שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מסע קדמוני: סיפורי מערות מנחל עמוד
    זווית ראייה חדשה ומעניינת לטיול במסלול נחל עמוד המוכר - מסע רגלי בקניון היפהפה, בעקבות תרבויות נכחדות שחיו באזור
    על הכביש המתפתל בין עכו לצפת, אהוד בנאי מחפש עיר מקלט. אבל אני, אני מחפש כאן את "האנשים מאטלנטיס" - האנשים הקדומים שחיו ממש כאן, על האדמה הזו, ושעקבותיהם נעלמו תחת גלי הזמן ונקברו באבק ההיסטוריה. האנשים הקדמונים ההם הותירו מאחור רק רמזים, עצמות ושאריות תחת ערמות עפר, במערות, במשעולים העתיקים ובדרכים הנושנות.

     

    עוד טיולים בערוץ התיירות:

    תפוח בחצי מחיר: בילוי זול בניו יורק

    צוקי אבן החול של אדום: טרק בירדן

    אחי איפה אתה: אפליקציה לנתב"ג

     

    נחל עמוד (צילום: דעאל שלו )
    נחל עמוד(צילום: דעאל שלו )

     

    נחל עמוד מבתר את נוף מזרח הגליל ונשפך ממרומי רמת דלתון ופסגת הר כנען שבצפת, מטה, מטה אל הכנרת. משך מאות אלפי שנים חתר הנחל באדמות הטרשים

    ובאבן האפורה והותיר קניון נפלא: קירותיו תלולים, מחורצים ומנוקדי מערות, ובתחתיתו מים, עצי פרי, פרחים ושורשים, חיות ונברנים. לא לחינם הפך נחל עמוד כבר לפני עידן ועידנים למשכנו המועדף של האדם.

     

    מי שעתותיו בידיו ונעליים ברגליו, יוכל לעשות מסע רגלי מקסים לאורך הנחל כולו - מצפת ועד לכנרת. למשפחות מציע הנחל מסלולים קצרים ומענגים המאפשרים הצצה חטופה אל העבר, בדרך מסומנת היטב, העוברת בצל אלונים ואלות, חרובים ושקדים.

     

    מסלול שכזה הוא חלקו התחתון של נחל עמוד. איך מגיעים? מכביש 90 סובב כנרת פונים לכוון קיבוץ חוקוק (כביש 8077) ולאחר כמה קילומטרים נחנה מצד ימין, לצד שילוט מסודר שיכווין למסלול שחור וקדמוני.

     

    מתחת לסלע. רקפות בנחל עמוד (צילום: דעאל שלו )
    מתחת לסלע. רקפות בנחל עמוד(צילום: דעאל שלו )

     

    נצעד אל העמוד של נחל עמוד ואל האנשים שחיו שם עד לא מזמן, ממש בצילו. עמוד האבן המפורסם שנתן לנחל את שמו, נמצא לאחר הליכה קצרה של כ 300 מטרים. אחריו אפשר וכדאי להמשיך לצעוד ולטפס אל המערות בהמשך הנחל ומי שימשיך עוד כשני קילומטרים, יגיע גם ל"סיפון"- מערכת שאיבה שנועדה לאפשר למי המוביל הארצי לחצות את הנחל, אך את הסיפון הזה קדמונינו לא ראו ולא שיערו.

     

    הפוסע לאורכו של הנחל בחודשי החורף לא יכול שלא להעריך שעבור הצייד-לקט הקדמוני, המקום כמעט ואידאלי לקבוע בו את ביתו. עצי פרי רבים צומחים באפיקו של הנחל וחיות הבר (שבימינו נמצאות במשורה) בימי קדם צעדו כדובים ואיילות, צבאים ופרות-בר, והגיעו לשתות ממי הנחל או לאכול מהצמחיה העשירה.

     

    פרי השיזף (צילום: דעאל שלו )
    פרי השיזף(צילום: דעאל שלו )

     

    חיות אלו סיפקו מזון טרי לתושבים הקדומים של מערות הנחל. אנו יודעים זאת בוודאות מכיוון שבכל המערות שנחפרו לאורך הנחל נמצאו לצד שרידי המדורות שאריות של בעלי חיים: גדולים כקטנים. למעשה, ככל שחופרים לשכבות עתיקות יותר, מוצאים בהם עצמות של בעלי חיים גדולים יותר, שהיו, כך נראה, ציד מועדף וסיפקו שפע שומן ואנרגיה לדיירי מערות האבן.

     

    עם השנים הלכו ונכחדו החיות הגדולות והציידים עברו לחיות קטנות יותר, לצד שורשים, אגוזים וזרעים שהשכילו לזהות וללקט. נחל עמוד מהווה נקודת מחייה מושלמת לא דווקא בגלל הנוף הנפלא הנשקף ממרפסת האבן שבחזית המערה, אלא גם בזכות הקרבה לכנרת, בה יש דגה ומאגר מתמיד של מי שתיה, המעלה את ערכו של המקום. 'כאן, חברים, לעולם לא נמות מרעב', אמרו מן הסתם הציידים ההם כשעברו לראשונה באפיקו של הנחל, והמחסה הטבעי שהעניקו קירות האבן הוסיף לאיכותו ולחינו של המקום בעיניהם. אולי גם העמוד היה טוב בעיניהם, כמו בעינינו.

     

    ואכן, חפירות שבוצעו במערות הנחל מדגימות רצף ארוך של התיישבות אנושית בנחל עמוד. לאורך מאות אלפי שנים חיו כאן אנשים שונים: מלקטים ומבשלים את שורשי העיריות, שפורחות כעת במלוא עוזן, צדים ציפורים, איילות וחיות אחרות, אורים תאנים ומפצחים שקדים, לוקטים את פרי שיח הצלף ואת גרגרי העוזרד, כותשים ואוכלים את בלוטי האלונים ומוצצים בהנאה את תוכם המתוק של תרמילי החרוב.

     

    מערות בנחל עמוד (צילום: דעאל שלו )
    מערות בנחל עמוד(צילום: דעאל שלו )

     

    האדם הקדמון ההוא לא הותיר אחריו תיעוד, ציורים או רשומות על מזונו או על אורחות חייו. אבל אנו יכולים ללמוד הרבה גם מהמעט שבמעט שנותר מאחור. עדות אילמת ומרגשת כזו אפשר ללמוד ממערת עמוד שנחפרה בשנות התשעים . במערה נמצאה גופת תינוק ניאנדרתלי בת כ־70 אלף שנים, מושלמת על כל עצמותיה, קבורה כשהיא מונחת על צידה הימני.

     

    התינוק, בן עשרה חודשים בלבד, נטמן יחד עם לסת עליונה של אייל. פרופ' אראלה חוברס, שחפרה באתר, מסבירה שכל הסימנים מראים שמדובר בתשורה לנקבר: "לא רק שעצמות התינוק היו מסודרות ונקיות מסימני טורפים או השחתה, גם לסת האייל נמצאה מושלמת, ללא סימני חיתוך ולעיסה שנמצאו בכל עצמות בעלי חיים האחרות באתר".

     

    הוריו האלמוניים של התינוק הזעיר הזה, או בני שבטו, קברו אותו עם מנחה סמלית, אולי הגדולה ביותר שאדם ללא כל רכוש יכול היה להעניק. אפשר ממש לדמיין אותם עומדים בפתח המערה ומבכים את אובדנם. למרות שתמותת תינוקות היתה בעבר בשיעורים גבוהים מאוד, הרי שגם בתקופה כה קדומה ידענו שתינוקות אמורים לחיות ולשגשג, אהבנו וחיבקנו אותם, והענקנו להם כל מה שהיה לנו - וכשהם לא שרדו התאבלנו עליהם מרה, אז כמו היום.

     

    חיבקתי את הילדים וחזרנו לאוטו.

     

    דעאל שלו מחבר הספר "הסוד הקדמוני" (כנרת זמורה-ביתן-דביר, 2014) והכותב של הבלוג מר קדמוני

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים