מהשדה.

 

כנראה הסמל הכי גדול של הקבוצה בכל הזמנים. הגיע במקום הראשון של דראפט 1985 ועורר את הקבוצה שהייתה רדומה למעלה מעשור. מוביל את המועדון כמעט בכל קטגוריה חשובה, מלבד אחד – 0 טבעות. שני גמרים, מייקל ג'ורדן, רג'י מילר והאקים אולאג'ואן – אבל 0 טבעות

 

המהלכים הגדולים של יואינג

 

מקום 1 – וויליס ריד

שנות פעילות ניקס: 1964/74

עונת שיא: 1969/70: 21.7 נק', 13.9 ריב', 50.7% מהשדה ותואר MVP

 

אולי האייקון הכי גדול בתולדות המועדון. הכניסה שלו אל המגרש במשחק מספר בסדרת הגמר של 1970 מול הלייקרס, כשהוא פצוע וממדה, נבחרה לרגע הכי גדול בתולדון המדיסון סקוור גארדן. כנראה הווינר הכי גדול שדרך בקבוצה הכי לוזרית כשהוביל אותה לשתי אליפויות.

 

הרגע הכי מרגש בגארדן

 

לשיחות על NBA, הניקס והנקניקיות בשדרה החמישית – הטוויטר של שרון דוידוביץ'

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים